סיפורי ההרוגים במחסום ארז

ארבעה חיילים נהרגו הבוקר (א') בקרב יריות קשה במוצב צה"ל "מגן 12", הסמוך למחסום ארז ברצועה. הארבעה הם נגד צה"ל, רב-סמל בועז אמת, בן 24, תושב בית שאן. רב-סמל אסף אברג'יל, בן 23 מאילת. רב-סמל אודי איילת, בן 37 מאילת. רב-סמל חן אנג'ל בן 31 מרמת גן. להלן סיפורי ההרוגים.

"בועז היה הפרח שלי"

רב סמל בועז אמת, בן 24, היה ההרוג הראשון בתקיפת המוצב לפנות בוקר. שלושת המחבלים הסתערו לעברו, בעודו עומד ליד הטנקים, וירו בו מטווח קצר. הוא מת במקום.

"הוא היה הפרח שלי, הילד הכי מוצלח", אמר היום בכאב אביו של בועז, דוד. בבית המשפחה התקשו לעכל את הבשורה הקשה שהגיעה מעזה.

בועז שירת כנגד בקבע בחיל החימוש. את שירותו הצבאי כטכנאי מכשור ירי בטנק המרכבה עתיד היה לסיים בעוד שלושה שבועות בלבד, וכבר בימים אלו החל לקיים ראיונות עבודה בכדי לדאוג לעתידו. "הוא רצה להמשיך ולעסוק במקצועו הצבאי", סיפר האב. בני משפחתו מספרים כי בועז היה תלמיד מצטיין. כשסיים את בית הספר התיכון המשיך את לימודיו גם בכיתות י"ג וי"ד, וסיים כהנדסאי אלקטרוניקה.

את חג השבועות בילה בועז בבית הוריו, אך אתמול, עם צאת השבת, נקרא לשוב לבסיס בעזה. "הייתי בטוח שהוא ליד קיבוץ כיסופים, ולכן כאשר שמעתי על הפיגוע כלל לא דאגתי, אבל אמא שלו הרגישה שמשהו רע קרה", סיפר האב.

האם, רחל, התקשרה לבועז כמה פעמים למכשיר הטלפון הסלולרי, ולאחר שלא נענתה, חיכתה בדאגה לדפיקה בדלת. "רציתי ללכת לישון, מאחר וחזרתי ממשמרת לילה, אבל אמא אמרה לי 'אל תישן, משהו רע קרה לבועז'", סיפר האח הבכור מיכאל.

בבית משפחת אמת מדברים היום בעצב על התקווה משיחות עקבה - שנגוזה. "קיווינו שתהיה רגיעה, אבל לפי המצב בשטח אנו רואים שלא ייצא מזה כלום", אמרו בני המשפחה.

בועז אמת הותיר אחריו זוג הורים ושלושה אחים. הוא ייטמן היום בשעה 18:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין בבית-שאן.

"למה אודי הלך?"

אודי איילת בן 37 מאילת, התגייס בשבוע שעבר לשירות מילואים. קרובים מספרים כי ניסו לשכנע אותו שלא לצאת לשירות המילואים, מכיוון שסבל מדלקת חמורה בכתף, אבל אודי סירב.

שבוע קודם לכן הוא חגג לבתו ליאן מסיבת בת מצווה מפוארת. בשיחת הטלפון האחרונה שקיים אודי עם בנו אילי בן ה-10 הוא אמר לו, כי הוא רוצה לחזור הביתה. הבוקר מצאה גרושתו אתל פתק ועליו כתב הבן לאחר שיחת הטלפון "אמא, תחזרי לאבא".

איילת נולד בצפת ועבר להתגורר באילת בגיל צעיר עם משפחתו. בצבא שירת בצנחנים וחבריו הגדירו אותו "פטריוט אמיתי".

בשנים האחרונות הוא שימש מדריך טיפולי בבית ספר לחינוך מיוחד "אורים" באילת. אודי עבד עם תלמידי בית הספר הסובלים מפיגור והיה אחראי על הסעתם ומסגרת הצהרים בה הם שהו.

הבוקר, כשהתקבלה הבשורה המרה על מותו, הגיעו לבית הספר צוותים של יועצים ופסיכולוגים שהתקשו להסביר לילדים שאודי כל כך אהב, שהמדריך האהוב שלהם נהרג.

"אמרתי לו שאני אבוא אתו למילואים לשמור עליו. למה הוא הלך"? שאל אחד הנערים. ילד אחר התיישב על ספסל ליד חדרה של מנהלת בית הספר ולא הפסיק לבכות.

"אודי היה איש חם ומיוחד", סיפרה מדלן אדרי, מנהלת בית ספר אורים. "הוא עבד אצלנו כחמש שנים. הוא גם זה שעזר להם להשתלב במקומות עבודה לקראת עזיבתם את מסגרת בית הספר. הוא היה אדם ברוך כשרונות. היתה לו אפילו שעה מיוחדת במערכת השעות של בית הספר במסגרתה הוא הרקיד את הילדים".

איילת גם שימש כשופט כדורסל בליגה למקומות עבודה ומדריך במסגרת פרוייקט שיקום שכונות באילת.

הוא הותיר אחריו הורים, ארבעה אחים ואחיות ושני ילדים. הלווייתו תתקיים מחר בשעה חמש אחר הצהרים בבית העלמין באילת.

"הכל שקט", אמר אסף לאביו בשיחתם האחרונה

בפיגוע במחסום ארז נהרג חייל מילואים נוסף, אף הוא מאילת: אסף אברג'יל, בן 23, שזה לו שירות המילואים הראשון, לאחר ששירת בסדיר בשיריון. אסף, תלמיד בית ספר ע"ש גולדווטר" היה אחד התלמידים המצטיינים בבית הספר.

לאחר שחרורו מהצבא עבד אסף בעבודות מזדמנות: כברמן באחד החופים באילת, כמאבטח, וגם הוציא רישיון תיווך. הוא עבר מבדקים של שירות הביטחון הכללי אבל למרות שעבר אותם בהצלחה, החליט לוותר וללכת על חלומו הגדול - ללמוד משפטים. "הוא רצה להיות עורך דין ולהתמחות בחוזים ובנדל"ן", סיפר אחיו תמיר. "זו הייתה האהבה שלו מקטנות".

אסף התגייס לפני כעשרה ימים לשירות של חודש. אביו, נתן, ליווה את בנו לתחנת האוטובוס באילת וזו היתה הפעם האחרונה שראה את בנו.

האח סיפר כי אסף הספיק לחזור הביתה מהמילואים לחופשה קצרה וסיפר כי היה מעורב בתקרית מסוכנת בנצרים. "הוא סיפר שהמילואים האלה מסוכנים".

שיחת הטלפון האחרונה מאסף היתה במוצאי שבת. אסף התקשר ושוחח עם אביו ואמו. לאביו סיפר, כי הכל שקט והוא לא מודאג. האב ביקש מבנו שישמור על עצמו וש"יזהר מהשקט".

"אני לא מעכל ולא אעכל שאחי איננו. הוא לא היה רק אחי. הוא היה החבר שלי", אמר תמיר.

חברתו של אסף, שירה, שהתגוררה עמו בתל אביב, קיבלה את הידיעה המרה ובשעות הצהרים הגיעה לאילת להשתתף בהלוויה שתיערך הלילה ב-22.00 בבית העלמין הצבאי בעיר.

"חן לא חשש"

"חן הכיר את הגיזרה אליה נשלח במילואים, ולא חשש. הוא נסע לשם עם חיוך כאילו הוא נוסע לנופש". כך סיפר אביו של חן אנג'ל, מרדכי. "חן היה עניו וישר, וחובב מוסיקה מושבע", סיפר האב.

לבית המשפחה ברמת גן הגיעו עשרות קרובים וחברים כדי לנחם את הרעיה לילך, הנמצאת בחודשים הראשונים להריונה.

חן נולד וגדל בבת-ים, התגייס לנח"ל ולאחר שנה בקיבוץ גינוסר המשיך בשירותו כלוחם בנח"ל. הוא היה אמור לצאת למילואים כבר לפני יותר משבועיים - אך בשל לימודיו קיבל דחייה והצטרף לחבריו רק בערב שבועות.

רב סמל חן אנג'ל הותיר אחריו אשה ואת בנו, איתמר, בן שלוש וחצי.