אברי יבין

"חמש וחצי", חדשות לילדים, ערוץ 6, 17:30

קחו את יעקב אילון, חיים יבין, גדי סוקניק ויגאל רביד לכניסה לערוץ הילדים. חכו שאחד המנהלים ייצא. כשזה יקרה, קחו אותו הצידה והציעו לו את העיסקה הבאה: ארבעת הגברים השמנמנים תמורת אברי גלעד רזה אחד. אם לצטט את ג. יפית: כדאי.
אברי גלעד מגיש חדשות לילדים באופן שגורם אותך לתמוה למה זה מגיע דווקא להם. מה יש – אנחנו עיזים? לנו לא מגיע? גלעד פשוט מצוין מול הטף. הוא נלהב, מרשה לעצמו להיסחף, מצחיק ולא שוכח להסביר הכל כמו שצריך, מבלי להתנשא או להתיילד. מאתמול הוא מחליף בתפקיד את ירון לונדון, ובמישדר הבכורה הסביר לילדים למה מדורות ל"ג בעומר גורמות לזיהום אוויר ("האשם בכם, ילדים איומים"), למה הוא לובש חולצה ורודה ("לעיתים אפילו גברים שבגברים לובשים ורוד. לא אני, כמובן") ונגס בשלל פירות גמדיים חדשים תוך שהוא מסרב להתייחס לעגבניה.
בתווך, הצליחה המהדורה להבהיר לילדים את גל הפיגועים הנוכחי ואת פסיקת ביהמ"ש בעניין התביעה הייצוגית נגד תנובה בפרשת הסיליקון בחלב. זהו אייטם מורכב בעליל, מהסוג שמצריך הסברים רבים, והמהדורה צלחה את כולם בקלילות. גלעד איפשר לעורך הדין שהתארח באולפן "להזכיר לנו ולצופינו – שלא כולם חיו אז – מהי פרשת הסיליקון בחלב", הבהיר מהו סיליקון, מה היה פשעה של תנובה, מהי תביעה ייצוגית ולמה כדאי להיות צרכן נבון ולהתעקש על המגיע לך.
החדשות – ללא קשר לנאחסותן – מעולם לא היו טובות יותר.

רגליים מתקררות: "רגליים קרות", סוף הסידרה, יס+, 22:00

רייצ'ל מתה. דיוויד וקארן נפרדו סופית. פיט וג'ו גמרו. ג'ו חוזרת לאוסטרליה. ג'ני בהריון מגבר שכבר לא רוצה בה. רמונה לא מתחתנת. הסוף.
האם תוקם ועדת חקירה לבדיקת אירועי "רגליים קרות"? האם יתמנה בורר חיצוני על מנת לבחון מדוע הלכה "רגליים קרות" ושברה את לבנו? האם יפגינו הוועדים החזקים במשק מחוץ לביתו הטרי של מייק ביולן, יוצר הסידרה המופתית ומי שהשליך את גיבוריה ואותנו לתהומות רגשיים שספק אם מישהו ייצא מהם חי? הניחו לי להניח שלא.
"רגליים קרות" היתה סידרה בריטית על תעתועי הבורגנות, הנישואין, ההורות וההתבגרות המאוחרת. היא היתה טובה יותר מכל ניסיון קודם ללכוד את הקסם והאובדן שבשנות השלושים-ומשהו לחיינו. אמיתית יותר מ"שלושים ומשהו", חומלת יותר מ"הבורגנים", מקורית יותר מ"שבתות וחגים". "רגליים קרות" היתה על אהבה, בגידה, משפחה, ילדים, עבודה, מחלה ולבסוף גם מוות ושכול – ועם הנושאים האפורים-משומשים האלה, "רגליים קרות" זרחה ונצצה. אולי משום שהסתובבה בעיקר סביב פשיטת-הרגל של מוסד הנישואין, ומרבית פרקיה תיעדו את התפרקות האהבה וההתחלה המחודשת. סיפור אהבתם והתברגנותם החמימה של אדם ורייצ'ל שימש מעין מסלול נגדי צר לכביש המהיר של הפירוד, הפניית העורף וההתקררות האכזרית שעברו יתר הזוגות בסידרה. כי אלו הם חיינו, אל תכחישו; זוגיות בדרכה לסופה. אחד מכל שלושה זוגות יתגרש. השני יסבול. השלישי יצפה ב"רגליים קרות" מתוך הזדהות שקטה סביב פיצה עגומה.
"רגליים קרות" הציעה נאמנות חברית כתחליף לזוגיות (פיט ואדם נשארו החברים הכי טובים. גם קארן ורייצ'ל). היא גילתה לנו את ג'יימס נסביט (אדם) המופלא. היא ידעה לשלב את "קולדפליי" בפרק הסיום. היא שיקפה חיים אמיתיים, מוכרים, באופן שגרם להם להיראות – על כל תלאותיהם – נסבלים ומצחיקים במידה. והיא הסתיימה אמש. אם לא בכיתם, הפסדתם.

***צריך להגיד

*לאמנון נדב, שסיים אתמול את הקדנציה כמנהל הרדיו: זהו? 14 שנה ודי?
*ללשכת רה"מ: תשמעו, לאמנון נדב יש עוד הרבה מה לתת, בעיקר בתחום הברחת טאלנטים והענקת זמן-אוויר לאורי דן. תנו לו לנהל את הטלוויזיה.