שתף קטע נבחר

הסמכה: רק ביהמ"ש העליון יוכל לבטל חוק

השופט ברק השיב למתקפה של ריבלין על ביהמ"ש העליון: "דבריו פגעו בכנסת עצמה". הוא הציע לקבוע בחוק שרק ביהמ"ש העליון מוסמך לבטל חוקים. ריבלין ושר המשפטים הרימו את הכפפה

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, אמר היום (ב') כי יו"ר הכנסת ראובן ריבלין "לא פגע במערכת המשפט אלא בכנסת עצמה, כאשר לא הכיר בכוחה ובעליונותה של החקיקה".
השופט ברק ייחד את מרבית נאומו בכנס לשכת הדין באילת לדברי ריבלין כי "בית המשפט העליון לא עשה מהפיכה חוקתית, אלא הפיכה". במסגרת נאומו, קרא ברק לחקיקה שתקבע את עליונותם של חוקי היסוד, כך שביטולם יחייב רוב של 70 ח"כים ומעלה - "ולא שניים מול אחד".
למרות דבריו החריפים, הבהיר השופט ברק כי "יש משהו בדבריו של ח"כ ריבלין", והציע כי רק בית המשפט העליון בהרכב מורחב ידון בחוקיותם של חוקי הכנסת.
"אני מבקש שמעז יצא מתוק. כבודה של הכנסת יקר לי מאוד. כולנו חייבים בכבודה של הכנסת ובכבוד יושב הראש שלה. ואם יש חוט שני שעובר בפסיקתו של בית המשפט העליון זהו כבודה של הכנסת. כל פעם שאנחנו נתקלים בבעיה קשה, כמו בשאלות הגיור והגיור הרפורמי, אנחנו קודם כל פונים לכנסת".
השופט ברק המליץ "שרובי ריבלין יטול את שרביט היו"ר ויעביר בכנסת את חוק יסוד: החקיקה. בחוק זה יקבע שחוקי היסוד הן הנורמות החוקתיות העל חוקתיות של מדינת ישראל. הכנסת היא שתקבע את עליונותם של חוקי היסוד ושאין לבטל חוקי יסוד אלא ברוב מיוחד של 70 קולות ומעלה. הכנסת תקבע גם שלא כל רשות שיפוטית תוכל להכריז על ביטולו של חוק, לא כל שופט שלום, לא דיין ולא בית משפט לחוקה".
לדבריו, "חוק יסוד החקיקה יקבע שכאשר מתעוררת בעיה חוקתית, רק בית המשפט העליון בהרכב מורחב יוכל לדון בבעיה. נדמה לי שהצעה זו עולה בקנה אחד עם דעתו של ח"כ ריבלין".
גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אמר כי יציע לכנסת להגיש הצעת חוק, לפיה רק מליאת שופטי בית-המשפט העליון, בהרכב של 12 שופטים, תהיה מוסמכת לטפל בסוגיית חוק שאושר בכנסת.
שר המשפטים, יוסף לפיד, ביקש אחר הצהריים מהיועץ המשפטי לממשלה להכין הצעת חוק, שתמנע מבתי-משפט בערכאה נמוכה לפסול חוקיות חוק שאושר בכנסת. על-פי החוק החדש, המגבלה לא תחול על בית-המשפט העליון במקרים בהם יתברר שחוק כלשהו נוגד באופן מהותי חוק יסוד.

"על מה קמה הזעקה?"

בנאומו באילת, אמר השופט ברק גם כי "יו"ר הכנסת יצא בקול גדול כנגד המהפיכה החוקתית שבה עומדים חוקים היסוד ברמה חוקתית מעל חוקי הכנסת, אולם זוהי פעולה של הכנסת ולא של בית המשפט, בית המשפט רק נותן לה ביטוי".
"דמוקרטיה", על פי השופט ברק, "איננה רק חקיקה רגילה של הכנסת ורק ביטוי של שלטון הרוב. הריבון הוא העם ולא המחוקק. העם בוחר בחברי הכנסת שמחוקקים חוקים, אבל הם מוסמכים ויכולים לחוקק כל מה שעולה על דעתם והשאלה – האם החקיקה הרגילה תואמת או איננה תואמת את חוקי היסוד".
ברק סיפר כי בכל הדמוקרטיות שהוקמו לאחר מלחמת העולם השניה, ולאחר התפרקות הגוש הסובייטי הורגש הצורך לקבוע ביקורת שיפוטית על החוק. "אנחנו יכולים לבטל חוקי כנסת רק לאחר שהכנסת עצמה חוקקה את חוקי היסוד והעניקה להם מעמד על חוקתי", אמר השופט ברק.
לדבריו, "בית המשפט איננו מכריע בין האזרחים לבין הכנסת, אלא במחלוקת הפנימית בתוך הכנסת. כאשר בית המשפט מחליט שחוק של הכנסת חוקי או לא חוקי, הוא איננו פוגע בכנסת או בכבודה, אלא מבטא את רצונה של הכנסת בחוקי היסוד. אם הכנסת איננה מרוצה ממה שבית המשפט קבע, כל כך קל לשנות - הכנסת יכולה להביע את עמדתה ולשנות את החוקים".
השופט ברק אמר כי חוק כבוד האדם וחירותו שהוא חוק יסוד, יכול להתבטל ברוב של שניים נגד אחד. "על מה קמה הזעקה"?!, תהה ברק, "על שלושה פסקי דין שאמרו כי חוק מסויים נוגד חוקי יסוד?! זהו פוטש וזוהי הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית?!.
השופט ברק חזר והבהיר, כי בתי המשפט אינם יכולים לבטל חוק באופן גורף לציבור, אלא רק לבטל את חוקיותו בפני הצדדים המתדיינים. "באולם אחר של בית המשפט החוק יכול להיות חי וקיים", אמר השופט ברק, "שופטים דנים בתקנות, אבל ביטול מוחלט של חוק יכול לקרות רק בבית המשפט העליון כתקדים מחייב".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום גלי תיבון
נשיא בית העליון. זהו פוטש?
צילום גלי תיבון
ריבלין. טען להפיכה
מומלצים