השחקן גרגורי פק מת בגיל 87

שחקן הקולנוע האגדי גרגורי פק, אחד הכוכבים הנערצים ביותר בכל הזמנים, מת אתמול (יום ה') בביתו בלוס אנג'לס בגיל 87.

בין 1942 ל-1991 השתתף פק ביותר משישים סרטים, כמעט תמיד בתפקיד ה"גוד גאייז" - אנשים טובים בבסיסם. גם בחייו מעולם לא נקשר שמו בסקנדל כלשהו, והוא שמר על תדמית נקייה עד יומו האחרון.

אדלרד גרגורי פק נולד ב-1916 בעיירת החוף היפהפייה לה-הויה בדרום קליפורניה. כבר בילדותו תיעב את השם אלדרד ואימץ את שמו השני, גרגורי, כשם פרטי. הוריו התגרשו כשהיה בן חמש והוא נשלח לגור עם סבתו. בצעירותו השתעשע בלימודי רפואה, אבל במהלכם נדבק ב"קדחת המשחק" והחליט לשנות את ייעוד: הוא לקח רכבת לניו יורק כשבכיסו 160 דולר והחליט לנסות את מזלו בברודוויי.

הופעת הבכורה שלו על הבמה ב-1942 היתה במחזה בשם "כוכב הבוקר". שנתיים לאחר מכן כבר הופיע בסרטו ההוליוודי הראשון, "ימי תהילה". עיר הסרטים התאהבה בגבר הארוך והנאה והוא הפך כוכב כמעט בין ליל. באותה שנה קיבל את מועמדותו הראשונה לאוסקר, על תפקידו בסרט "מפתחות במלכות", על כומר הנשלח לסין לפתוח את ליבם של המקומיים לנצרות.

ב-1945 כיכב לצידה של אינגריד ברגמן בסרטו הנפלא של אלפרד היצ'קוק "בכבלי השכחה". שנה אחר כך קיבל מועמדות נוספת לאוסקר ופרס גלובוס הזהב על משחקו ב"יירלינג", וב-1947 שוב היה מועמד לפרס האוסקר על "הסכם ג'נטלמני".

הצלחתו העצומה בתקופה קצרה כל כך הביאה לפק עצמאות כלכלית, ואפשרה לו להופיע רק בסרטים שנושאיהם ותסריטיהם מצאו חן בעיניו. הוא שיתף פעולה עם אודרי הפבורן ב"חופשה ברומא", מילא את תפקיד קפטן אחאב ב"מובי דיק", והשתתף בסרט ההירואי "תותחי נברון". ב-1962 זכה בפרס האוסקר על גילום עורך הדין אטיקוס פינץ' בסרט "אל תיגע בזמיר". הסרט שהפך לקלאסיקה מספר על פרקליט אלמן המגן בבית המשפט על גבר שחור הנאשם באונס בחורה לבנה. רק לפני שבוע בחר "המכון האמריקני לסרטים" בלוס אנג'לס את עו"ד פינץ' של פק כדמות ההירואית ביותר במאה שנים של קולנוע. פק, שהגדיר לא אחת את הסרט כקרוב ביותר לליבו, גבר בתחרות על דמויות כמו חניבעל הקניבל, אינדיאנה ג'ונס וג'יימס בונד.

בשנות השבעים הרחיב פק את עיסוקיו. הוא הפיק שני סרטי קולנוע והשתתף בסדרת הטלוויזיה "הכחול והאפור". במקביל המשיך לככב על המסך הגדול בלהיטים כמו "מקארתור" ו"הבחורים מברזיל". בשנות השמונים והתשעים האט את קצב פעילותו והופיע בסרטים ספורים בלבד.

את מרבית זמנו בעשרים השנים האחרונות הקדיש לאשתו השנייה מזה חמישים שנה, ורוניקה פסאני, ולילדיו, טוני, סטפני, קארי וססליה. בנו הבכור ג'ון התאבד ביריית אקדח ב-1975. כליברל ידוע היה מעורב פק במטרות צדקה ובארגונים הומניטריים רבים. גם על פעילותו זו זכה בפרסי הוקרה רבים.

ב-1983 ביקר בישראל ונטע עץ ביער השלום. בשנים האחרונות סגר מעגל בכך שחזר למקום שבו החלה הקריירה שלו - בימת התיאטרון. הוא נדד בין תיאטראות קטנים וקולג'ים וסיפר על חוויותיו משנים של עשייה קולנועית וציבורית.

פק נפטר במהלך הלילה כשאשתו ורוניקה נמצאת לצידו. "ורוניקה סיפרה לי שהוא מת מאד מהר ובשלווה", סיפר אתמול חבר של השחקן. "היא החזיקה את ידו והוא פשוט נרדם. הוא לא ממשה היה חולה, הוא פשוט הזדקן ומת בשיבה טובה".