שתף קטע נבחר

הסלולרי מאט את פעילות המוח

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומהמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק גילו שקרינה מהסלולרי מאיטה באופן ניכר את מהירות החשיבה שלנו. עובדה זו מעלה שאלות נוקבות על השפעת המכשיר. אז איך לבחור במכשיר הנכון, והאם לאפשר שימוש לילדים? מגזין מנטה נותן את העצות העדכניות ביותר לצמצום רמת הקרינה על המוח

החוקרים באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז למחקר גרעיני נחל שורק יודעים שיש להם פצצה ביד. הניסוי שסיימו זה עתה מראה שלשימוש בטלפון סלולרי יש השפעה על פעילות המוח. יתרה מכך, במקרים מסוימים השימוש אף עלול לגרום לירידה ניכרת במהירות החשיבה!
עד היום הצליחו רק מחקרים מעטים להוכיח השפעה כה מובהקת של הקרינה על המוח, ומכאן חשיבות המחקר. מהפכת התקשורת הפכה את הטלפון הסלולרי למצרך מבוקש שכמעט אי אפשר לחיות בלעדיו. מרגע שהמוצר נעשה שווה לכל נפש, אין ילד כמעט שאינו אוחז בידו מכשיר סלולרי. חברות הסלולר מנהלות ביניהן קרב איתנים על כיסו של הצרכן, שמתבטא בפרסום מאסיבי ובשכלולים מתמידים. היום כבר אפשר לקבל מכשיר זעיר, שהוא גם מצלמה וגם מסוף אינטרנט.
אבל בו זמנית מקנן החשש, שהמכשיר הקטן הזה עלול להיות פצצת זמן בריאותית. הנושא טרם עלה לקדמת הבמה, אבל האם ייתכן שבעוד שנים יתגלה שהסלולריים גורמים לנזק, ובינתיים נשלם את המחיר, כפי שקרה בסיגריות?
הטענה שהטלפון הסלולרי משפיע על רקמות בגוף האדם הועלתה לראשונה לדיון ציבורי בשנת 1992, בעקבות תביעה משפטית שהגישה אשה שחלתה בסרטן המוח נגד אחת מחברות הטלפונים הסלולריים. תביעה זו נדחתה, כמו גם תביעות אחרות, מכיוון שעדיין אין ממצאים חד-משמעיים שיכריעו בנושא.
הבעיה העיקרית של החוקרים בנחל שורק, ולמעשה של חוקרי השדה הסלולרי בעולם כולו, היא שרק 11 שנים עברו מאז החל השימוש המאסיבי בטכנולוגיה החדשה. נכון להיום, אין טווח שנים רחב מספיק כדי לקבוע אם הקרינה מהמכשירים מזיקה לנו או לא.
ד"ר מנחם מרגליות, ראש תחום מדידות קרינה בנחל שורק, וד"ר נחשון מירן מהמחלקה לפסיכולוגיה התנהגותית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שימשו כחוקרים הראשיים במחקר שממצאיו עומדים להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי. ד"ר מרגליות מגלה, שעיקר ההשפעה היא בתחום הקוגניטיבי, או במילים אחרות, על תהליך קבלתן של תגובות מושכלות.
- למה עלולה לגרום האטה במהירות החשיבה?
ד"ר מרגליות: "העניין עדיין לא נחקר, אבל רק תחשבי מה עלול לקרות לאדם שנוהג במהירות גבוהה, וצריך להחליט ברגע אם לבלום או לא".
- המחקר נערך על 36 נסיינים. האם ממספר כזה אפשר להשליך על תופעה מובהקת?
"זהו מדגם מקובל במחקרים מדעיים, ותוצאותיו תקפות. כרגע מתבצע מחקר המשך לאישוש התוצאות".
- מדוע מתרחשת ההאטה במהירות החשיבה?
"יש שתי השערות: האחת היא שהקרינה מעלה את חום רקמת המוח בטווח שבין 0.04-0.03 מעלות צלזיוס. האזור המתחמם מצוי בעומק של כסנטימטר וחצי. כאשר הטלפון מוצמד לראש, חדירה כזו מגיעה בדיוק לעומק שבו נמצאת קליפת המוח, וייתכן שהדבר גורר אחריו האטה.
"ההשערה השנייה היא שהקרינה מפעילה שדה חשמלי על מערכת העצבים. עצבים מעבירים אותות ממקום למקום באמצעות זרימת יונים, וייתכן שהשדה החשמלי מפריע באופן כלשהו".
מכיוון שהמחקר הוא פריצת דרך בתחום, יידרשו עוד מחקרים עוקבים רבים כדי שנוכל להבין את מלוא משמעות הגילוי, אבל כבר היום ברור שמועלות בו שאלות חשובות.
כעת מבקשים החוקרים לברר, אם אפשר שנפגעים גם תפקודים שכליים נוספים, כמו הזיכרון, למשל. האם חלילה נפגעות מערכות אחרות, כמו מערכת העצבים. האם הניסוי חשף השפעות חולפות, או שמא מדובר בהשפעות מצטברות שמשפיעות גם לאחר ימים, שבועות או שנים.
אף שהשאלות נותרות פתוחות לעת עתה, הן שופכות אור חדש על שאלת הסיכון לכאורה שבשימוש בטלפונים סלולריים. "הממצאים מצביעים על כך שמשהו מריח לא טוב", אומר פרופ' מרגליות, "אבל כדי לגלות מהיכן מגיע הריח, והאם מדובר בסירחון חולף או מצטבר, נצטרך מחקרים נוספים".
מי שלא רוצים לחכות עד שמחקרים נוספים יוכיחו, או יפריכו, את החשדות, יכולים ליישם כמה המלצות בדוקות, שיצמצמו את החשיפה לקרינה, כדי שלא נכה על חטא אם יתגלו עובדות לא נעימות נוספות בעתיד.

המוח מתחמם מבפנים

באופן אירוני מתברר, שהגילוי הסנסציוני החל דווקא בעקבות מחקר שתוצאותיו היו הפוכות לגמרי. ד"ר אלאן פריס, מאוניברסיטת בריסטול באנגליה, בדק 36 מתנדבים שהתבקשו לבצע משימות קוגניטיביות שונות, תוך שהם נחשפים לקרינת רדיו (ד"ר פריס השתמש במשדר שדימה טלפון סלולרי). אלא שאצל הנסיינים האנגלים נרשמה דווקא האצה בתגובות!
עובדה זו הפתיעה את החוקרים הישראלים, שהחליטו לשחזר את הניסוי, תוך שימוש במכשיר הסלולרי עצמו. "רצינו לבדוק אם לסלולריים יש השפעה כלשהי על פעילות המוח", מסביר ד"ר מרגליות. "למרבה ההפתעה, התוצאות שקיבלנו לא היו סתם שונות, אלא הפוכות".
36 המתנדבים שהשתתפו במחקר הישראלי התבקשו להשיב מהר ככל האפשר לשאלות שהציג מחשב, כשעל כל אחת מאוזניהם טלפון סלולרי. התוצאות, כאמור, הן חד-משמעיות: כאשר הסלולרי הוצמד לאוזן השמאלית, הקרינה האלקטרומגנטית שנפלטה מהמכשיר האטה את מהירות התגובה בעשרות אחוזים.
את התוצאות הסותרות בינינו לאנגלים אפשר להסביר בהבדלים שבין הניסויים: החוקר האנגלי לא השתמש בטלפונים סלולריים של ממש, ואופי המטלות היה שונה. למעשה, אין הבדל בפרשנות - גם החוקר האנגלי הסביר את תוצאות הניסוי באפקט החימום של הקרינה, וגם הוא מודאג מהתוצאות.
ד"ר פריס משער שחימום היתר הוביל לזרימת דם מהירה יותר, ובעקבות זאת, להאצה בתגובות השכליות. "אבל מה שהדאיג אותו, ומדאיג אותנו, הוא הטענה הרווחת שלשימוש בסלולרי אין השפעה כלל", מסביר ד"ר מרגליות. "מרגע שטענה זו הופרכה, צריך לבדוק אם ההשפעה אינה מסוכנת".
ד"ר מרגליות טוען שיש הסבר אפשרי נוסף להאצה שעליה מצביע הניסוי האנגלי. "אפשר שהקרינה מכניסה את המוח ללחץ, מה שמשחרר הורמוני דחק. הורמונים אלו מאפשרים לנו להגיב מהר וביעילות כאשר אנו נמצאים בסכנה, והם 'משעים' פעילויות נורמליות וקצבים נורמליים. אולם אם הגוף נמצא במתח מתמיד בגלל סיבה מלאכותית, זה מצב לא בריא. המשמעות היא ששימוש בסלולרי עלול להיות שווה להימצאות במצב תמידי של מתח".
- למה זה גורם?
"מתח מתמשך מחליש את המערכת החיסונית ואת היכולת שלנו להתמודד עם מחלות, על כל המשתמע מכך".
עד היום הודאגו הצרכנים בעיקר מהשאלה אם הסלולריים עלולים לסרטן. הטלפון הסלולרי משתמש בגלי רדיו לשם שידור, וכל מכשיר הוא גם מקלט וגם תחנת שידור.
קרינת גלי רדיו היא קרינה אלקטרומגנטית. מדובר באנרגיה המועברת בצורת גלים של שדות חשמליים ומגנטיים. קרינה זו היא בלתי מייננת, כלומר אינה מסוגלת להוציא אלקטרונים (יונים שליליים) מתוך האטום, או במקרה שלנו, מתוך הדנ"א.
השפעת הקרינה הבלתי-מייננת החלה להיחקר מאמצע שנות הארבעים. היום כבר ידוע שבעוצמות גבוהות היא מסוכנת. חימום איברים פנימיים עלול להיות מסוכן מאוד, מכיוון שאין בהם חיישני טמפרטורה, ואנחנו לא יכולים לחוש בהתחממות. הוא עלול לגרום לנזקים כגון קטרקט (התעממות עדשת העין וטשטוש הראייה) עקב חימום עדשת העין, פגיעה במערכת החיסונית, אובדן פוריות, וכן לשכיחות בהפלות ובמומים מולדים (ככל הנראה עקב התחממות העובר). כל הנזקים הבריאותיים האלה קשורים לקרינת גלי רדיו בעוצמה גבוהה. הסלולריים, הפועלים באמצעות גלים בעוצמה נמוכה, מעמידים לפנינו בעיות חדשות. אמנם מדובר בעוצמה נמוכה, אבל המכשיר מקרין ישר למוח, היקפי השימוש הם אדירים, ועדיין לא נשללה לחלוטין האפשרות שקרינת גלי הרדיו משפיעה על הגוף, גם כשמדובר בגידולים ממאירים.

מה בנוגע לסרטן?

ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן במכון "גרטנר", במרכז הרפואי שיבא, עומדת כיום בראש השלוחה הישראלית של פרויקט רב-לאומי, המבקש לקבוע אחת ולתמיד אם הקרינה מהסלולרי מסרטנת או לא: "איש עדיין לא הוכיח את הקשר לכאורה בין הקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולריים ובין התפתחות אפשרית של סרטן, אבל איש גם לא הוכיח את ההפך".
- מה מראים המחקרים עד כה?
"מחקרי מעבדה הראו שקרינת הטלפונים הסלולריים אינה גורמת נזק ישיר לדנ"א, ולכן די ברור שהיא איננה מאתחלת סרטן. עם זאת, עדיין לא ברור אם היא אינה יכולה לזרז ולעודד תהליכים סרטניים שכבר החלו".
- מה הכוונה "שכבר החלו"?
"התפתחות סרטן היא תהליך רב-שלבי שמתחיל מפגיעה בתא יחיד. פגיעות שיכולות לאתחל גידולים סרטניים מתרחשות לעתים קרובות בגופנו עקב חשיפה למסרטנים שונים. לרוב, הפגיעות מטופלות על ידי מנגנונים תאיים ונעלמות בלי שהתפתחו לתאי סרטן. קיימות השערות לפיהן קרינתם של הטלפונים עלולה 'לעודד התקדמות' תהליכים כאלו באדם".
גם מי שמאמינים שהשימוש בסלולרים עשוי לעודד גידולים סרטניים, מדברים על עלייה בסיכון לפיתוח המחלה בשיעור של פי 1.5-1.2 בקרב החשופים לקרינה. ד"ר סדצקי טוענת שאף שעלייה כזו נמוכה באופן יחסי, אם היא אכן מתרחשת, היא עלולה להיות בעייתית. "מדובר בכמויות עצומות של משתמשים, ואם הסיכון אכן קיים, הוא יכול לגרום באופן אבסולוטי לעלייה לא זניחה בכמות הגידולים".
להתפתחות מחלת הסרטן נדרשת תקופת חביון בת חמש שנים לפחות, שנמשכת מרגע החשיפה ועד להתפתחות המחלה. מכיוון שהשימוש המאסיבי בסלולרים החל רק באמצע שנות התשעים, הזמן שחלף מאז אינו מספיק כדי לקבל תוצאות חותכות. ד"ר סדצקי טוענת שמסיבה זו בדיוק התפרסמו עד היום רק 11 מחקרים בנושא, וכולם סבלו משתי בעיות: גודל המדגם היה קטן מדי, והמחקר לא נמשך די זמן. "בעקבות זאת", היא אומרת, "מחקרים אלו לא יכלו להצביע על קשר בין השימוש בטלפונים הסלולריים ובין התפתחות סרטן, גם אם הוא קיים".
- אז אפשר לישון בשקט. אין קשר, אין סכנה?
ד"ר סדצקי: "המשמעות של אי מציאת קשר היא שהמחקרים לא הצליחו למצוא קשר, אבל הם גם לא הוכיחו שקשר כזה לא קיים".
כדי לנסות למצוא מענה לשאלה הגורלית לרבים מאיתנו, החליטה ועדת מומחים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לערוך מחקר גדול ומקיף. המחקר המכונה "אינטרפון", אורגן בידי הרשות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), ומבוצע בימים אלו ב-14 מדינות בו זמנית.
ד"ר סדצקי, ראש השלוחה הישראלית, אומרת שתוצאות ראשונות של המחקר אמורות להתפרסם באמצע השנה הנוכחית.
עד שייפתרו סימני השאלה בנוגע למידת הבטיחות של הטלפונים הסלולריים, טוענים מומחים רבים שהמצב מחייב נקיטת אמצעי זהירות, וחלק ניכר ממדינות העולם החליטו לנקוט צעדים מונעים, ברמות שונות.
לפני חודשים אחדים נכנסו לתוקפן בישראל, תקנות הדורשות מהייצרנים לספק לצרכן מידע על הקרינה הנפלטת מכל דגם של טלפון, כך שיהיה אפשר להשוות לא רק בין המחירים והביצועים, אלא גם בין רמות הקרינה. אולם לא תמיד יכול הצרכן להיעזר במידע, ולא ברור אם יש בו די (ראו המלצות במסגרת).
בבריטניה ננקטת הפעילות האקטיבית ביותר בנושא. במאי 2000 הוציאה ועדה ממשלתית דו"ח מיוחד, שבמסגרתו המליצה להורים לשכנע ילדים מתחת לגיל 16 להשתמש בסלולרי רק לצורך שיחות חיוניות, משום שמוחם טרם התפתח דיו וגולגולתם דקה יותר, והם עלולים לכאורה להימצא ברמת סיכון גבוהה יותר.
"לתדרי רדיו ברמות נמוכות יש השפעה ניתנת להוכחה על התאים והרקמות, ועובדה זו מוכיחה שיש לנקוט גישה זהירה", אמר קולין בלקמור, מכותבי הדו"ח. בלקמור גם העביר מסר לתעשייה: אנא אל תמשיכו לשווק טלפונים ניידים ייחודיים לילדים, כל עוד לא נערכו מחקרים נוספים בתחום.
בספטמבר האחרון החליטה קבוצת חוקרים מכמה אוניברסיטאות ברחבי העולם להכריז על מדיניות של "מוטב להיזהר מלהצטער". ד"ר אלי ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית ומומחה לקרינה, צירף את חתימתו להצהרה זו. "אסור להניח מראש, שגלי הרדיו שבאמצעותם פועל הטלפון הסלולרי בטוחים לשימוש כי הם מתחת לרמות הידועות ביכולתן לפגוע במערכות ביולוגיות", אומר ד"ר ריכטר. "אני ממליץ לציבור שלא לעשות שימוש מופרז בטלפונים הסלולריים, ובהחלט להגביל את השימוש בהם בקרב ילדים".
ד"ר סדצקי: "אין צורך להיכנס להיסטריה, אבל בהחלט כדאי להפעיל היגיון בריא, להעדיף דיבור בטלפון קווי אם אפשר, ולהגביל את השימוש בקרב ילדים, שהם אוכלוסייה רגישה יותר להתפתחות סרטן".
- ועמדתך, ד"ר מרגליות?
"זה דבר עדין מאוד. לדעתי אין עדיין שום אינדיקציה ממשית שהשימוש בסלולרי מסוכן יותר לילדים. כך או כך, אני ממליץ לבחור את המכשיר שקרינתו תיספג פחות".

אז באיזה מכשיר לבחור?

רמת החשיפה לקרינה מטלפונים ניידים מבוססת על יחידת מדידה המכונה SAR או "רמת קרינה הנספגת ברקמה הביולוגית". משום מה, אושרו בארץ במקביל שני תקנים: התקן האמריקאי המחמיר יותר, שקובע רמת קרינה מרבית של 1.6 וואט לקילוגרם בממוצע ל-1 גרם רקמה, והתקן האירופי המחמיר פחות, שקובע רמה מרבית של 2 וואט לקילוגרם בממוצע ל-10 גרם רקמה. קביעה זו עלולה להקשות על הצרכנים, שאינם פיסיקאים, ולבלבל אותם עוד יותר.
- איך מבררים מהי רמת הקרינה?
ד"ר מרגליות: "המידע על הקרינה נמצא בעלון המידע של המכשיר. כדאי לשים לב: אם היצרן רשם את התקן האירופי, סימן שרמת הקרינה אינה עומדת בתקן האמריקאי, והיא גבוהה יותר באופן יחסי".
- יש משמעות להבדל ברמת הקרינה?
"זה תלוי. ייתכן שטלפון מסוים פולט הרבה קרינה, אבל בתכנון נכון כמות הקרינה המגיעה לראש מעטה, וזה מה שחשוב".
- איך לצמצם ספיגת קרינה בראש?
"שני מאפיינים חשובים: המכשיר צריך להיות מורכב משני חלקים שנפתחים, בחלק אחד מדברים, ובחלק אחר שומעים. כמו כן מומלץ לבחור אנטנה נשלפת, שנוטה בזווית שהולכת ומתרחקת מהראש, כשמצמידים את הטלפון לאוזן. בדגמים שמורכבים מחלק אחד (כולל כאלה שנפתח בהם רק מכסה מפלסטיק) והאנטנה בהם פנימית, כמות הקרינה המגיעה לראש גדולה יותר באופן יחסי".
- אוזנייה מפחיתה את הקרינה?
"בפירוש כן. כל סוגי האוזניות מפחיתות את רמת הקרינה הנספגת בראש. ההפחתה הקטנה ביותר היא פי 20 בדגמים מסוימים, והגדולה ביותר מגיעה לפי 200".
- מה בנוגע לטלפון שנמצא סמוך אלינו או על המותניים?
"כאשר הטלפון בתיק, רקמות הגוף אינן מתחממות. כאשר הוא מוצמד לאזור המותניים, שבו יש מסה של שריר ושומן, החשיפה בעייתית פחות. בפעילות גופנית, למשל, השרירים מתחממים בקלות בשתי מעלות ולא נגרם להם שום נזק".
- מה בקשר לדיבורית?
"גם היא מרחיקה קרינה מהראש, ולכן מפחיתה את כמות הקרינה הנספגת בו".
- מה בדבר המכשירים החדישים שמשדרים גם תמונות. יותר מידע שווה יותר קרינה?
"באופן כללי המכשירים מהדור החדש פולטים פחות קרינה. כאשר מתבוננים על התמונה במסך, הטלפון אינו נמצא קרוב לראש, ולכן הקרינה הנספגת בראש קטנה יותר".
- נראה לי שראוי לסיים בנקודה שלא נגענו בה לאורך כל הכתבה. עד היום הזהירו אותנו בעיקר מפני הקרבה לאנטנות סלולריות, אז כדאי להמשיך ולשים לב גם אליהן?
"דווקא כאן מדובר בשד שלא ממש מאיים. אמנם אתר סלולרי משדר בעוצמה של 200-100 טלפונים סלולריים, אבל עוצמת הקרינה הולכת ופוחתת בהתאם לריבוע המרחק ממנו. פירוש הדבר, שכדי להגיע לרמת הקרינה הנפלטת מטלפון סלולרי יחיד, יש צורך להתקרב למרחק של 14 מטרים. עם זאת, ככל שאתם נמצאים רחוק יותר מן האתר, הטלפון הסלולרי שלכם פולט יותר קרינה. היום הקרינה הגבוהה ביותר שפולטים מכשירים נמצאת בגליל ובגולן, בנגב, ובכבישים הבינעירוניים, שאלה אזורים הדלילים באנטנות. ככל שיוקמו יותר אנטנות, רמות הקרינה הנפלטות מן הטלפונים הסלולריים ילכו וירדו".

איך תפחיתו נזקים

1. בררו איזה תקן חל על המכשיר שבכוונתכם לרכוש. האמריקאי מחמיר יותר.
2. העדיפו מכשיר הבנוי משני חלקים, שבחלק האחד שומעים, ובאחר מדברים.
3. רצוי לבחור במכשיר עם אנטנה נשלפת, שיהיה ארוך וגדול יותר, והקרינה תתפזר.
4. אוזניות או דיבורית יפחיתו את הקרינה למוח שלכם.

גם האלחוטי על הכוונת

שאלת הבטיחות של הטלפונים הסלולריים מתוקשרת היטב, אבל מתברר שגם הטלפון האלחוטי הביתי, המשתמש אף הוא בגלי רדיו, פולט קרינה שרמתה דומה לזו של הסלולרי, ושעלולות להיות לה השפעות דומות.
"אין הבדל של ממש בין הטלפון האלחוטי לטלפון הסלולרי", אומר ד"ר מנחם מרגליות. "יש טלפונים אלחוטיים, בייחוד אלה שמשדרים לטווח ארוך, שיכולים להיות בעלי עוצמה גבוהה עוד יותר מאשר הטלפונים הסלולריים. באופן עקרוני יש לדעת שאם מישהו מדבר בטלפון האלחוטי, יכול להיות שהוא סופג יותר קרינה".
שימו לב: באזורים דלילים באתרי אנטנות (גליל, נגב, או כבישים וקווי רכבת בינעירוניים) הקרינה מהסלולרי גבוהה יותר.

החברות הסלולריות: הכול קשקוש

רונית אקשטיין, דוברת פורום החברות הסלולריות, טוענת שלספיגת הקרינה אין קשר למבנה המכשיר וכי מדובר ב"קשקוש". לדבריה, החברות הסלולריות אינן מתכוונות להדגיש את שאלת הפחתת הקרינה בקמפיינים שלהם והן מסתפקות בעמידה בתקנים.
- תמשיכו להפנות מאמצים שיווקיים לכיוון ילדים?
"שימוש במכשירים הסלולריים על פי הוראות היצרן מבטיח את בטיחות המשתמש".
- אם כך, האם נבדקת השפעת הקרינה על המוח על קבוצת ביקורת?
"החברות בארץ אינן יצרניות אלא יבואניות ומשווקות, ולכן הן אינן מבצעות בדיקות".
- האם בכוונת הפורום לפעול לקביעת תקן ישראלי לרמת קרינה?
"לפתח תקן זה סיפור של 30 שנה, כך שזה לא ריאלי".
- הטלפונים הסלולריים לא קיימים 30 שנים.
"זה לוקח המון זמן. יש שני תקנים שכל העולם משתמש בהם, כמו שיש סנטימטר ומטר".
- האם תפרסמו את רמת הקרינה על אריזת המכשיר הסלולרי?
"אם זה יתאפשר טכנית, אז כן".
- אין אפשרות טכנית?
"יש בעיה לוגיסטית של עלויות גבוהות מאוד".
- מדובר בסך הכול בהוספת 3-2 משפטים.
"בדקו, ויש כאן בעיה של עלויות גבוהות מאוד מאוד".
- במה, תסבירי במה?
"אני לא יכולה להיכנס לזה".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל קרמר
האטה במהירות התגובה. סלולרי
צילום: מיכאל קרמר
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים