מסך קטן, מסך גדול

צרות של עשירים - כך ניתן לכנות את המתלבטים כיום בין רכישת טלוויזיה עם מסך פלזמה ענק (PDP) או עם צג קריסטל נוזלי (LCD). העשירים הללו, מתברר, הולכים ומתרבים ברחבי העולם, וחשוב גם לזכור שתמיד, בתוך זמן לא ארוך, מאומצים הפיתוחים שיועדו במקור למאיון העליון גם בעשירונים התחתונים. הכל שאלה של מחיר.

המגמה המרכזית בקרב הצופים המפונקים של היום היא תמונה איכותית, שתזכיר את איכות הסרט בבית-הקולנוע. ובחוויית הקולנוע הביתי המרכיב מרכזי הוא כיום המסך הגדול. עד לפני שלוש שנים כיכבו בבתי העשירים מסכי ההקרנה האחורית, שהמארז הענק שלהם גזל מקום יקר גם בבתים גדולים. מסכי הטלוויזיות האלה הגיעו גם לרוחב של 70 אינץ' ויותר. היום כולם יודעים שאפשר לקבל חוויה קולנועית ביתית נפלאה גם במסכים של 44 ושל 55 אינץ'.

לא מתפשרים על עובי

עם זאת על דבר אחד לא עומדים להתפשר - עובי המכשיר. כמה שפחות עומק. וכמו שבמחשבים האישיים הולכים צגי LCDשטוחים ומחליפים את צגי השפופרת (CRT) הישנים וזוללי המקום, כך הולכים ומוחלפים עתה גם מכשירי הטלוויזיה העצומים למכשירים בעלי צג שטוח ואלגנטי.

רוב הקונים הסתנוורו מן החדשנות של המסך הגדול והשטוח, הנתלה על הקיר, והתעלמו ממחלות הילדות של שתי הטכנולוגיות המובילות. צגי LCD עדיין מורחים תמונות בתנועה מהירה, וצגי פלזמה צריכים לשפר את רמת הבהירות שלהם, את זווית הצפייה, ואת עוצמת הצבע - ולהקטין את צריכת החשמל.

משתנה נוסף המשפיע על החלטת הקנייה הוא המחיר. מחירי צגי הטלוויזיה השטוחים ירדו מאוד בשנתיים האחרונות, אבל הם עדיין גבוהים יחסית למחירי טלוויזיות בגודל של 29 אינץ' הפופולרי ו-83 אינץ', שהוא מקסימום הגודל המוכר עד היום בצגי CRT.

המחירים ישתוו ב-2006

התחרות בין שתי הטכנולוגיות על הגדלת הצג, שיפור איכות התמונה והוזלת המחיר נמצאת היום בעיצומה. עד היום לצגי הפלזמה היה מונופול על צגים שטוחים בגדלים שבין 30 ל-50 אינץ', כשצגי LCD נחשבו מוגבלים לפחות מ-30 אינץ'. אולם באמצע שנת 2002 החלו להגיע לשוק צגי LCD בגודל של 40 אינץ', ובמהלך 2003 יחל ייצור המוני של צגים כאלה בגודל 50 אינץ'.

בתערוכת CES שהתקיימה בלאס-וגאס בחודש ינואר, הוצגו אבות-טיפוס של צגי LCD בגודל 45 אינץ'. ועדיין לא נאמרה המלה האחרונה בתחום. צגי פלזמה כבר הגיעו לגודל של 60 אינץ' והמטרה הבאה היא להגיע לתחום ה-80 אינץ'. יותר מזה, כנראה, כבר אי אפשר בגלל מגבלת המשקל של הזכוכית בחזית הצג. משטח זכוכית גדול כזה הוא שביר מאוד - גם בתהליך הייצור וגם בבית-הלקוח. וכאשר הזכוכית נשברת הולך הצג כולו.

גידול במספר היצרנים

בשנת 2002 גדל משמעותית מספר היצרנים של צגי טלוויזיה בטכנולוגיות LCD ו-PDP המשקיעים בקווי ייצור חדשים לצגים גדולים. סמסונג הקוריאנית, שהיא היצרנית הגדולה בעולם של צגי LCD למחשבים, הקימה מפעל חדש. החברה בודקת את השימוש בלוחות זכוכית ענקיים, בגודל של 200 על 801 ס"מ, שניתן לייצר מכל אחד מהם שישה צגי 40 אינץ' בבת אחת. המטרה היא להפחית את עלויות הייצור ככל האפשר. החברה מקווה להגיע לתג מחיר מקסימלי של 2,500 דולר לצג - כשליש מן המחיר כיום.

גם שארפ היפאנית, המובילה כיום את הייצור של צגי LCD לטלוויזיה, תחנוך מפעל ייצור ייעודי במאי 2004. מיזם משותף של LG הקוריאנית ופיליפס ההולנדית מקים מפעל דומה. חברת AU וחברת צ'י מאי מטייוואן מקימות מפעלים, שיחלו עוד במהלך 2005 בייצור המוני של צגים מלוחות זכוכית בגודל של 167 על 137 ס"מ. כתוצאה מהגדלת ההיצע יצנחו מחירי הצגים בטכנולוגיית LCD.

ירידת מחיר הפלזמה

גם מחיר צגי הפלזמה יורד, אבל לא באותה מהירות. צגי טלוויזיה LCD בגודל של 42 אינץ' עולים עתה כ-3,500 דולר יותר מצגי פלזמה באותו גודל. אולם עוד במהלך 2003 יוזלו מחירי צגי ה-LCD ויעמידו את ההפרש על 1,587 דולר בממוצע. רק בשנת 2006 יהיה שיוויון במחירים של שתי הטכנולוגיות.

אם יעד זה אכן יושג, יוכלו יצרני הפלזמה לעמוד בתחרות מול יצרניות צגי ה-LCD הגדולים. ב-2007 יסגרו צגי LCD את חלון ההזדמנויות של יצרני הפלזמה ויהיו זולים יותר וטובים יותר. העניין הוא, שגם טכנולוגיית LCD עשויה להידחק מן הבכורה על-ידי טכנולוגיות חדשות שיצוצו שיהיו יעילות יותר.

העתיד: צגי פלסטיק גמישים

חברת פיליפס ההולנדית, למשל, מנסה להתמודד עם בעיית המחיר על-ידי שילוב של טכנולוגיות - משהו בין הקרנה אחורית לבין צגים שטוחים. מדובר בתצוגת גביש נוזלי (LCOS) המבוססת על פטנט של פיליפס בשם Scrolling color, טכנולוגיה זו מאפשרת להשתמש במסך בודד במקום בשלושה.

כלומר ניתן להקרין במקביל את שלושת הצבעים הבסיסיים על המסך, תוך שימוש יעיל באור הזמין. צגי LCOS מספקים איכות תמונה מדהימה, ולמרות שהם מבוססים על LCD, אין מריחה של הצבע בתנועה מהירה אלא מעבר חלק וחד, כמו בצגי שפופרת CRT של פעם.

הצגים הגדולים בדגמי LCOS של פיליפס יגיעו לחנויות בחודש הקרוב. מחירם יהיה כמחצית מחיר צגי פלזמה בגודל זהה. הם אינם דקים כמו צגי פלזמה, שעומקם רק 10 ס"מ - ומגיעים לעומק של 53 ס"מ, בגלל נפח המקרן האחורי. לכן, אי אפשר לתלות אותם על הקיר, כמו את צגי הפלזמה וצגי LCD.

מיועד לחסרי סבלנות

עם זאת, הצג החדש קל יחסית, פחות מ-40 ק"ג, ואפשר להציבו על כן מסתובב, ולשנות את זווית הצפייה ליתר נוחיות. קהל היעד של הצגים הללו הם כל מי שלא היה מסוגל לעמוד בתג המחיר הנוכחי הגבוה של הפלזמה ואין לו סבלנת להמתין עד שמחירם יוזל בשנים הקרובות.

ובינתיים היצרנים של מסכי הפלזמה אינם מתכוונים להמתין לשנת 2005 כדי לראות את צגי LCD גוזלים מהם את הבכורה. הם ממקדים עתה את מאמציהם בהפחתת צריכת החשמל, הנחשבת בעיה מרכזית בצגי פלזמה, בהפחתת הקרינה האולטרה-סגולית ובשיפור הרזולוציה.

יצרני צגי ה-LCD מצידם, עובדים על שיפור המעבר מתמונה לתמונה באמצעות שילוב של טכנולוגיית פולסים, שתשתול הפסקות קצרצרות בין תמונה לתמונה. זמן התגובה של הצג הוקטן לפחות מ-16 אלפיות השנייה והעין כבר אינה קולטת את המסך השחור ואת המעבר מתמונה לתמונה, וגם אין עוד מריחה.

זמן תגובה

המטרה של היצרנים היא להגיע לזמן תגובה של 8 אלפיות השנייה כדי שניתן יהיה להציע תדירות של 201 הרץ (120 תמונות בשנייה). רובם מאמינים, כי מטרה זו אינה רחוקה מהשגה. מכשיר ראשון בטכנולוגיה זו, מתוצרת היטאצ'י, כבר הגיע לחנויות בדצמבר 2002.

כאמור, אחד המשתנים שבהם מושקע מירב המאמץ בשתי הטכנולוגיות הוא שיפור באיכות התמונה. הפתרון הנראה באופק הוא שימוש טכנולוגיה של דיודות אורגניות פולטות אור (OLED). דיודה כזו היא רכיב מוצק פולט אור, אשר מולקולה פחמנית בתוכו מקנה לאור צבע על-פי תכונותיה הפיזיקליות.

היתרון הגדול של OLED הוא חומר הגלם: פלסטיק, שיאפשר לבנות צגים גמישים וגדולים. אפשר יהיה אפילו לכסות קירות שלמים בצג הפלסטי או לצפות גופים בצורות שונות בשכבת OLED. את הדיודה האורגנית אפשר לייצר בשיטות של הדפסה, או בתהליך דומה להזרקת דיו.

עוד כמה משוכות

מובן, שבדרך להגשמת החלום צריך לעבור עוד כמה משוכות טכנולוגיות. עוד לא הוברר סופית אורך החיים של OLED וגם לא גובשה הטכנולוגיה להדפסת מוליכים חשמליים על חומר הגלם הפלסטי. אבל כמו בטכנולוגיות אחרות, גם כאן יתגברו על הקשיים, ולפי ההערכות, בשנת 2008 נראה את הצגים הראשונים בטכנולוגיה זו, בעיקר בגדלים שמעל 100 אינץ'.

סמסונג משלבת כבר כיום צגי OLED בטלפונים סלולריים מהדור השלישי. צריכת החשמל הזעומה בטכנולוגיה זו מכפילה את חיי הסוללה, והתמונות בהירות וברורות. קודאק וסאניו חברו למיזם משותף בשם SK Display לפיתוח צגי OLED למחשבים ניידים ולטלוויזיה ברזולוציה גבוהה (HDTV).

LEP

גם דופון הצרפתית עוסקת בפיתוח הטכנולוגיה הזו. לפי חברות המחקר, כבר בשנת 2007 יגיע היקף השוק של צגי OLED ל-2.5 מיליארד דולר. בשלב ראשון ייוצרו צגים כאלה עבור מחשבי כף-יד, מצלמות דיגיטליות ומצלמות וידאו, ובשלב מאוחר יותר גם למחשבים ולטלוויזיות גדולות.

עוד טכנולוגיה המאיימת להיכנס לזירה בעתיד מכונה LEP, ומבוססת על פולימר שפולט אור, לפי פטנט של חברת CDT הבריטית. גם כאן הפולימר מאפשר בניית צגים גמישים בצורות שונות, ובמחירים נמוכים. באוקטובר 2002 רכשה CDT את חברת Opsys הבריטית המתמחה בתחום OLED, והשילוב של שתי הטכנולוגיות, הנמצאות עתה תחת קורת גג אחת, אמור להוביל שינוי משמעותי נוסף בצגים, שיהיה לא פחות דרמטי מן המעבר לצגי פלזמה וצגי LCD שטוחים.