גם בישראל: ניתוח להחלפת אבי העורקים

לפני כחצי שנה הגיע משה פסו בן ה-60 למרפאת קופת חולים למדידה שגרתית של לחץ הדם. תוצאת הבדיקה לא היתה תקינה, והרופא הפנה את פסו לבדיקת סי.טי. "המפענחים נדהמו", הוא משחזר, "כי הסתבר שהעורק הראשי (אבי העורקים) שלי התנפח לממדים מסכני חיים, כשבאותו זמן המשכתי בסדר היום הרגיל כאילו כלום ולא הרגשתי שום שינוי במצבי הבריאותי".

פסו – גמלאי צה"ל והיום עובד במשרד ממשלתי, איש פעיל ומעורב – החליט לא לדחות את הקץ, וכבר למחרת התאשפז. "אושפזתי במחלקה לכירורגיית כלי דם בהדסה עין כרם", הוא מספר, "ובמשך שבוע עשו לי כל בדיקה אפשרית. אז גם אמרו לי שחולים במצבי נהוג לשלוח לחו"ל, כי שם הצטבר יותר ניסיון בהחלפת אבי העורקים. עשיתי חושבים, ידעתי שרק חולים בודדים עברו את הניתוח המסוכן הזה בארץ, ובכל זאת לקחתי החלטה לא לנסוע. אני לא יודע למה, אבל סמכתי על הרופאים והאמנתי שאצא מזה בשלום".

יום לפני שנותח הסבירו לו הרופאים את מהלך הניתוח לפרטיו. "אבל", מתאר פסו, "הייתי נתון בחרדה או בהכחשה ולא רציתי לדעת. רציתי רק להיות אחרי, ולכן השתקתי את הרופאים, שהתייחסו אלי, אני מוכרח לציין, בהמון סבלנות".

בתום שבוע הבדיקות הוכנס פסו לחדר הניתוח, שם נמצא 16 שעות. אחרי הניתוח הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ לב, שם שהה 17 ימים כשהוא מורדם ומונשם, ולב מלאכותי מחליף את פעולת ליבו. "אני ישנתי ולא הרגשתי כלום, אבל בני משפחתי השתגעו בחוץ", מספר פסו. "נכנסתי גבר בריא וחזק, והנה שבועות אני שוכב כמו סמרטוט". כשמערכות גופו התאוששו, הופסקה ההרדמה היזומה בהדרגה והוא התחיל להשתקם. "לקח לי לזמן לחזור לעצמי ולהתגבר על החולשה, אבל היום אני כמו חדש", הוא אומר. "אני עובד ונוהג ומרגיש נהדר. מה שנשאר לי בתודעה כאירוע מפחיד זה לא הניתוח עצמו, אלא העובדה שיכולתי למות כתוצאה ממחלה שאין לה סימפטומים, ולמזלי הטוב היא התגלתה במקרה וניצלתי".

"מפרצות בחזה ובבטן הן נדירות"

"פסו הגיע אלינו עם אבחנה ברורה שהוא סובל ממפרצת, כלומר התרחבות יתר של אבי העורקים", מסביר ד"ר אמיר אלעמי, מנתח לב בכיר מהמחלקה לניתוחי חזה ולב במרכז הרפואי הדסה עין כרם. "מפרצת באזור הבטן היא תופעה שכיחה יותר מאשר מפרצות בחזה ובבטן, שהן נדירות, וזה היה מצבו. במקרים אלה נוהגים לשלוח את החולים לניתוח בחו"ל, אבל בהדסה החלטנו להתמחות בנושא ולהעמיק את הידע והניסיון שלנו, ועד היום ניתחנו שבעה חולים. שישה מהם החלימו וחזרו לאורח חייהם הקודם, ואילו חולה אחד, שהגיע אלינו במצב קשה, לא עמד במעמסה ונפטר.

"מפרצת באבי העורקים, שהיא בעיה רפואית מסכנת חיים, מתגלית ברוב המקרים באקראי, ולכן לא אחת זה מסתיים במוות. כשההתרחבות היא מעבר לקוטר 5 ס"מ, נשקפת סכנה שהמפרצת תתפוצץ ותביא למות החולה".

מהו אבי העורקים? "כשמו כן הוא", מתאר ד"ר אלעמי, "הוא מספק דם לכל האיברים בגוף למעט הריאות, ולכן לנתח את האיבר הזה משמעו להפסיק את אספקת הדם לכל המערכות החיוניות, כמו הכליות, הכבד וכן חוט השדרה, שהעדר דם בו עלול לגרום לשיתוק". הרופאים הבינו שכדי לנתח את אבי העורקים ולשמור במקביל על תקינות איברי הגוף, יש צורך בטכנולוגיה שתגן על האיברים בשעה שאבי העורקים לא עושה זאת.

"ואכן", אומר ד"ר אלעמי, "רכשנו את הציוד המתאים לביצוע הניתוח הזה. במהלך הניתוח החולה מחובר למכונת לב מלאכותי, שהיא מעין משאבה המשמשת כמעקף חלקי של הלב השמאלי ומאפשרת אספקת דם תקינה לאזורים שבהם מופסקת הזרמת הדם מאבי העורקים. במצב זה הדם זורם כרגיל לאיברי הגוף ולחוט השדרה כשהוא מוגן באמצעי נוסף, ניקוז. במהלך הניתוח ובמשך שלוש יממות אחריו אנחנו מנקזים את הנוזלים מחוט השדרה, כדי למנוע הפרעות באספקת הדם למקום. אמצעי נוסף המשמש את המנתחים הוא מכשיר ששוטף את הדם ומחזיר אותו לגוף, כך שאין צורך בתרומת דם".

כשלאיברי הגוף מוזרם דם מתפנים המנתחים להחלפת אבי העורקים. "כשאנחנו בטוחים שאספקת הדם סדירה ותקינה", מסביר ד"ר אלעמי, "אנחנו יכולים לנתח בלי חשש. אנחנו מחברים את השתל שמחליף את אבי העורקים למקומו, ואל השתל הזה מחברים ענפים (כלי דם קטנים) שיספקו דם לחוט השדרה". בתום הפעולה המורכבת הזו מועבר החולה ליחידה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומנוטר, פעולה שמסייעת למערכות גופו להתאושש. בביצוע הניתוח היו שותפים גם פרופ' יעקב ברלצקי, מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם, וד"ר גיורא לנצברג, מומחה להרדמה, גם הם מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם. הניתוח מבוצע כנגד התחייבות קופות החולים באמצעות טופס 17.