יהושע סובול. עובד על כמה דברים במקביל

"בימים אלה אני בחזרות על מחזה חדש שלי, 'עד ראייה', שיועלה בקאמרי ביוני. המחזה מתבסס על סיפור אמיתי של סרבן מלחמה אוסטרי, פרנץ יגרשטטר, שבמלחמת העולם השנייה סירב להתגייס לוורמכט על רקע דתי-מצפוני, נידון למוות והוצא להורג ב-1943. הגעתי אל הדמות במיקרה, דרך ידיד, כיום רופא שבדי, ניצול שואה בעצמו, שנמלט מהונגריה ואיבד את אביו בגיל צעיר. הוא כתב מסות על אנשים שגדלו בלי דמות אב, ואחת מהן התבססה על סיפורו של יגרשטטר. המסקנה שלו היא, שאנשים כאלה הפכו לעצמאים מבחינה רוחנית, מצפונית ונפשית ולמוסריים מאוד. רציתי להבין דרכו את דמות הסרבן ולהפוך אותו לגיבור מופת, דמות אנטי מימסדית ואנטי טרנדאית, מה שמאוד חשוב לחברה הקונפורמיסטית שלנו.

"במקביל אני מתכנן פרוייקט בתיאטרון 'קליפה', קבוצת צעירים שעובדים כבר שבע-שמונה שנים וזכו להכרה בינלאומית. אכתוב להם סצנריו להצגת תיאטרון-תנועה. נוסף לכך, אביים בתיאטרון בית לסין מחזה שלי, 'זמן אמת', שעוסק במשבר במשפחה ישראלית עכשווית, על רקע סירובו של הבן לבצע פקודה בזמן שירותו הצבאי.

"אני מתגורר בקיסריה באופן זמני, בדירה שכורה, קצת מנותק מהמרכז, אבל במדינה שלנו קשה להיות מנותק. אני כותב במחשב יום יום, שמונה שעות, כמובן בתנאי שאין חזרות. מתחיל בבוקר, ובימים טובים עובד עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. פעם, בשנות השבעים והשמונים, הייתי איש של לילה וכתבתי עד אור הבוקר. בשנים האחרונות אני משכים קום, כנראה בגלל הגיל, אני בן 63. אני אוהב לעבוד במקביל על כמה דברים, ואחד מהם הוא רומאן חדש, שעדיין מוקדם לדבר עליו" (מתוך מוסף הספרות של "ידיעות אחרונות").