מילים מיותרות

לשייקספיר יש פואמה יפהפיה שעוסקת בחוסר התועלת של דימויים. בסופו של דבר, הוא אומר, האדם הוא יותר מסך כל דימוייו, אז בוא ונסתדר בלי שפתי השושן ושיער הזהב. הבעיה היא שלא כולם יודעים פשוט לומר את מה שיש להם לומר, בלי להישען על קביים עשויים מדימויים אינספור. והנה דוגמה: "עיתון הבוקר מתפרק לגורמיו כמו נתח דג מבושל על צלחת", המודעות הפנימיות של העיתון הופכות ל"שוק צבעוני ותוסס נפרש מולי בשחור לבן", וכל זה רק בפסקה הראשונה בספרה החדש של פזית דניאל ("פסיכית"), "שפת אם".

אולי זה פיוטי, לירי, שירי, איך שלא תבחרו להגדיר את זה, אבל בסופו של דבר "שפת אם" בא לספר סיפור קטן על בני זוג במשבר, כשהיא לא יודעת מה היא רוצה, הוא לא יודע מה הבעיה שלה, ושניהם לא יודעים מה לעשות עם אמא שלו, הפולניה מהגיהנום.

אז יש כמיהה לילד, כמה דמויות ביזאריות ושלד עלילתי בנאלי למדי, ועליהם מעמיסה דניאל תלי תלים של דימויים מתוחכמים ומתחכמים והדגשות מופרזות. אצל דניאל אף אחד לא מדבר, כולם פולטים, זורקים או יורקים את המלים, והם עושים זאת בדכדוך, בהתלהבות, בנחרצות, אף פעם לא בפשטות. וכשכל דבר הוא כמו משהו אחר, אז שום דבר הוא לא כפי שהוא באמת. הכל רק "כמו" ו"כאילו".

אפילו הסקס לא אמיתי, כי דניאל הצליחה למצוא שיטה פוסט מודרניסטית מתוחכמת להתמודד עם האינטימיות. במקום לתאר, לפרט, להסביר ולהדגים, היא מצטטת. את מקום תיאור הסקס תופסות מודעות בוטות ומפורשות, כמו זאת, "צייתנית ישראלית יפה חטובה וממושמעת סתיו המלכה מספר אחת שופעת זיין אותי כמה שתרצה הגשמת כל הפנטזיות החל ממסז' מפנק ועד לסאדו ביזאר". כך, בלי סימני פיסוק ובלי רגליים פשוקות, מגישה לנו דניאל את המעשים האינטימיים שמבצעות הדמויות שלה אלה באלה.

מאחר שפזית דניאל כבר הוכיחה יפה בקובץ סיפוריה הראשון שהיא יכולה לכתוב סקס כשהיא רוצה, הופכת כל ההתחכמות הזו להתחמקות אחת גדולה שמאפיינת את הספר כולו. במקום לדבר, לכאוב ולפעול, מסתובבת הגיבורה שלה בממלכת הכמו והכאילו, מנפחת כל מחווה, כל וריד על יד וכל קרסול חטוב לממדים מפלצתיים. דניאל מעדיפה להימנע, במודע, מהמקומות הפשוטים, הישירים והאמיתיים, הנקיים מהתייפייפויות ספרותיות. אם תקראו כל מלה שלישית, תקבלו אולי ספר צנום יותר, אבל הוא יכיל סיפור אנושי קטן ומעורר הזדהות, חופשי מכבלי הדימויים ומעומס ההפרזות. את המלים המיותרות תוכלו לתרום למישהו שאין לו מה להגיד.

"שפת אם", פזית דניאל, הוצאת ידיעות אחרונות, 204 עמ'