שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    של מי השורה הזאת

    כשעדי אשכנזי עולה למסך של יאיר לפיד, יש מי שכוסס ציפורניים בבית. מיה דגן, ליאור כפיר ואמיר בן סירא הם האנשים מאחורי המילים

    כשעדי אשכנזי פותחת את הפה אצל יאיר לפיד ומצחיקה במהירות 100 קמ"ש, זה נראה הכי טבעי בעולם. קשה להאמין שזה לא בא לה ספונטני, תוצרת עצמית. אז מתברר שזה לא ממש ככה. יש לה שלושה אנשים שכותבים יחד איתה את החומרים, ממציאים בפינג פונג מרובע בדיחות ממוחם הקודח, מוחקים, מוסיפים, גורעים ומתקנים, עד שהעסק נראה להם בסדר. מיה דגן, ליאור כפיר ואמיר בן סירא יושבים כל שבוע 30 שעות(!) על הופעה שנמשכת שש דקות בדיוק...

    מיה דגן: צועקת מרחוק

    דגן, 27, החברה הכי טובה, מתוודה: "כל פעם שהפינה משודרת, אני יושבת בבית, כוססת אצבעות וצועקת על עדי 'למה לא אמרת את זה? היית צריכה להגיד את זה ככה! את זה שכחת!' אני גם צועקת עליה בטלוויזיה תמיד 'תעזבי את השיער!'. אנחנו חברות מאוד טובות, מאוד קרובות, וזה אומר הכל: שיחות נפש, שיחות שטות, שיחות על בגדים. שעות. אתמול, לדוגמה, דיברנו שעה על משקפי שמש. אנחנו חושבות אותו דבר, מדברות אותו דבר ממש. היא יכולה להתחיל משפט ואני יודעת בדיוק איך היא תסיים אותו. בגלל שחוט המחשבה שלנו נורא דומה, יוצא שבכתיבה אנחנו מביאות יותר את הפן הנשי, את העולם שלנו, שהוא יותר בכיוון הנונסנס, וליאור ואמיר מביאים את הפן הגברי".

    - את הרי שחקנית. לא מתחשק לך לפעמים לעבור איתה לפרונט?

    "אני שחקנית, אבל פחות סטנדאפיסטית. אני יכולה לדמיין את עצמי עושה את זה, אבל עדי פשוט עושה את זה הכי טוב בעולם. חוץ מלכתוב את הפינה שלה, אני כותבת איתה גם את המופע העתידי שלה, ומשחקת בבית ליסין ב'מכתב לנועה' וב'פיאף'".

    - את בטח יודעת מה זה אבלסטינה?

    "כן, היא אמרה לי. אחת שלא מפסיקה לדבר, מין כדור מרץ כזה. חופשי זה היא. לקח לי זמן להתרגל לקצב הדיבור שלה. אני מכירה אותו מ'דומינו'".

    - מה את הכי אוהבת בעדי?

    "את הכנות שלה. אני יודעת שהיא תמיד תאמר לי את האמת, גם אם זה לא נעים לשמוע. אני יכולה לסמוך עליה בכל. אני אוהבת את הטורקיות שלה, את השיער המהמם ואת הטעם שלה בבגדים".

    - ואת הבורקס?

    "הבואיקוס טעים מאוד. בכלל, האוכל של כוכי, אמא שלה, טעים שיגעון".

    - מה את לא אוהבת אצלה?

    "אין לי שום דבר כזה".

    ליאור כפיר: לא מספר בדיחות

    כפיר, 32: "מה שחשוב אצל עדי זה שהיא מביאה את עצמה לתוך הפינה. אנחנו מאחור והיא תכל'ס בפרונט. סטנדאפיסט שלא מכיר את עצמו, לא יכול להביא את הדברים בצורה אמיתית. במיוחד כשהיא הולכת למשימה".

    - כתבת יחד עם אמיר בן סירא ל"אברהם ויעקב", ל"חלומות בהקיציס", למיקי גבע ולאחרים. היום אתה כותב בעיקר ליצפאן ולעדי. שונה לכתוב לאשה?

    "האמת, זה יותר כיף. זה ז'אנר חדש, לכתוב לבת. עדי רואה את כל הדברים מפרספקטיבה של בחורה, שאנחנו לא מכירים. זו ההתייחסות של נשים לדברים לעומת ההתייחסות של גברים".

    - היא מצחיקה אתכם תוך כדי כתיבה?

    "מאוד. אני חושב שהיא מאוד כשרונית ואינטליגנטית. ממש כיף לנו לעבוד איתה. בכלל, החיבור עם הטאלנט זה אחד הדברים הכי חשובים. היו תוכניות שעבדנו בעבר ופחות התחברנו לטאלנטים, והיו תוכניות שהחופש בהן היה קטן יותר. פה יש איזושהי זרימה מאוד מגניבה בין כולנו".

    - יש מצבים שלא יוצא לכם?

    "ברור. כיוצר, אני מושפע מאיך שקמתי בבוקר וממה שעבר עלי באותו שבוע. זו לא עבודה קלה. מצד שני, גם החוויות היומיומיות שלי הן בסיס לכתיבה".

    - יצפאן ועדי דומים במשהו?

    "הם דומים בעיקר במפגש שלהם עם החיים. גם בתוכנית של יצפאן יש השפעה מאוד גדולה לאיך שהוא רואה את המציאות ואת הארץ".

    - ככל שלטאלנט יש יותר קילומטרז', יותר קשה להתחבר אליו?

    "אני לא חושב, הכל תלוי בבן אדם. החיבור שלנו עם יצפאן מדהים. אנחנו מעריכים אותו ואוהבים אותו כאדם".

    - אתה חושב שעדי מסוגלת להרים תוכנית משלה?

    "אני מאמין שבן אדם צריך להתבשל הרבה זמן כדי להרים תוכנית. בכלל, בארץ יש נטייה להמליך כוכבים מהר מדי ולשרוף אותם באותה מהירות".

    - לכותב צריך להיות חוש הומור?

    "לכותב הומור - כן. ולמרות זאת, לא תמיד כותבים הם אנשים מצחיקים במפגש של אחד על אחד. אלה אנשים שיש להם הרבה מאוד תחומי עניין ועולם רחב של אסוציאציות והקשרים".

    - ספר בדיחה.

    "לא, אני לא מספר בדיחות. הייתי עכשיו בסיני, וזה הדבר הכי מעצבן, כי שומעים שאנחנו כותבים וישר מבקשים מאיתנו לספר בדיחות. אז אמרנו שאנחנו בחופש".

    אמיר בן סירא: המבוכה של לפיד עוזרת

    בן סירא, 34: "בשבילי הומור זה בעיקר להיות לא שיגרתי, בוטה ומפתיע. אני פחות אוהב דברים עדינים. יש הרבה מין ואלימות בכתיבה שלי, אבל לא רק. אני לא טרנטינו".

    - בדקת פעם את הגבולות?

    "וואללה לא. כשליאור ואני התחלנו לעבוד ב'חלומות בהקיציס', זו היתה במה מאוד מתירנית ונוחה. זה היה הומור של הומואים והרבה רמיזות קינקיות, והסטייל היה לעשות את זה במילים של שבת. כמו למשל, שמלכת אנגליה סיפרה שהפודל שלה ראה אותה צוחקת מבפנים. לייט נייט הוא המקום שבו אתה יכול לעשות את כל הבלגן".

    - אצל עדי יש לך חופש למין ואלימות?

    "תראי, היא מוכנה ללכת רחוק, אבל לא מאוד מאוד רחוק, כי היא שומרת על סוג של סטייל. יש המון רמיזות למין קבוצתי, לכל מיני סטיות, לדברים שלא רואים אותם בפריים טיים. אבל עדי לא מתעסקת למשל בבדיחות עדתיות או בסדר היום הציבורי".

    - אתה רואה לפעמים מבוכה אצל יאיר לפיד בזמן שעדי על המסך?

    "לפעמים יש בו טיפה מבוכה, כי הוא דמות קצת ממלכתית, אבל הוא הולך עם זה לגמרי. המבוכה שלו משמשת את הבוטות של עדי. אם גם הוא היה בוטה, זה היה פחות מצחיק. זה הזיגזג ההכרחי בין הסטרייט לבין הווירדו".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שמואל יערי
    מיה דגן
    צילום: שמואל יערי
    צילום: חנוך גריזיצקי
    מימין: אמיר בן סירא וליאור כפיר
    צילום: חנוך גריזיצקי
    עדי אשכנזי
    צילום: שמואל יערי
    לאתר ההטבות
    מומלצים