בקרוב: אירוויזיון גם לילדים

נכון שאירוויזיון אחד בשנה לא מספיק לכם (זוכרים, שבת הבאה, ה-24.5)? נכון שאתם רוצים יותר מתח, יותר דרמה, יותר נקודות ויותר נצנצים בשיער?

האמת, לא משנה מה תענו על השאלה האת, אתם הולכים לקבל תחרות נוספת בסביבות נובמבר.

כן כן, איגוד השידור האירופאי החליט לערוך אירוויזיון שני, המיועד, תחזיקו חזק, לילדים ולילדות בני 8-15.

כאילו לא די בגיל הדוגמניות שיורד עם הזמן ובכך שילדות בנות 4 מוחתמות היום לחוזים ארוכי טווח (בגיל 13 הן נפלטות החוצה ממעגל העבודה...), החליטו באירופה ליזום תחרות המיועדת לקטנטנים. לנו לא נותר אלא לשאול למה? בשביל מה אנחנו צריכים את זה, ויותר חשוב, האם זה הוגן לחשוף ילדים ללחץ גדול כל כך שבייצוג מדינה?

זמרים סיפרו בסיום התחרות הרגילה על התרגשות אדירה ועל קריסת מערכות טוטאלית בעקבות השתתפותם באירוויזיון. הלחץ, כך הם מספרים, הוא גדול מאוד.

שרית חדד נראתה מפוחדת על הבמה. ריטה גם. אפילו הזמרת הספרדיה מ- 1995 התעלפה פעמיים לפני שעלתה לבמה מרוב היסטריה.

זה לא פשוט לשיר לפני מאה מיליון זוגות עיניים בשידור חי, על אחת כמה וכמה אם אתה ילד חסר ניסיון.

תקדימי העבר

כבר היו תקדימים של ילדים באירווזיון – בטי מסייגו הספרדיה הביאה עימה ארצה ב-1979 ארבעה זאטוטים שישירו איתה ויניפו שלטים בסוף השיר, אנחנו שיגרנו ללוזאן את גילי נתנאל בשנת 1989 שנהנה מהופעתה של הזמרת הצרפתיה בת גילו באותה השנה (וזייף קלות...). מונקו הגדילה לעשות כששלחה כבר ב-1969 ילד קטן שזכה במקום החמישי ואפילו דנמרק שילבה דרדס בשנת 1985, אבל היחידה שהצליחה לקחת את כל הקופה היתה סנדרה קים הבלגית, שבזמן שזכתה היתה בת 13 בלבד.

קים אמנם הגיעה לסיבוב הופעות בלונה פארק התל אביבי בעקבות הזכיה, אבל מי שמע עליה מאז? ומה קרה לגילי נתנאל מאז בליעת הרוק המפורסמת? לאלוהים הפתרונים.

בלגיה, קרואטיה, דנמרק, גרמניה, יוון, לטביה, מקדוניה, מלטה, הולנד, נורווגיה, רומניה, סלובקיה, ספרד, שוודיה ואנגליה כבר הכריזו על שליחת מועמד מטעמן לתחרות הראשונה שתתקיים בנובמבר בדנמרק.

נורווגיה כבר הכריזה על תאריך לקדם לילדים, ומגעים מתקיימים עם רונן קיטינג שינחה את התחרות, אחרי שהנחה את תחרות האם בשנת 1997.

אז מי חסרה לרשימה?

תחשבו חזק. איזו מדינה שבעצם המציאה את האירוויזיון לא נמצאת כאן?

מסתבר שהאיטלקים הם עם די סנובי. תחרות האירוויזיון הוקמה כקונטרה לפסטיבל סן רמו המצליח שהוציא מתוכו עשרות להיטי ענק שכבשו את המצעדים באירופה וארצות הברית.

האיטלקים אפילו זכו בתחרות פעמיים, אבל לפני עשור החליטו שנמאס להם ושרמת השירים באירוויזיון נמוכה והם נשארים לבד עם עצמם בלי טובות של אף אחד. גישה פולנית משהו.

זוכרים את תוכנית "בראבו" ששדרה בערוץ 2? זו עוד המצאה איטלקית וגם את הרעיון הזה גונבים להם עכשיו מתחת לאף.

האם אנחנו צריכים דבר שכזה?

אני ארשה לעצמי לשתף אתכם בהתלבטויות שלי – כבר שלושה ימים אני חושב על טיעונים בעד ונגד תחרות שכזו, והאמת היא שלא מצאתי אף טיעון לכאן או לכאן.

אנחנו לא צריכים תחרות שכזו, אבל זה יהיה משעשע לצפות בה.

אני לא הייתי שולח את הילדים שעוד לא נולדו לי לשיר בתחרות הזאת, אבל אם יש הורים שמוכנים לחשוף את ילדיהם ללחץ ולתחרותיות אז למה לא, בעצם?

ואם כבר שולחים ילד לתחרות – עם איזה גימיק נזכה?

לאור המצב הבטחוני, ילד משדרות ש"טיל נפל לא ממש על הבית שלו אבל זה היה ממש ממש קרוב" יכול לשבות את לב הקהל.

ילד ששר כמו דוד דאור יכול להיות גימיק היסטרי. אז נכון, עדיין לא התחלף לו הקול, אבל למי אכפת שהוא שר כמו בחורה?

גימיק ענק זה לשלוח את הילד הישראלי היחיד שלא התרגש מבואם של "המורדים" לארץ. גימיק נוסף יכול להיות נצר חדש למשפחת בנאי שעדיין לא התגלה. אמנם זה לא גימיק שיעבוד בחו"ל, אבל אם יכולנו לשלוח את שרה'לה שרון ואת פינג פונג בתור בדיחה - אז שזה לא יעצור אותנו.

ומכאן אני פותח קמפיין ומציע לטלוויזיה הישראלית את צמד המנחים הראשון של קדם האירוויזיון לילדים – דפנה ודודידו לשלטון!

אני רק מקווה שהתאריך לא יתנגש להם עם סיבוב החלטורות בחדרה ועפולה.