איך זה קרה?

סיקור התאבדויות על רקע כלכלי, ערוץ 2

לא תמותו כאן ברעב. לא תמותו כאן בבדידות. אלו שתי ההתחייבויות הישראליות הבסיסיות שניתנו לנו עד היום, גם אם לא במילים מפורשות. את רשת הביטחון הזו יכולתם להרגיש, לדעת, לנחש, מבלי שנאלצתם לבחון מעשית. ישראל, חשבתם - גם לאחר כל פשיטות הרגל האחרות - אמורה לספק סוג מינימלי של רווחה.

ובכן, בוקר טוב. ברוכים הבאים לזמן הישראלי החדש. אתם לבדכם, לגמרי לבדכם. אם תמעדו, אם תפוטרו, אם תסתבכו בחובות, הכל יכול לקרות.

זאב ניר, חקלאי מבנימינה, אחיו של אהוד מנור, התאבד בגיל 67. הוא מצטרף למניין עגום של 16 מתאבדים על רקע המצב הכלכלי בחמשת החודשים האחרונים. מדוע התאבדו? מה עושים? אל תשאלו את ערוץ 2, אין לו מושג. "שש" עם אושרת קוטלר ו"המהדורה המוקדמת" עם גבי גזית ראיינו את בני משפחתו של ניר לצד מומחים לטיפול במשברים. במהדורה המרכזית דיווחו כי "יותר ויותר בני אדם שמים קץ לחייהם לאחר שאיבדו תקווה לצאת מהחובות". דיווח נוסף עסק בתגובת שר הרווחה.

אף אחת מהמהדורות לא ניסתה, ולו לרגע, לשרטט את הקו הישיר החולף בין הידרדרותו המהירה במידרון של מצב מדיני, ומשם כלכלי, ומשם תוכניות חירום כלכליות המבקשות להפוך את ישראל לאמריקה גדולה, ומצליחות להפוך אותה - לפחות ברמה החראקירית - ליפן קטנה. האם קיים קשר בין התנכלות האוצר המתמשכת למוסדות הרווחה בישראל לבין אובדן סיכוייהם של אזרחים רבים? האם מותר לרמוז לקשר כזה? לא בערוץ 2. לא; על-פי מהדורות החדשות, מתברר שישראלים מסוימים פשוט מאבדים תקווה מתוך נסיבות עלומות כלשהן - נגמר להם, משום מה, הכסף - וממש לא ברור למה, אבל הם לא מוצאים תקווה או סיכוי. זה עצוב, באמת עצוב, אבל לך תבין אותם.

פרשן בודד שהיה מניח את הדברים על השולחן ומצביע על קשרי הסיבה-תוצאה שבין ניהול פוליטי, כלכלי ומדיני כושל לבין התמוטטות מעמד הביניים בישראל היה עושה את כל ההבדל.

עם הבירה: "זירת הפשע", ערוץ 1, 22:45

אתה יושב מול "זירת הפשע", מוחך כבוי, קלישאות וקרשים מתוצרת הסידרה השטוחה הזו נחבטים בין דפנותיו, ותוהה מה, בשם החוק, הופך אותה לדרמה הנצפית ביותר בארה"ב. אין לך הסבר. אתה יודע רק כי פעם אלה היו "אי.אר" ו"הבית הלבן" ו-“NYPD”, סדרות דוברות שייקספירית ביחס ל"זירת הפשע".

חבורת פתולוגים וחוקרי זיהוי פלילי נעה ברחובות לאס-וגאס, נוהגת במכוניות מהירות, מלווה גיטרות רועמות, פורסת גוויות בתצלומי סופר-תקריב, מחליפה דיאלוגים כמו "יש סיבה לזה שזה לא חוקי"; "כן, ילדים מתים מזה".

סתם סידרה. סתם סתם. אז "זירת הפשע" הולכת צעד נוסף עם סף הגירוי; כאן תוכלו לקבל, גם אם לא הזמנתם, ניסור פתולוגי של גוויה בקלוז-אפ, הסרת עור פניו של אדם מבלי שהמצלמה תתחבא, הילוך איטי מרהיב של קליע חודר לתוך לחיו של מישהו. הבשורה? לא לראות לפני ארוחת ערב. גם לא אחריה. "זירת הפשע" ממסדת תת-ז'אנר חדש: פורנו-פתולוגיה. האמריקנים תומכים בזה. אני מניח כי גרמניה וצרפת מתנגדות.

"זירת הפשע" היא תוצר של אומה הדורשת ומקבלת מתעשיית הבידור שלה מנות הולכות וגדלות של תקריבים קשים ודה-הומניזציה. היא רועמת, ארוזה היטב, כתובה בינוני. חומר בעירה אופטימלי לערבי בירות, בנים וגירבוצים. כמה צפוי.

צריך להגיד:

*שכאשר חיים יבין קופץ לרגע לערוץ 2 (הפרומו לאמי הישראלי) הוא נראה פתאום הרבה יותר נוצץ.

*לערוץ הראשון: קיצוץ תקציב רשות השידור ב-200 מיליון שקל, שאושר אתמול, יכול להיות סיבה מצוינת להפסיק מיד את צילומה ושידורה של "חלומות מתוקים", לא?