ויי זמיר

אף פעם לא ידעת שאת יודעת לדבר אידיש עד שנכנסת להריון. הקרעכצענים מתחילים לאט לאט – קצת קיטורים על ההליכה לשירותים, על הבחילות המלוות אותך בבקריו של השליש הראשון, אולי אפילו נדמה לך שהבטן קצת בולטת ואת פולטת איזו אנחת קרעכצען (עכשיו זה עוד beer belly, חכי חכי). זה לחימום הקנה בשליש הראשון.
בשליש השני אם התמזל מזלך, הבחילות נעלמו, אבל עוד מוקדם לשמוח. הבטן יצאה החוצה וכולם אומרים לך מזל טוב, אבל אותך מטרידים בעיקר הבגדים שלא נסגרים, הקושי לישון על הבטן והתיאבון המוגבר (בעצם, זה לא כל כך נורא).
השליש השלישי הוא הזכיה בפיס! אוי, כאן את כבר דוברת אידיש רהוטה – לפופיק חיים משלו, בצקות בידיים וברגליים, כאבי גב, צרבות, כאבים בעצב האישיאס (אם את לא יודעת מה זה תברכי הגומל), צרבות, בעיות שינה ובנוסף לכל – כשאת מתרוממת מהכורסה את פולטת "אווווי" כל כך ארוך, מוצלח ומוערך בקרב עמנו האידישאי, שהשכנה הזקנה שלך שוקלת ברצינות לצרף אותך למועדון הברידג' בניהולה.