סוחטת רגשית: ראיון עם מירי בוהדנה

מירי בוהדנה, אלילה לוקאלית, מטפחת אט אט, במקביל לקריירת דוגמנות מלבלבת וקריירה מרשימה לא פחות כמרואיינת בתוכניות אירוח, גם קריירת משחק. בזמן שישנו כיכבה בוהדנה בהצגה "היידי בת ההרים", שיחקה בתפקיד אוסי המלצרית ב"סיטי טאוור", ועכשיו היא מסתערת, נטולת דילמות, על תפקידה כעדן, הנערה הננטשת שעושה הכל כדי להחזיר לחיקה את הגבר שלה.

"עדן היא לא בחורה רעה", ממהרת בוהדנה להגן על הדמות שהיא מגלמת. "היא לא הביצ'ית, אבל היא הופכת לכזאת, כמו כל אישה שמרגישה שהגבר שלה נשמט ממנה. היא הופכת להיות ממורמרת, ואחר כך היא מחליטה להילחם עליו, כי היא באמת מאמינה שיש להם עתיד משותף. היא גם לא רואה איך יכול להתקיים קשר בינו לבין אלונה, כשהם בעצם מתחרים, אז היא עושה מאמץ להפריד ביניהם".

- את חושבת שהיא מתמודדת נכון עם הסיטואציה הזאת?

"אני באמת אוהבת את הדמות הזאת, אבל לפעמים אני קוראת את הטקסטים, ונדמה לי שהיא ממש מתרפסת בפני ליאור. אם את שואלת אם מירי היתה מתנהגת אותו הדבר, אז בהחלט לא הייתי מתנהגת ככה. אבל יותר משהיא סמרטוטה, היא פשוט מאד אוהבת את ליאור, והיא מנסה להיאחד במשהו. כל בחורה שיקחו לה אחרי שנתיים את הבחור ואוהבת אותו ככה תילחם עליו בשיניים. נראה לי שהקהל יזדהה איתה. אם את שואלת אותי, דווקא אלונה יוצאת פה המניאקית".

- מה את כן אוהבת בה?

"היא בסך הכל בחורה מקסימה, מאד שנונה, היא יורה משפטים שלפעמים כשאני קוראת את הטקסט אני פשוט צוחקת. היא אליטיסטית, סרקסטית, קצת עם האף בשמיים. לאנשים שהיא לא מכירה היא עונה ביהירות, אבל, איך אומרים, עמוק בלב היא בחורה טובה. כובשת".

- יש הבדל בינה לבין אוסי, למשל?

"אוסי היתה דמות יותר חד-מימדית. כולה סבבה סביב העובדה שהיא מנהלת משמרת, והיא מאוהבת בדמות אחרת בסדרה, עמית. עדן מורכבת קצת יותר. קורה לה משהו שהיא לא מכירה, היא מאבדת את הבחור שלה. אפשר לראות אצלה את הבלבול. לא כל כך מובן מאליו מה קורה. חוץ מזה יש הבדל גם בכתיבה של התסריט, הסיפור הוא לדעתי יפה יותר. הכתיבה יותר אמינה וזורמת. יש רפליקות שאני מקריאה והן מרגישות כמו משהו שנלקח מהחיים, ולא כמו טלנובלה שלפעמים נשמעת מאולצת".

- יש משהו שוחק רגשית במשחק בטלנובלה?

"בהחלט. אני לא למדתי משחק, אבל באינטואיציה שלי אני חושבת שצריך להרגיש את הסצנה כדי שהיא תעבור טוב. אז כדי שזה יהיה אמין אני מנסה לפשפש במוח ולהיזכר ברגעים שדומים לאלה שאני משחקת. ואני מוצאת את עצמי נוברת בתמונות מהחיים, וזה סוחט רגשית".

"90 אחוז מהסצנות אמנם קלילות, אז בהן משתמשים בחומר המלאכותי שעושה דמעות. אבל לפעמים אני נכנסת לזה ובוכה. למזלי אני יודעת לעשות את ההפרדה, וברגע שאני מסיימת את הסצנה אני מתנתקת, אומרת תודה רבה לכל הצוות, ומבחינתי זה כמו יום עבודה שמדפיסים בו כרטיס. מה שקשה באמת בצילומים אלה כמויות הטקסטים".

- עם "בחורות טובות", קמפייניים ועכשיו טלנובלה יומית, את לא חוששת מאובר חשיפה?

"יש את החשש הזה, אבל אם חושבים על זה 'בחורות טובות' משודרת ב'יס', ולא לכל האנשים יש 'יס'. חוץ מזה 'בחורות טובות' זה לא 'כלבוטק', זאת תכנית קלילה ואנחנו מצלמים אותה יום בשבוע. החשיפה האמיתית תבוא בסדרה הזאת, ואני אומרת תודה רבה על ההזדמנות. אני גם חושבת שאם אפשר לעשות את זה טוב, מומלץ לעשות כמה דברים בו זמנית".