אז תזרוק אותה. הספר

(לקטע אודיו של השיחה לחץ כאן)

ורדה: המאזין, הלו?

— ורדה, שלום לך.

ורדה: שלום שלום.

— אני קצת מתרגש, אבל בכל זאת אני אנסה. תראי, ורדה, אני יוצא, כמעט שבע שנים, עם בחורה. ו... בתקופה האחרונה בחצי שנה האחרונה, קבענו תאריך לחתונה, הזמנו אולם וכל הדברים שמסביב...

ורדה: רק תגיד לי בני כמה אתם.

— אני בן 28 עוד מעט 29, והיא בסביבות הגיל הזה.

ורדה: כן.

— ואנחנו יוצאים שבע שנים, ובעצם כל השבע שנים זה קשר מאוד מורכב, אנחנו חיים ממש ביחד כמו זוג נשוי.

ורדה: כן.

— זה לא כמו חבר וחברה - ממש חיים ביחד. שכרנו דירה, ואנחנו חיים ביחד. בתקופה האחרונה, לפני החתונה, פתאום אה... היא פחות מדברת, היא יותר סגורה בתוך עצמה, וכאשר לא הבנתי, התחלתי לחטט ולהיכנס יותר לעניינים, ומתברר שפשוט יש לה איזה ידיד מהלימודים, שכנראה היא פיתחה אליו רגשות.

ורדה: אוי אוי אוי.

— ואז היא בעצם מבולבלת נורא ולא יודעת מה לעשות, ובמוצאי שבת התפוצץ כל העניין עם המון בכי, ואז היא החליטה לדחות את החתונה עד שבעצם היא תבין מה קורה. ופשוט רציתי לשאול אותך מה את חושבת, מה כדאי לעשות. כי המצב שלי מאוד מאוד קשה.

ורדה: אני חושבת, אולי אני טועה, אבל לדעתי, אם הדברים הגיעו לידי כך, בשלב הזה, אני חושבת שצריך לא לדחות את החתונה, אלא לבטל אותה.

— או-קיי, ואז הלאה, מה ממשיכים הלאה?

ורדה: ואז נפרדים.

— כן.

ורדה: כי אם היא התאהבה במישהו לפני החתונה, אתה מבין שהקשר איתך אולי הוא כבר קשר של הרגל, קשר של נוחות, אבל הוא קשר עם מעט מאוד אנרגיה.

— העניין הוא שהיא בעצמה לא יודעת מה קורה. כי היא אומרת שהיא אוהבת אותי מאוד, והיא לא יכולה בלעדי, וכל הדברים האלה, והיא ממש מבולבלת בתוך עצמה.

ורדה: כן.

— ואני פשוט לא רוצה להתנתק, כי אם אני אתנתק אז היא פשוט, אה, יכול להיות שהיא תיפול לזרועות שלו, כי הוא עומד וממתין -

ורדה: שתיפול לזרועות שלו. אני חושבת שאתה צריך לארוז אותה, בסרט ורוד, ולשלוח אותה לזרועותיו.

— כן?

ורדה: לדעתי זה מה שצריך לקרות. אני לא חושבת שאני יושבת כאן בתור איזה פוסקת או כאילו כל מעיינות הידע זורמים ברגע זה למוח שלי, ואם מאזינים לא מסכימים אני דווקא רוצה לשמוע את דעתם, אבל לי ברור, שאם יש לה קשר מאוד עמוק וחזק עם האיש ההוא - זה לא שקצת נמשכה אליו, איזה "פרפור" קטן -

— כן.

ורדה: ואם זה גרם לה עד כדי כך לסבול, להסתגר ובעצם לרצות לדחות חתונה שכבר נקבעה -

— כן.

ורדה: אז לדעתי, הקשר שלכם הוא זקן ועייף. היא קשורה אליך, היא תלויה בך, ואני אגיד לך יותר מזה: משיחות עם נשים במצב שלה -

— כן.

ורדה: אה, אתה תעודת הביטוח שלה.

— אהמ...

ורדה: הרי הבחור ההוא עלול לברוח ממנה כעבור יומיים, הבחור ההוא יודע גם שהיא מתחתנת, עומדת להתחתן-

— כן יודע, הוא יודע, בטח -

ורדה: אז יכול להיות שכל הבדל-רומן שהתחיל ביניהם זה בגלל שהוא יודע שהיא תפוסה, וברגע שהיא תהיה פנויה, הוא יברח ממנה, והיא תישאר קירחת מכאן ומכאן, אז היא רוצה אותך בתור אופציה בטוחה, לא כל כך מאהבה גדולה.

— הבנתי.

ורדה: ולכן, אני לא חושבת שאתה צריך להיות ברירת המחדל שלה!

— הבנתי.

ורדה: אני יודעת שיגידו לי שאני סותרת את עצמי, כי לפעמים שואלים אותי האם אישה יכולה לאהוב שני גברים, והנה היא אוהבת שני גברים! אז היא כאילו אוהבת אותך, אבל היא אוהבת אותך אהבת נוחות, אהבת הרגל, אהבת - אתה מקור הביטחון שלה, אבל אליו היא נמשכת.

— אהה.

ורדה: אז רגע, למה שזה לא יקרה לה שוב? נניח שהיה לה איזה גירוי, איזה משיכה, איזה סקרנות, והיא הייתה בוגדת בך ועושה איתו איזה סטוץ -

— כן.

ורדה: וחוזרת הביתה שמחה ומאושרת ואומרת "אבל החבר שלי הוא האהבה הגדולה שלי" - מילא! לא שזה כיף גדול, אבל מילא. אבל לא! זה מגיע עד כדי כך שהיא מבולבלת ורוצה לדחות חתונה! אז מה, אתה תחכה עד שהיא תפתור את הבלבול? לא נראה לי!

— כרגע ביטלנו, דחינו את החתונה, ובעצם עכשיו אנחנו במין הפסקה כזאת בינינו, עד שאני אפתור את הבלבול ביני לבין עצמי ואני אחליט מה קורה.

ורדה: לא לא לא!

— היא אומרת שבעצם היא ניתקה את הקשר, היא אמרה לו, "אל תתקשר, אני איתך לא רוצה לדבר כרגע," ואז היא אומרת "אני רוצה להיות עם עצמי." אבל מדי פעם בעצם היא מרימה אלי טלפון ואומרת לי "בוא, אני רוצה לראות אותך."

ורדה: היא רוצה לשמור אופציה פתוחה. היא רוצה את הנוחות שבידיעה שאתה מחכה לה. היא -

— כי המצב שלי היום, אני לא יכול פשוט לחשוב מבחינה הגיונית, הכול אצלי עובד על פי האמוציות והרגש, את מבינה? לכן התקשרתי אלייך.

ורדה: אני לא חושבת שאתה צריך להסכים להיות האופציה הקבועה והיציבה שלה שכל כמה ימים היא תתקשר אליך תשלח אליך פירור ותחזיק אותך ב-Stand by.

— הבנתי. זה מה שחשבתי גם לעצמי. אבל היא אומרת שזה לא ככה.

ורדה: בכלל לא חשוב מה היא אומרת! אני ליוויתי בחורות שאהבו שני בחורים, אתה שומע?

— כן, כן.

ורדה: אני ליוויתי בחורות כאלה. ואני אומרת לך - זה לא נגמר וזה לא נפתר. היא לא תגמור עם זה תוך חודש, ואתה יודע - הבחורות שהיו אצלי וטיפלתי בהן, זה לקח שנים. כלומר, זה לא נגמר אף פעם, תבין. זה לא שהיא תיקח פסק זמן, היא תהיה עם עצמה חודש והיא תגיד "אני אוהבת את דורון" נניח שאני החלטתי שקוראים לך דורון, "וזהו" - לא! היא תהיה איתך שנה, ואז היא פתאום תתאהב שוב בההוא. ואחר כך היא תלך לההוא ופתאום היא תגיד "לא, אבל דורון הוא אהבת חיי," ואחר כך היא תהיה עם דורון, זה לא נגמר אף פעם.

— הבנתי. רציתי עוד משהו להגיד לך, אולי זה יחזק את הדעה שלך. בעצם הקשר שלנו התחיל הוא... התחיל בעצם כשהיא נפרדה מחבר שלה שהיא הייתה איתו שנים-

ורדה: אה.

— ואז היא בעצם ניהלה איתי קשר מסוים, חופף איתו, ואז בעצם היא החליטה להיפרד ממנו.

ורדה: זאת הדרך שלה, זאת מתכונת. ואתה יודע, יום אחד, לפני הרבה שנים, באה אלי בחורה, שהיה לה חבר הרבה שנים, והיא התאהבה במישהו אחר, והיא התייעצה איתי, אז אמרתי לה: "תראי, אם את התאהבת במישהו אחר, די - את לא יכולה להמשיך את הקשר עם ההוא." כעבור כמה שנים היא באה אלי נשואה, עם החבר שהיא התאהבה בו - אבל עכשיו היא כבר התאהבה במישהו אחר.

— כן.

ורדה: תבין, אז אני לא אומרת, זה לא משהו נגד נשים, זה לא משהו נגד גברים, יש אנשים שהם בנויים כך שמצד אחד הם אוהבים את המישהו שנותן ביטחון, אבל הוא לא מלהיב ומרגש ומרתק אותם. ואז הם צריכים את המישהו שילהיב וירגש וירתק אותם, אבל איתו אין את הביטחון ואת ההרגל ואת הנוחות ואת הנעימות וההרמוניה שמרגישים עם השני. ואז זה כל הזמן קפיצה מאחד לשני. זה לא נגמר אף פעם.

— הבנתי.

ורדה: לכן אתה בצרה גדולה עם הבחורה, ולא חשוב מה היא תגיד לך! כי תבין - כשהיא רוצה אותך, אין דבר שהיא לא תבטיח לך! אבל הדיבורים הללו לא שווים פרוטה.

— הבנתי.

ורדה: אני אספר עוד סיפור. יש לי חברה טובה, שממש לא אהבה את בעלה, כן?

— כן.

ורדה: ובגדה בו ואהבה מישהו אחר. ויום אחד, בעלה, נמאס לו, והחליט לעזוב אותה. ואז היא באה אלי, ואמרה לי: "אני לא יכולה לוותר על בעלי! אני לא יכולה לוותר על בעלי! ורדה תעזרי לי, מה אני עושה?!" היא באה לבעלה והיא השתטחה בפניו, הבטיחה לו את הכול והיא זחלה, והכול היא עשתה כדי להחזיר אותו. הוא חזר אליה, אבל היא לא באמת אהבה אותו.

— זה בדיוק מה שהחברה שלי עושה - היא בוכה, והיא מרביצה לעצמה ומה לא...

ורדה: אני רוצה להגיד לך שאני מכירה כל כך הרבה סיפורים כאלה, ופה זאת באמת מומחיותי - אתן לך עוד אירוע של אישה שהיתה נשואה, והיא אמרה על בעלה "מיציתי אותו" - מיציתי אותו! היא גמרה את העניין בו! היא החליטה להיפרד ממנו. אז הוא נעזר בכל כוחותיו ואמר: "טוב, או-קיי, בסדר. אני לא קרצייה," והחליט להיפרד ממנה, אבל אז היא פתאום תפסה בהלה, כי זה שהיא חשבה שיחכה לה בחוץ, פתאום תפס רגליים קרות, וכשהיא ראתה שהמישהו מבחוץ איננו, היא מה זה בכתה, והלכה לכל הקרובים, והלכה לכל ההורים, והתחננה, ו"יש לנו ילדים", וכשאני אמרתי, כיוון שאני מכירה את הסיפור, אני אמרתי לבחור "תראה, היא לא אוהבת אותך, היא גמרה איתך, זה גמור," היא באה והיא הטיחה האשמות ו"ורדה מפרידה" וורדה ככה, והילדים היקרים, והוא חזר אליה, ואחר כך, in no time, מה שנקרא, היא חזרה לאהוב שלה ועזבה את אותו בעל שהיא, מה זה דמעות היא שפכה, מה זה היא בכתה, מה זה ייללה, מה זה היא זחלה, או-קיי?

— הדמעות האלו מאוד משפיעות עלי.

ורדה: אל תיתן שזה ישפיע עליך, כי תבין שיש פה בעיה מהותית שלא תיפתר.

— הבנתי. מאה אחוז ורדה.

ורדה: כל טוב לך.

— תודה לך.

ורדה: כל טוב לך.

מתוך "מדברים עם ורדה רזיאל ז'קונט", הוצאת זמורה ביתן