הפניקס: החיים אחרי יוסי חכמי

המו"מ למכירת השליטה בחברת הפניקס, ממשפחת חכמי לקבוצת מאיר, העסיק את העיתונות הכלכלית במשך חודשים רבים. המשא ומתן ידע עליות ומורדות, ומתווכים ויזמים רבים ניסו לקדם את העסקה או לחלופין לטרפד אותה. לאורך כל התקופה ההיא, איש אחד נשאר אופטימי ודבק בגרסתו כי העסקה תיחתם בסופו של דבר. גם בימים שבהם נראה היה שהמהלך לא ייצא אל הפועל, בגלל קשיים אובייקטיביים, הוא המשיך להאמין שהעסקה תיסגר.

האיש הזה, כוכי (בר-כוכבא) בן-גרא, עומד כיום בראשה של קבוצת הפניקס כמנכ"ל. בן-גרא היה השדכן והשושבין הראשי של העסקה למכירת השליטה בהפניקס. הוא נחשב לאיש אמונו של יוסי חכמי, שהיה זה שקידם אותו לתפקיד המנכ"ל. בן-גרא הוא חבר ילדות של יעקב שחר, מבעלי קבוצת מאיר (יבואנית וולבו, הונדה ויגואר לישראל), ואף שיחק איתו בקבוצת הכדורגל סקציה נס-ציונה. כשהחליט חכמי למכור את הפניקס ביקש בן-גרא את רשותו להציע את החברה לידידו שחר. חכמי נתן אור ירוק, והמגעים החלו. שחר, מספרים מקורבים, התנה את העסקה בכך שבן-גרא ימשיך לנהל את החברה. בן-גרא כמובן לא התנגד.

העסקה נחתמה לבסוף בפברואר 2002, כשמועד העברת הבעלות נקבע למאי, אלא שהביצוע התעכב ורק בתחילת יולי של אותה שנה נפרדה משפחת חכמי מ-58% ממניות קבוצת הפניקס, תמורת של 312 מיליון דולר. המעבר לא היה קל. חכמי היה מנהל מאוד דומיננטי, שהטביע את חותמו על כל מה שקורה בהפניקס. בחברה התרגלו במשך שנים שצריך לקבל החלטות ולנהל את החברה ברוח 'איך חושב יוסי שדברים צריכים להתבצע', אמר גורם המקורב לחברה. כשחכמי יצא מהתמונה, דפוסי הניהול בחברה המורכבת הזו החלו לעבור תהליכי שינוי. משפחת מאיר מגלה מעורבות קטנה יתר בניהול הפעיל, ומי שאחראי כיום לשינויים בחברה הוא בן-גרא.

במסגרת המהפך, קוצצו 10 משרות ניהול בכירות בחברה. לתפקיד יו"ר החברה מונה דורון שורר, לשעבר המפקח על הביטוח. בן-גרא עצמו משמש כמנכ"ל הקבוצה כולה, כשתחום הכספים כפוף אליו ישירות, כולל החברה-הבת עטרה, העוסקת בתחום ההשקעות הלא ביטוחיות של הקבוצה. לחברה צורף גם איש ביטוח ותיק נוסף, בועז ליננברג, שמונה לאחראי על תחומי ביטוח החיים, ביטוח הבריאות, פנסיה והביטוח האלמנטרי.

בענף הביטוח מדברים על מתחים בצמרת הניהולית של החברה, בעקבות השינויים שהיא עוברת. בן-גרא: לי לפחות לא ידוע על כך. נכון שקיצוץ 10 משרות ניהול הוא לא דבר קל - אבל הדברים נעשו ברוח טובה ובהבנה מלאה עם המנהלים האלה. הם זכו בתנאי פרישה טובים. לא עמדנו עם האקדח מכוון לרקה של אף אחד. מי שביקש עוד קצת זמן כדי למצוא לעצמו מקום עבודה - קיבל.

אחת ההחלטות הראשונות של בן-גרא הייתה למזג בהדרגה את החברות הדר והפניקס. סביב הנושא היו לא מעט קשיים, לאחר שהפניקס פרסמה הצעת רכש למניות הדר במחיר שהוגדר כעושק בעלי מניות המיעוט. בסופו של דבר הצליחה הפניקס לרכוש את מרבית מניות המיעוט, ובימים אלה היא משלימה את רכישת כל המניות, ולאחר מכן ייכנס המיזוג לשלב המעשי. החל ביולי 2003 יתחילו שתי החברות להנפיק פוליסות ביטוח משותפות, כשחלקה של כל חברה בכיסוי הוא 50%. עזרא עבדי, שניהל את הדר יהיה ממונה על תחום התביעות בהפניקס, במעמד של משנה למנכ"ל.

המיזוג הזה הוא צורך השעה, אומר בן-גרא. ענף הביטוח עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, הנותנים יתרון לגודל. אם בעבר היה יתרון לכך שלחברת ביטוח יש חברות-בנות, שבאמצעותן היא פועלת בתחומים שונים, כיום אין לכך הצדקה. המשקל בענף עובר מעיסוק בביטוח נטו והשקעת הכספים באג"ח ממשלתיות לגיוון של הפעילות הפיננסית, וכניסה לתחומי פעילות נוספים בשוק ההון. כל המהפך הזה מחייב ניהול יעיל יותר, חסכון בהוצאות וחיזוק של תחומי הפעילות שבעבר חברות הביטוח לא הקדישו להם מאמצים רבים.

אתה לא חושש שהמיזוג יבריח חלק מהסוכנים וחלק מהעסקים לחברות אחרות?

לגמרי לא. אני משוכנע שיקרה ההפך. יש לנו כבר ניסיון מהעבר בנושא: כשמיזגנו לתוך הפניקס את חברת דולב, היו שאמרו לנו שהחברה תפסיד, שסוכני ביטוח יברחו. מה שקרה בפועל הוא בדיוק ההפך - סוכני דולב נשארו ברובם אתנו, והיקף העסקים שהגיע לחברה גדל.

אתה מדבר על העברת הדגש בפעילות חברות הביטוח לתחום ההשקעות. אבל בעוד שחברות ביטוח אחרות רוכשות בתי השקעה וחברות לניהול תיקים, נראה שהפניקס נרדמה, ואינה פעילה בתחום הזה.

עד היום אף אחד לא שכנע אותי שרכישת שליטה בחברות ניהול תיקים, או רכישת בתי השקעה, היא הדרך הנכונה לקידום תחום ההשקעות. בהפניקס אנחנו דוגלים בקונספציה שונה, של בניית מערך השקעות בתוך החברה. נראה לנו שהבאתם של מומחים בתחומים אלה לחברה עדיפה על רכישת חברות חיצוניות. מעבר לכך, יש כיום שירותים פיננסיים רבים שאנחנו יכולים לקנות בזול מגורמים חיצוניים ומקצועיים, כולל בנקים.

ומה לגבי השתתפות ברכישת גרעין שליטה בבנק?

גרעין שליטה - ממש לא. תראה איך העסק הזה עובד בבנק המזרחי: חילוקי דעות וחוסר אמון בין בעלי המניות. אז אין לנו עניין בזה. אילו היה בנק רציני שניתן לרכוש אותו, ולנו היה די כסף לכך, אולי היינו בוחנים את העניין. אבל מה שמוצע למכירה כרגע לא נראה לנו רציני, ולרכוש בנק גדול זה מעבר ליכולת שלנו.

סוכני הביטוח מתמרמרים על קיצוץ בעמלות שלהם. זה קורה גם אצלכם?

המפקח על הביטוח הכתיב לנו תנאים חדשים בנושא הזה. אין ספק שהדרישות שלו יפגעו בגובה העמלות שמקבלים הסוכנים, אבל יש גם יתרונות בשיטה החדשה, כמו למשל הדרישה לפרוס את העמלות בביטוח חיים לאורך שנים. זה יחייב את סוכני הביטוח לדאוג לשימור התיק שלהם.

האם בכוונתכם לרכוש בעלויות על סוכנויות ביטוח?

כבר לא נשאר מה לקנות, אפילו אם היינו רוצים - מגדל רכשה הכל. וברצינות: אין לנו כוונה להיכנס לשותפויות בסוכנויות ביטוח כמשקיע פיננסי. המגמה אצלנו הפוכה - לצאת משותפות בסוכנויות. אם אתה רק משקיע פיננסי, אתה תלוי בסוכן הביטוח שמנהל את הסוכנות. אם הוא פורש, אתה נשאר ללא ניהול. אז למה צריך את זה? למרות זאת, יש סוכנויות שאנחנו סבורים שיש להן ערך מוסף לחברה, ואז אנו נכנסים אליהן. באחרונה רכשנו 25% מהבעלות על סוכנות גל חתמים, בהשקעה של מליון שקל. השיקול היה עסקי: אנחנו זוכים אצלם בעדיפות במכירת ביטוח חיים. בדקנו את התיק שלהם, וזה התאים לנו. במקביל, רכשנו 25% מהבעלות על סוכנות אגם-לידרים, אבל אלה חריגים. כבר היינו בעסק הזה, וזה לא הוכיח את עצמו.

מה לגבי השקעות בחו"ל?

זה נושא הרבה יותר מורכב. בוודאי שנגדיל את הפעילות שלנו בשוקי ההון בחו"ל, אבל נעשה זאת באמצעות קרנות נאמנות, קרנות הון סיכון וקרנות נדל"ן. אין לנו כוונה להיכנס להשקעה ישירה במניות או בנדל"ן בחו"ל. ניכנס להשקעות בחו"ל רק עם מנהלי קרנות ויזמים שמושקעים בעצמם בקרנות שהם מציעים לנו. כך לפחות נהיה בטוחים שהם מאמינים במה שהם מנסים למכור לנו.

בימים אלה אנחנו בודקים הצעה שקיבלנו מקרן המתמחה בסוג מסוים של נדל"ן מניב באנגליה. זה נראה תחום מאוד מעניין, ועם סיום הבדיקה נחליט אם אנחנו הולכים על זה. אני מעריך שמתוך כספי הפוליסות המשתתפות ברווחים (כ-7 מיליארד שקל, ב.ב) נגיע להשקעה של 6%-5% בנדל"ן מניב. לגבי קרנות הון סיכון, יש לנו בעיה להשקיע בהן, כי אנחנו מוגבלים בדמי הניהול שמותר לנו לגבות (0.6%, ב.ב) מהפוליסות המשתתפות, אבל אחוז ההשקעה המותר לנו בקרנות הון סיכון הוא נמוך (כ-1.5%, ב.ב). יש גם בעיה לעשות הערכת שווי להשקעות של הקרנות האלו, במיוחד בחו"ל. יש עכשיו ועדה מיוחדת של המפקח על הביטוח, שבודקת את הנושא, ועל פי ממצאיה נחליט כיצד לנהוג.

מדברים כיום על כך שחברות הביטוח ירכשו מקרנות הפנסיה הוותיקות את הקרנות החדשות. תוכנית כזו נמצאת אצלכם על הפרק?

כרגע אין כל תוכנית ספיציפית כזו, אבל אנו עוקבים אחרי ההתפתחויות בענף. אני לא פוסל רכישת קרן פנסיה מאוזנת אקטוארית. זה יכול להוסיף למגוון השירותים שנציע למבוטחים שלנו. הרפורמה בענף קרנות הפנסיה תעשה להערכתי טוב לענף ביטוח החיים - המכירות שלנו יגדלו, כי אצלנו אנשים יודעים בדיוק מה הם יקבלו בתום התקופה.

תוצאות הרבעון הראשון של 2003 שהציגו חברות הביטוח נראות טוב. אתה מעריך ש-2003 תהיה שנה טובה לענף?

2002 הייתה שנה גרועה בעיקר בגלל התוצאות בשוק ההון. הרבעון הראשון של 2003 היה רבעון טוב בשוק ההון, וזה שיפר גם את התוצאות שלנו. גם אפריל ומאי היו חודשים טובים בשוק ההון. אז אם לא תהיה קטסטרופה במחצית השנייה של השנה - 2003 תהיה שנה טובה. עסקי הביטוח עצמם נראים פחות טוב. המצב הכלכלי נותן את אותותיו בענף ביטוח החיים, שבו יש עכשיו הרבה פדיונות או הקפאת פוליסות. בענפי הרכוש היקף התביעות נמצא בעלייה. אנו רואים שוב עלייה בפריצות לדירות ובתי עסק. גונבים עכשיו גם דברים פשוטים יחסית, שבעבר לא גנבו, וזו כנראה תוצאה של המצב הכלכלי הגרוע.

ענף הרכב נמצא על השוליים. גם כאן יש עלייה בתביעות הרכוש, בגלל הסדר השמאים, ומחירי החלפים עלו בגלל עליית שערי המטבע. אם תהיה עלייה בגניבות - ואני חושש שזה יקרה - ייתכן שלא יהיה מנוס מייקור הפרמיות, כדי למנוע מהענף לגלוש להפסדים. גם ענף ביטוח החובה, שבינתיים מראה תוצאות טובות, עלול לעבור למגמה הפוכה. הסדרי ביטוח המשנה שהיו לנו באמצעות אבנר נגמרו. עכשיו כל חברה צריכה לנהל משא ומתן נפרד, ואני לא בטוח שכולם יצליחו להשיג תנאים טובים. בתי החולים מבקשים לייקר את תעריפי האשפוז לנפגעי תאונות דרכים במאות אחוזים, וזה עלול לפגוע בנו קשות.

אמנם המפקח על הביטוח חייב אותו להוזיל תעריפים ב-6.5%, אבל בטווח הארוך אני סבור שתהיה התייקרות בתעריפים. הכל תלוי בחברות הביטוח. אם הן ידעו להתאים תעריפים למציאות, ולא יגררו לתחרות פרועה, הענף יכול להיראות טוב. אם תתחיל תחרות פרועה, התוצאות הביטוחיות יקזזו את הישגי שוק ההון.

והרי אי אפשר לסיים את הראיון בלי לשאול על אוסף התמונות של החברה. האם הוא עומד למכירה?

אין כרגע החלטה חד-משמעית למכור. מעת לעת אנו מוציאים חלק מהתמונות למכירה, ובשלב זה רק תמונות מהאוסף הבינלאומי. באוסף הישראלי לא נגענו עדיין.

הפניקס - רווחים מביטוח וממכירת תמונות

הרווח הנקי המצרפי של קבוצת הפניקס ברבעון הראשון של 2003 הסתכם ב-109.9 מיליון שקל, לעומת 77.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 42.5%. בעסקי ביטוח החיים גדל הרווח ב-43.5%, ל-73.6 מיליון שקל, לעומת 51.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002.

לטובת המבוטחים בפוליסות המשתתפות ברווחים נזקפו ברבעון הראשון של 2003 רווחי השקעות של 102.4 מיליון שקל, והתשואה הריאלית בפוליסות אלו הייתה 27.2%. בעסקי הביטוח הכללי הרויחה החברה 36.3 מיליון שקל, לעומת 25.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עד היום הרוויחה הפניקס 66 מיליון שקל ממכירת 16 תמונות מתוך האוסף הבינלאומי שהיה בבעלות החברה-הבת עטרה, בו היו 140 תמונות. מתוכם הרוויחה 16 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2003. כל התמונות נמכרו במכירה פומבית באמצעות בתי המכירות סותבי'ס וכריסטי'ס באנגליה. תמונה אחת של פיקאסו נמכרה ב-6 מיליון דולר, והחברה הרוויחה ממכירה זו 4 מיליון שקל. תמונה אחרת של פיקאסו נרכשה על ידי יוסי חכמי, הבעלים הקודם של החברה, תמורת 2.7 מיליון דולר. בסוף חודש זה יוצעו למכירה 12 תמונות נוספות, עבורן מבקשת החברה מחיר מינימום של 2 מיליון דולר.