הכירו את VDSL
אם חשבתם שהפס הרחב שלכם זריז, כדאי שתתעדכנו: VDSL' טכנולוגיית הפס הרחב המככבת בדרום-קוריאה, מאפשרת גלישה במהירות גבוהה פי 25. המשמעות: צפייה בסרטים ברשת באיכות מעולה ומשחקי רשת במהירות על קולית מתי היא מגיעה לארץ? בבזק מעדיפים לשמור את הקלף שלהם בתחרות נגד הכבלים קרוב לחזה
התחברתם לפס הרחב, אם באמצעות חברות הכבלים או באמצעות ADSL של בזק, ואתם חושבים שאתם נהנים ממהירות גלישה פנטסטית? כדאי שתתעדכנו: אתם עדיין זוחלים במהירות לא גבוהה יחסית, ורחוקים מקבלת שירותים מתקדמים רבים - למשל וידיאו לפי דרישה. מי שרוצה לגלוש באינטרנט באמת מהר וליהנות מסרטים באיכות די.וי.די היישר מהרשת, ייאלץ להמתין עד שכוכב הפס הרחב החדש, ה-VDSL יגיע לארץ. מתי זה יקרה? בבזק מעדיפים לשמור את זה בסוד, אולי בגלל שמדובר בקלף חשוב במאבק העתידי מול חברות הכבלים.
מה זה VDSL? מדובר בתקן DSL מתקדם שאומץ על-ידי חברות הטלפוניה, הנחשב בעיני רבים כצעד הבא בהפיכת הבית הפרטי למרכז בידור מקוון. VDSL, ראשי תיבות של Very High Direct Subscriber Line פועל בצורה דומה ל-ADSL, אבל עם הבדל אחד גדול: מהירות. בעוד שב-ADSL קצב ההורדה המקסימלי מהרשת הוא 10-8 מ"ב בשנייה וקצב השיגור המירבי מסתכם ב-750 ק"ב לשנייה, ב-VDSL מהירות ההורדה המקסימלית היא לא פחות מ-52 מ"ב בשנייה ומהירות השיגור המירבית מסתכמת ב-16 מ"ב לשנייה. בדרום-קוריאה, המובילה העולמית בחיבורי פס רחב, VDSL הוא הסטנדרט המוביל וזוכה לפופולריות אדירה. גם במערב ארה"ב מספקים VDSL באיזורים נרחבים, כתחרות ישירה של חברות הטלפוניה מול חברות הכבלים.
בזק נגד הכבלים
ומה קורה בארץ? בישראל אין למעשה תחרות אמיתית בין הטלפוניה לכבלים, ולצרכן אין אפשרות בחירה ממשית. בזק היא מונופול בתחום הטלפוניה, וחברות הכבלים הן מונופול בתחום הווידיאו. בעוד בזק שואפת להיכנס לתחום הטלוויזיה והשירותים האינטראקטיביים מבוססי הווידיאו (משחקים, סרטים), הכבלים מעוניינים להיכנס לתחום הטלפוניה. מומחים בתעשייה מעריכים, שהצרכנים יעדיפו בעתיד לרכז את כל שירותי התקשורת הביתיים (טלוויזיה, טלפון, אינטרנט) אצל ספק אחד שיוכל להעניק להם חבילה כוללת של שירותים איכותיים במהירות גבוהה - ובזול.
כשמשרד התקשורת או רשות התקשורת שתחליף אותו יאשרו סוף סוף לכבלים לספק טלפוניה (בהתחשב ברמת הביורוקרטיה בישראל זה יכול לקחת זמן רב), יתחייב מהלך מקביל שיתיר לבזק להעביר סרטי וידיאו בתשתית שלה. אבל האם היא תהיה מוכנה? אם התחרות בטלפוניה ובווידיאו היתה נפתחת היום, לחברות הכבלים, שמגיעות לחלק נכבד מהבתים בישראל, היה יתרון מסוים על בזק. הן יכולות להתקין מיידית אצל כל מנוי מודם Voip) Voice Over IP) ולאפשר שיחות טלפון בפרוטוקול אינטרנט במחיר מינימום.
מכיוון שכל התשתית נמצאת בשליטת חברות הכבלים, והן לא צריכות לצאת לרשת האינטרנט הציבורית, לפחות בכל הנוגע לשיחות בתוך הארץ, איכות השמע צפויה להיות גבוהה. בזק, מצד שני, לא יכולה לספק באמצעות רשת ה-ADSL הקיימת שלה (מאפשרת כיום מהירות של 2 מ"ב לשנייה) שירותי וידיאו ושירותים אינטראקטיביים למנוייה. טכנולוגיית ה-ADSL איטית מדי, ומהירות שליחת המידע ממחשב המשתמש נמוכה משמעותית ממהירות הורדת המידע (א-סינכרונית) - מה שיוצר מגבלות קשות, למשל במשחקי רשת.
רגיש למרחקים
כאן בדיוק נכנסת טכנולוגיית VDSL לתמונה. רוחב הפס שהיא מספקת: יותר מ-50 מ"ב לשנייה - יאפשר לבזק להעביר וידיאו לפי דרישה, וכך תיתכן תחרות אמיתית מול הכבלים. יתרה מכך, המהירות של ה-VDSL מאפשרת לקבל בזמן נתון לא רק סרט אחד באיכות HDTV (איכות דומה לסרט די.וי.די), אלא אפילו שניים. שירותים אלה יוכלו אף להיות סימטריים, כלומר שקצב ההורדה (DoenStream) יהיה זהה לקצב העלאת תכנים לרשת (UpStream) , בניגוד למה שבזק מציעה היום עם ה-ADSL.
ל-VDSL יש גם חסרונות. ה-ADSL רגיש למרחק שבין המרכזייה לבין הבית: ככל שהבית רחוק מן המרכזייה, כך יורדת מהירות החיבור. במקרה של ה-VDSL, המצב גרוע יותר: הטכנולוגיה יכולה לפעול על קווי נחושת רק לטווח קצר של עד 1,200 מטר. בזק, בראייה לטווח רחוק, מקרבת את המרכזיות אל הבתים. בימים אלה היא מתקינה ארונות סעף חכמים על המדרכות ומחברת אותם למרכזייה באמצעות סיבים אופטיים, שאין להם מגבלה (תיאורטית) של מהירות וקיבולת מידע.
אפשר כבר לשמוע את הזמזום
לכאורה, לכבלים יש עדיין יתרון מסוים על-פני טכנולוגיות DSL, בכך שהם מספקים קצבים גבוהים יחסית לטווחים ארוכים, בלי מגבלת מרחק ממרכזייה. אבל גם כאן מעניקה טכנולוגיית VDSL יתרון מהבית עד לארון הסעף. בכמה וכמה מקומות כבר אפשר לראות את הארונות האלה, ואפילו לשמוע את הזמזום של השרת, של המזגן ושל עוד כמה התקנים, שמעידים על כך שלא מדובר בארון סעף פשוט, אלא במיני-מרכזייה של ממש. כשהמרכזייה קרובה מאוד לבתים, ניתן להגביר את המהירות עד למקסימום שהטכנולוגיה מאפשרת.
לכאורה, לכבלים יש עדיין יתרון מסוים על-פני טכנולוגיות DSL, בכך שהם מספקים קצבים גבוהים יחסית לטווחים ארוכים, בלי מגבלת מרחק ממרכזייה. אבל גם כאן מעניקה טכנולוגיית VDSL יתרון לחברות הטלפוניה: השירותים שהן מספקות הם שירותי נקודה לנקודה (Point to Point) - כך שרוחב הפס של הלקוח הוא שלו בלבד, והוא לא חולק אותו עם משתמשים אחרים. לעומת זאת, הכבלים הם מדיה משותפת (SharedMedia) - כך שרוחב הפס הנתון, גבוה ככל שיהיה, מתחלק בין כל המנויים אשר נמצאים על אותה רשת. ככל שמספר המנויים המשתמשים בשירותים ברגע נתון עולה, כך מצטמצם רוחב הפס של כל אחד מהם. הפתרון הוא כמובן לבנות רשתות עם מספר קטן של משתמשים - אולם כלכלית הדבר אינו כדאי.
הזווית הישראלית
בינתיים, העולם עוקב אחר המתרחש בדרום-קוריאה, שם מיושמת טכנולוגיית VDSL המתקדמת ביותר. בחודשים הקרובים צפויות חברות הטלפוניה הקוריאניות לספק שירות במהירות של 50 מ"ב לשנייה, במסגרתו יקבלו המנויים סרטי וידיאו על-פי דרישה וטלוויזיית אינטרנט ברזולוציה גבוהה. חברת TK וחברת Hanaro מוכנות לספק את השירות כבר בחודש הבא, 10 חודשים בלבד לאחר שהושק השירות הראשוני במהירות של 13 מ"ב לשנייה. במחצית השנייה של 2003 יחלו החברות לספק שירות במהירות של 100 מ"ב לשנייה, וזאת רק כהכנה לשירות מתקדם יותר של סיבים אופטיים עד הבית. המעבר לטכנולוגיות החדישות מתבצע בקוריאה שנה לפני המתוכנן, הודות לתחרות הגדולה בין ספקי הטלפוניה והשיווק האגרסיבי של יצרני השבבים, דוגמת מטהלינק ואינפיניאון.
כאן יש זווית ישראלית: מעבדת הפיתוח של תאגיד אינפיניאון נמצאת בנתניה, ומהווה למעשה גילגול בינלאומי של חברת סוואן, שנרכשה על-ידי אינפיניאון בשנת 2000. המנכ"ל, מיקי שטיינר, מסביר כי מהירות של 18 מ"ב לשנייה מספיקה די והותר כדי להעביר סרטים באיכות HDTV על קווי הנחושת של בזק. לדבריו, מהירות כזו גם תשנה את הגישה לגבי איחסון של מידע, וכל אחד יוכל להעביר קבצים לגיבוי באתרים מרוחקים, מבלי לחשוש יותר לאובדן המידע במקרה שהדיסק הפרטי קורס. שטיינר הוסיף, כי טכנולוגיית VDSL נמצאת היום במגמת התרחבות, כשבמחצית השנייה של 2002 נרשמה עלייה של 40% בהתקנות בהשוואה למחצית הראשונה של 2002. חברת סומיטומו היפאנית חיברה כבר 3.3 מיליון משקי בית ביפאן, והתוכנית לשנת 2004 מדברת על 6 מיליון משקי בית. גם בישראל יש ביקוש לפס הרחב, במהדורה המוגבלת שלו: מיוני 2002 ועד סוף 2002 גדל מספר הקווים מ-87 אלף ל-150 אלף - עלייה של 72.4%. רק לשם השוואה, בסין נרשם באותה תקופה גידול של 214%, ובשוק הדרום-קוריאני הרווי היתה עלייה של 12.5% בלבד.
עד העלייה
טכנולוגיית VDSL אינה יקרה יותר עבור המפעילים מטכנולוגיית ADSL ומחיר המודמים יקר אך במקצת. בקרוב מאוד הוא אף צפוי להשתוות: מודם VDSL שעלה לפני כשנה 250 דולר, עולה היום כ-150 דולר, ובהמשך השנה המחיר צפוי לרדת עד ל-120-100 דולר. הקטנת פערי המחירים בין ADSL ל-VDSL הופכת את טכנולוגיית VDSL למאוד אטרקטיבית.
גם חברת רד הישראלית מנסה להתברג בצמרת, ובחודש שעבר השיקה מודם VDSL מדגם 06-ASM, המסוגל לפעול עד מרחק של 2 ק"מ במהירות של 10 מ"ב לשנייה. הייחוד של מודם זה נעוץ באפשרות שלו לפעול במקביל על 24 זוגות חוטי נחושת, וכך ניתן לחסוך לעתים את הצורך בסלילת סיבים אופטיים מהמרכזייה ועד למדרכה.
וזה עוד כלום לעומת מה שתעשה טכנולוגיית VDSL לחיבורי האינטרנט. אם אנחנו, בישראל, מתלהבים מפס רחב של 2 מ"ב, תארו לכם מה זו מהירות של 30 מ"ב בשנייה. העברת מידע ממחשב למחשב תהיה טריוויאלית, ספריות הווידיאו הפרטיות שלנו יהיו פאסה כי נוכל להקרין כל סרט שאי-פעם יצא בכל רגע שנרצה ובמחיר נמוך, נוכל להעביר אחד לשני אלבומי תמונות דיגיטליות כהרף עין, לגבות את כל הדיסק הקשיח תוך פחות מדקה, ולשחק משחקי רשת במהירות עצומה. כל זאת בהנחה שבזק והרשויות יאפשרו ל-VDSL לבצע עלייה.