כך הפך הסארס לגשר בין ישראלים לפלסטינים

שיתוף הפעולה הביטחוני עדיין לא הושב, אך בתחום הבריאות המצב שונה: לאחר שלא נפגשו מאז תחילת האינתיפאדה, נועדו היום (ב') ראשי מערכות הבריאות הישראלית והפלסטינית במשרדי המינהל האזרחי בבית-אל, כשעל הפרק: פעולות מניעה נגד התפשטות מחלת הסארס.
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר אלכס לבנטל, ועמיתו הפלסטיני, ד"ר נדין טובאסי, נפגשו עם ארבעה רופאים ישראלים ופלסטינים אחרים, כמו גם עם מתאמת הבריאות במשרדי המינהל האזרחי, דליה בסה.
לדברי בסה, הרופאים הישראלים והפלסטינים נהגו בעבר להיפגש מדי חודש, אולם מאז פרוץ האינתיפאדה לא נפגשו ולו פעם אחת, אלא הסתפקו בהעברת מידע בטלפון ובכתב. "הפגישה היום היתה לבבית וחמה ובתחילתה אפילו הוחלפו חיבוקים ונשיקות", סיפרה בסה בהתרגשות.
על סדר היום עמדה רק מחלת הסארס, שגובה קורבנות במזרח הרחוק ובקנדה ומאיימת להתפשט גם לאזורים נוספים בעולם. "הפלסטינים דיווחו בפגישה כי לא התגלה אצלם עדיין אף מקרה של סארס", סיפרה בסה. "אנחנו מעריכים שהסיבה לכך היא שהפלסטינים ממעטים לנסוע לחו"ל". היא הוסיפה: "הישראלים דיווחו על המקרים החשודים שהתגלו בישראל, שבסופו של דבר התבררו כמקרי שפעת רגילים. בנוסף, סיפרו הישראלים גם על הבדיקות שערכו ועל תנאי הבידוד שבהם הוחזקו החולים".
לדברי בסה, קיימת חשיבות רבה בתיאום רפואי בין הפלסטינים לישראל, כיוון שמחלות זיהומיות עלולות להתגלגל מהר מאוד גם לצד השני. הרופאים משני הצדדים החליטו להמשיך ולעדכן זה את זה בכל הקשור למחלת הסארס, בייחוד על רקע מקרה הסארס שהתגלה בירדן לפני ימים אחדים.