במשרד החינוך: חשד להשתלמויות שווא

בימים בהם הקיצוץ בתקציב משרד-החינוך ופיטורי המורים מככבים בסדר היום הציבורי, מצביע מבקר המדינה על התנהלות בלתי תקינה של המשרד, סביב נושא ההשתלמויות, שעלותה עלולה להגיע למאות מיליוני שקלים.
מבקר המדינה מצא אי סדרים בהליך אישור גמולי-ההשתלמות במשרד החינוך, שהביאו לכך שכספים רבים ניתנו לעובדי-הוראה שלא כדין. בין היתר נמנע משרד החינוך מלקבוע קריטריונים הנוגעים לרמת ההשתלמות, תכניה, רמת המרצים וכד', וכתוצאה מכך הושארה ההחלטה באם לאשר גמול השתלמות לעובד הוראה, לשיקול דעתם של המפקחים על ההשתלמויות במשרד. השתלמויות במתכונת זהה אושרו על ידי מפקח אחד ונדחו על ידי אחר.
כמו כן לא כלל משרד-החינוך בקריטריונים לקבלת גמול-השתלמות, את היחס בין השתלמויות בתחום המקצועי בו מועסק העובד, לבין השתלמויות להעשרה אישית. דבר שאפשר לעובדי-הוראה לבחור השתלמויות שאין להן זיקה לתפקידם ולמסגרת בה הם פועלים.
כמו כן הליך האישור של גמול-השתלמות על ידי המפקחים הינו פרוץ, ומהווה פתח לאישורים בלתי ראויים. עובדי-הוראה קיבלו אישור להשתלמויות שכבר השתתפו בהן בעבר, והמפקחים אישרו בדיעבד השתלמויות, לאחר שכבר החלו או אף לאחר שהסתימו. רישומים ביומני ההשתלמויות שהועברו למפקחים על ידי המוסדות בהם הועברו, היו רשלניים ולוקים בחסר. חלקם אף כללו רישומי נוכחות כפולים, לפיהם עובדי-הוראה נכחו בו זמנית בכמה השתלמויות, ואף על פי כן אושרו על ידי המפקחים. לפי הדו"ח, לא נערכת כל ביקורת מדגמית במהלך ההשתלמויות, ואין כל וודאות כי הן עונות על הדרישות, ושדיווחי המוסדות על ההשתלמויות הינם אמינים.
סכום גמול השתלמות ששילם משרד-החינוך בשנת 2002, לעובדי הוראה שלו או של גופים אחרים, עמד על מיליארד ו-400 אלף שקלים, שהם 116 מליון שקלים לחודש. עובד הוראה עשוי לצבור השתלמויות שיביאו לתוספת קבועה בשכרו, תוספת של עד 30% מהשכר. דו"ח המבקר קבע כי על משרד-החינוך לשקול אמצעים שינקטו כלפי עובדי-הוראה, לרבות החזר כספים.
והברדק לא נגמר: בתי-ספר דיווחו על ישיבות מורים, בהן אמורים המורים להשתתף כחלק מפעילותם השוטפת, כאילו היו השתלמויות, וקיבלו עבורן גמול-השתלמות. השתלמות של המפקחים עצמם, כעובדי-הוראה, אושרה למרות שמספר השעות שנצברו בה היה נמוך מזה הקבוע בתקנות משרד-החינוך. אחד המפקחים שהשתתף בהשתלמות, אישר אותה בעצמו, גם זאת בניגוד לתקנות.
המבקר מתייחס לשימוש בלתי אחראי בשעות מילוי-מקום, עקב העדרויות קצרות ובלתי צפויות של מורים מבית הספר, שעות אותם מממן משרד החינוך. על פי הדו"ח, בשנת 2000 השתמשו 32% מבתי הספר בארץ במספר שעות מילוי-מקום הגדול פי 1.5 עד 6.4 ממכסת שעות מילוי-המקום שלהם. בשנת הלימודים תשס"ב ניצלו בתי הספר 2 מיליון שעות בשנה. השכר ששולם למורים ממלאי המקום באותה השנה, עמד על כ- 100 מליון שקלים.
מן הדו"ח אף עולה כי מאחר ומשרד-החינוך לא ציין את דרישות הסף לעובדי-הוראה ממלאי-מקום, ואינו מפקח על מוסדות החינוך בנושא זה, בתי הספר מעסיקים לעיתים גם אנשים שאינם מורים ואין להם כל השכלה או הכשרה פדגוגית. חלק מבתי הספר השתמשו בשעות למטרות שאינן קשורות כלל להיעדרויות מורים. תוכניות שהתוו במשרד החינוך במהלך השנים, במטרה לחסוך בשעות מילוי-המקום, לא הוצאו לפועל, בין היתר עקב התנגדות מצד ארגוני המורים.

אין שיוויון במתנ"סים

הנושא האחרון בו עסק דו"ח המבקר, בתחום משרד החינוך, מתייחס לחברה למתנ"סים, שהיא חברה ממשלתית המפעילה ומתקצבת את המתנ"סים ברחבי הארץ, והיא ממומנת ברובה על ידי משרד-החינוך. נמצא כי עשרות רשויות מקומיות שביקשו להתקשר עם החברה למתנ"סים, המהווה מעין "זרוע ארוכה" של משרד החינוך, נדחו עקב היעדר תקציבים. בדו"ח נאמר כי החברה למתנ"סים היא הגוף הציבורי היחיד המתפעל את תחום החינוך הבלתי פורמלי בקהילה, ובכך שלא נענתה לבקשתם של רשויות מקומיות, ומנעה מהן הטבות הנובעות משיתוף הפעולה עמה, נכשלה בקיום השוויון שגוף ציבורי המעניק שירות נדרש לקיים.
משרדי החינוך והקליטה הפעילו תוכניות קליטה וחינוך למבוגרים במתנ"סים שונים. על אף שכל מתנ"ס נחשב לישות עצמאית מבחינה משפטית, בחרו המשרדים לחתום על הסכם ההתקשרות דווקא עם החברה למתנ"סים שפעלה כמתווכת בין הצדדים. הבחירה בחברה למתנ"סים נעשתה בין היתר משום שהתקשרות עם חברה זו הינה פטורה ממכרז, עקב היותה חברה ממשלתית הנותנת שירות למשרד ממשלתי. באי קיום מכרז נמנעת אפשרות מגופים אחרים העוסקים בתחומים אלה, להשתתף במכרז, ונפגע עיקרון השוויון. כך גם מנעו המשרדים תחרות בשוק, שיכלה להביא להוזלת עלויות הקורסים ולחיסכון בכספי ציבור.

תגובות

לגבי ההשתלמויות: יפורסם נוהל ברור עד יוני 2003, שיגביל את ההשתתפות לצורכי גמול השתלמות. המשרד הוציא הנחיה לגבי יומני השתלמות ויבדוק את הנושא באופן מדגמי. כמו כן ייבדקו העובדים שקיבלו גמולים שלא כדין, ובתום הבדיקה ייבחן ההיבט המשפטי.
לגבי המתנ"סים: המשרד יקבע סדרי עדיפויות תקציביים שיאפשרו להקים מתנ"סים נוספים ברשת. החברה למתנ"סים תעשה את כל הנדרש כדי לסייע למשרד החינוך לבצע את ההתקשרויות עמה בזמן.