מציתה סידרתית

מי שהמציא את הביטוי "ללכת עד הסוף" חשב כנראה על אופירה אסייג, שדרנית ספורט בערוץ 2 (על הקווים) ומגישת פינת הספורט ב"קפה טלעד". היא מתזזת על המגרש כמו כספית ומושכת אליה אש, בשל נחישותה להביא סקופים כמעט בכל מחיר. גיא לוי הטיח בה בשידור שהיא חירשת ושקרנית, ארז אדלשטיין זרק עליה מיקרופון, צביקה שרף ניער אותה, גיורא שפיגל היה איתה ברוגז, אבי שרף, בנו של שלמה שרף, קילל אותה, עם גברי לוי ורבים אחרים היא התכסחה - אבל כל זה רק מדרבן אותה להמשיך לדהור.
"אין לי בעיה להוציא כל אחד מהמקלחת לראיון, גם אם הוא עוד רטוב. אין לי בעיה לצלצל בכל שעה, רק כדי להשיג ראיון או ידיעה. אני סקופרית בנשמה ומוכנה לחפור, לנבור ולעשות כל מה שצריך כדי להביא ידיעה. הרבה פעמים אני סופגת צעקות, עלבונות וטריקות טלפון. אני לא מתביישת ולא דופקת חשבון. אני מתקשרת, שואלת ומכבדת כל בן אדם שרוצה או לא רוצה לדבר איתי. כשאומרים לי 'לא', זה רק מדליק אותי עוד יותר", אומרת אסייג ומגלה שהחלום שלה הוא לערוך ראיון נרחב עם דרור קשטן, מאמן הפועל ת"א. "יש לי לפחות 500 שאלות לשאול אותו. אין תעלומה גדולה יותר ממנו בכדורגל המקומי. פניתי אליו המון פעמים, והתגובה שלו תמיד זהה: 'אופירה, תקחי מספר ותעמדי בתור'. אני מקווה שבסוף הוא יישבר".
אסייג, 29, שנולדה ביום בו פרצה מלחמת יום כיפור (6.10.73), נהנית לספר שאחד מיושבי הראש בליגת העל אמר לה: "אומנם נולדת ביום כיפור, אבל יותר מתאים לומר שנולדת בל"ג בעומר, כי את כל הזמן מדליקה מדורות". אסייג היא הרביעית מבין שישה אחים ואחיות במשפחה שהתגוררה בירוחם ועברה בהמשך לדימונה. מאז שהיא זוכרת את עצמה, נהגה לקריין בכל האירועים והטקסים בבתי הספר הדתיים-חרדיים בהם למדה. בניגוד לאחיותיה, היא סירבה לנצל את הפטור מהשירות הצבאי ושירתה בפיקוד העורף דרום, ואחרי שהשתחררה עברה לבאר שבע ועבדה במשרד הרישוי. באחד הימים קפצה לבקר את ידידה צ'אפי הליצן, ששידר בתחנת הרדיו "קול הדרך לבאר שבע", תחנה בת של "קול ישראל". מנהל התחנה, נסים קינן, התלהב ממנה וב-1995 הציע לה להיות טלפנית ומפיקה.
באותה תקופה הספורט היה די רחוק ממנה, אך למרות זאת החליט קינן - שלא תיאר לעצמו למה הוא נכנס - להפקיד בידיה את פינת הספורט הקצרצרה, כל בוקר ב-7.30. "הפועל באר שבע, שנלחמה על חייה, הביאה את המאמן אלי גוטמן. עליתי לשידור בפעם הראשונה ואמרתי 'בוקר טוב לאוהדי הפועל באר שבע. בושה וחרפה שההנהלה הביאה מאמן שנזרק כמעט מכל קבוצה בארץ. אם הקבוצה רוצה להישאר בליגה הראשונה, היא צריכה להעיף את גוטמן'". קינן הנדהם ניסה לעצור בעדה, ללא הצלחה, וכך יצאה לדרך הקריירה של המציתה הסידרתית.
זמן קצר לאחר מכן החלה אסייג לכתוב טור אישי כסחני במקומון "שבע" ("ללא סייג עם אופירה אסייג"), ובהמשך סיקרה את הפועל באר שבע ושימשה שדרנית קווים ב"שירים ושערים".
באחד מתעלולי הגורל מצאה את עצמה מעורבת רומנטית עם לא אחר מאשר... אלי גוטמן. בדיעבד היא מצטערת מאוד על הרומן העסיסי, שמלווה אותה מאז כמו צל, והיתה רוצה להשכיח אותו אחת ולתמיד. "חבל שהיה וטוב שנגמר. לא אחזור לעולם על הטעות הזאת".
השאפתנות האדירה והנחישות של "הנמרה", כפי שמכנים את אסייג בעולם הכדורגל, לא נעלמה מעיניהם של האחראים עליה, שהרחיבו את תחום הכיסוי שלה גם לכדורסל. אסייג עברה לעיר הגדולה, הגישה פינות ספורט, שידרה משחקים מהקווים במשחקי הליגה ובגביע אירופה, והיתה אפילו השדרנית הראשונה שנשלחה לשני פיינל פור.
בתחילת העונה הנוכחית, אחרי שבע שנים אינטנסיביות, עזבה בלב כבד את הרדיו לטובת ערוץ 2, ובמקביל היא משמשת כרכזת כתבים באתר האינטרנט ONE ועורכת ראשית של האתר בתשלום BIG ONE.
העבודה היא כל עולמה, והיא מקבלת את העובדה הזאת באהבה ובסיפוק. "שני הבחורים האחרונים שיצאו איתי התלוננו שאי אפשר לצאת עם מישהי שכל היום עובדת. אני מקבלת עד מאתיים שיחות טלפון ביום, והכל בנושא עבודה. הצלחתי להגיע לכך שהידיעות זורמות אלי ולא אני רודפת אחריהן. אני מאוד נהנית ובפירוש 'חולה' על העבודה שלי. אין לי בעיה לקום פעם בשבוע בארבע וחצי בבוקר, רק כדי להגיש את פינת הספורט ב'קפה טלעד'. זו פינה בת חמש דקות, שאני עובדת עליה יותר מ-24 שעות. הכי קל לבוא ולהקריא קטעים מהעיתונים, אבל אין לי עניין בזה. העניין שלי הוא להביא פצצות. ההנאה הכי גדולה זה שיש פירות למאמץ שלך. כלומר, עושים פולו-אפ על פרשות וסיפורים שהתחלת".

- יש לך קווים אדומים בעבודה?

"לא כשמדובר בסקופ. כשאני מגיעה למגרש, אני באה לעבוד. מגיעה שעתיים וחצי לפני המשחק, יחד עם הסדרנים, כי אם אתה רוצה להגיע למפקד, אתה חייב להיות חבר של הש.ג. אני כל הזמן בתנועה, מצותתת בלי בושה לקבוצות בפסקי זמן ובחדרי הלבשה, ובלי עין הרע, אין משהו שאני מפספסת. גם אם משהו קורה מחוץ למגרש, יש מי שמיידע אותי. יש לי מקורות כמעט בכל מקום בארץ. בשנה שעברה, למשל, פירסמתי שעתיים לפני המשחק המכריע על העלייה לפיינל פור, שנייט האפמן נראה מסתובב עם אשתו לשעבר, ג'ניפר, בקניון עזריאלי. כשזה קרה, הייתי בכלל ביד אליהו והתקשרו מהקניון לספר לי. אני לא מוציאה אף ידיעה בלי לבדוק אותה ולקבל תגובה, אבל גם 'אין תגובה' זו בעיני תגובה".

- את מיודדת עם שחקנים רבים, ובמיוחד עם נשותיהם. היית מפרסמת שאשתו של כדורגלן ידוע נראתה בחברת גבר זר?

"הייתי בודקת היטב את האינפורמציה ואם יש לי תמונה, הייתי מפרסמת את שמה ללא היסוס. אם אין לי תמונה ואני עלולה להיות חשופה לתביעה, הייתי כותבת רק על אשת כדורגלן בכיר ונותנת עליו ועליה רמזים מכל הכיוונים. אני מקורבת לשחקנים רבים, ואם יש לי ידיעה חזקה בקשר לאחד מהם, אני מודיעה לו שאני מפרסמת. אילנה, אשתו של איציק זוהר, מלבישה אותי לטלוויזיה, אבל היא ואיציק, וגם שלי ופיני בלילי, שעבורי הם כמו משפחה, יודעים שאם תהיה לי ידיעה עליהם - אני אפרסם. אולי אעדן פה ושם".

- קרה שניסו לשכנע אותך לא לפרסם ונכנעת?

"הרבה פעמים ניסו, ורק חמש או שש פעמים נעתרתי - אבל זה עלה להם בסקופים אחרים. עובדה שהייתי מיודדת עם אריאל מקדונלד וג'ניפר האפמן, וכשנודע לי על הרומן ביניהם פירסמתי את זה בצורה עדינה, כי שניהם נשואים".

- את מוקפת בכדורגלנים וכדורסלנים. יש סיכוי שתתאהבי באחד מהם, או שזה ניגוד אינטרסים?

"אין לי הרבה מחזרים, והמעטים שיש לי - והם מאוד איכותיים - לא קשורים לתחום הספורט. ספורטאים זה עם מיוחד, וכל אשה שמתחתנת עם כדורגלן או כדורסלן לוקחת בחשבון את המחיר. אבל אם אתאהב בספורטאי והוא יתאהב בי, היינו הולכים על זה, ותאמין לי, גם הוא היה חוטף. גם גוטמן, כשהיה צריך, חטף".

- איפה נראה את אופירה אסייג בעתיד הקרוב?

"יש לעבודה שלי מחיר כבד. הרבה פעמים, כשאני מגיעה הביתה מאוחר, הייתי רוצה שיחכה לי בן זוג תומך ואוהב יחד עם התאומים שלנו. בניתי את עצמי בעשר אצבעות, ואין לי כוונה להפסיק גם כשיהיו לי ילדים. יש לי הרבה חלומות בתחום המקצועי ואוכל רק לומר 'תצפו להפתעה טובה בעתיד הקרוב בטלוויזיה'. המודל שלי היא אילנה דיין והתחקירים שלה ב'עובדה'. אני מעדיפה לשדר מהקווים, כי אני חולת אקשן. אני מאוד רעבה. ביום שלא ארגיש פרפרים לפני שידור, וביום שאוכל לפני השידור - כי היום אני לא אוכלת מרוב התרגשות - אדע שהגיע הזמן להמשיך הלאה".

סקופיסטית

"הסקופ הראשון שלי היה שהפועל באר שבע מתפרקת, ואחריו שיוסי בניון חוזר מאיאקס לבאר שבע. בנוסף, החזרה של דודו אוואט למכבי חיפה מהפועל חיפה, המעבר של יוסי אבוקסיס מבית"ר ירושלים להפועל תל אביב, כל המעברים של איציק זוהר, ההדחה של גיורא שפיגל מאימון הפועל פתח תקווה, חזרתו של נייט האפמן למכבי תל אביב, פרשת מקדונלד-האפמן, הסיכסוך בין חיים רביבו לפנרבחצ'ה, שהוביל לעזיבתו לגלטסראי, ופרשת אבי נמני-ניר קלינגר".