שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האם יש "גל התאבדויות" בישראל?
    ריבוי מקרי ההתאבדות בארץ על רקע כלכלי מעלה שאלות קשות: מדוע המספרים עולים, והאם ניתן לבלום זאת? פרופסור ישראל אור-בך, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן מנסה לענות על השאלות

    בהחלט אפשר לדבר על תופעה של מגיפה כשמדברים אל התאבדויות. צריך תנאים מסוימים כדי להגדיר גל כזה כמגיפה וזה אומר שברצף זמן מסוים, בצפיפות מסויימת, יש אנשים שהתאבדו אחרי ששמעו שאנשים אחרים עשו זאת בהצלחה. לגבי המצב בארץ כיום, לא ברור עדיין אם מדובר בגל אותנטי או בגל שמיוצר, בגלל שכך מדברים עליו וכך מגדירים אותו.
    צריך לזכור שיש אמנם התאבדויות שהרקע להן הוא גם כלכלי, אבל אני משוכנע שלא כל ההתאבדויות שמדברים עליהן בזמן האחרון ומגדירים אותן כהתאבדויות על רקע כלכלי, הן אכן על רקע כלכלי. לפחות חלק מהמקרים היו על רקע של אלימות במשפחה, או תחושת דחייה קשה של המתאבד, או בעיות נפשיות.
    צריך להבין שהתאבדות היא לא מוצא של כבוד, אבל אם נותנים לה כותרת של 'התאבדות על רקע כלכלי', אז יהיו הרבה אנשים שייאמצו את זה. הרבה פעמים כותבים בעיתונים כי סיבת ההתאבדות היא 'סכסוכים על רקע כלכלי בין בני הזוג' ואני אומר, שבמקום שיש סכסוכים, זה לא התחיל על רקע כלכלי, זה התחיל קודם.
    חשוב לציין עוד משהו: נכון שבמקרים מסוימים אנשים השאירו גם מכתבים בהם הם מפרטים את הסיבה להתאבדות, אבל הניסיון המקצועי מוכיח, שגם מכתבי ההתאבדות לא מגלים את כל הסוד. כלומר, אדם יכול להגיד שהתאבד בגלל X למרות שהוא התאבד, למעשה, בגלל Y.
    אין אף פעם סיבה אחת להתאבד, זה נדיר מאד. נכון שבשנות השלושים, לאחר הנפילה הגדולה של הבורסה בארצות הברית, אנשים קפצו מהחלונות, אנשים איבדו ברגע אחד את כל מה שהיה להם ונשארו ללא ביטחון וללא תמיכה, אבל זה נדיר. אין סיבה אחת להתאבדות, אין התאבדות על רקע כלכלי גרידא. מצב של מחסור לא גורם להתאבדות, מי שאין לו לחם הולך לחפש אותו בפחי אשפה, הוא לא מתאבד. המתאבדים הם אלה שהמצב הכלכלי שינה את הסטטוס שלהם ועם שינוי הסטטוס הם לא יכולים להתמודד, למרביתם יש לחם לאכול ומקום לגור בו.
    במקרים כאלה, חוסר היכולת להתמודד עם שינוי הסטטוס מתיישבת על תחושות קשות של ירידה בערך העצמי, פגיעה בכבוד העצמי, אובדן תחושת השליחות (שהם צריכים לדאוג למשפחה שלהם ולקרובים להם), פגיעה במעמד החברתי, בכוח, בשליטה, בתחושת המחויבות לסביבה הקרובה, אובדן התחושה שהוא נאהב כי לא מסוגל לתת יותר ועוד גורמים שמעורבים בזה. אצל כל אחד נפגע משהו אחר שחשוב לו וחוסר היכולת עם כל אלה הוא שמביא להתאבדות.
    תמיד יש בסיס נפשי להתאבדות. לא כל האנשים הם אותו דבר, יש שיתמודדו בגאווה עם המצב ויש שעולמם חרב עליהם. יש מחקרים שמנסים לרדת גם לשורשים הביולוגיים של ההתאבדות. נמצא שיש קשר בין רמת חומרים כימיים בינעיצביים ודיכאון, שהוא קשור בהתאבדות. אבל גם כאן צריך לזכור שיש שילוב בין גורמי סביבה ותורשה.
    איך מתמודדים עם מחשבות אובדניות? לא לשבת לבד בבית, למצוא עיסוקים אחרים, לדבר עם חברים שגורלם דומה, המשפחה צריכה להיות מאד תומכת, מאד מלוכדת, צריכה לשדר אופטימיות, הרגשה שכולם ביחד בבעיה הזאת ולא רק האדם שבמצוקה. צריך להתייעץ עם אנשים אחרים שפוטרו ומצאו לעצמם אפיקים אחרים, זה נותן תחושה של תקווה.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים