מחלות זיהומיות, פניצילין, לקטוז בחלב

המחלה הזיהומית הראשונה שנמצאה לה תרופה היא עגבת, והתרופה למחלה נמצאה בשנת 1909. עגבת היא מחלת מין, הנגרמת על ידי החיידק טְרֶפוֹנֶמָה פָאלידוּם. המחלה עלולה לגרום במקרים מסויימים לנזק חמור ללב ולכלי הדם, ואף לעיוורון ולשיתוק שנים רבות אחרי ההדבקה. התרופה למחלה נמצאה על ידי המדען הגרמני פול ארליך. ארליך בכלל חיפש אחרי תרכובת שתהרוג את הגורם למחלת השינה אבל אם אפשר, בלי להרוג את הבן אדם שמאכסן אותו. בשנת 1909, אחרי שבחן 900 תרכובות שונות על עכברים, השותף היפני החדש של ארליך, סאהאצ'ירו האטה, חזר לתרכובת של ארסן שמספרה 606. התרכובת לא הועילה יותר מדי נגד מחלת השינה, אבל הרגה את החיידק הגורם לעגבת. בעזרת התרכובת החדשה ארליך והאטה השיגו ריפוי מלא של חיות המעבדה החולות שלהם תוך שלושה שבועות. כבר ב-1910 התרופה שוחררה לשוק והפכה את העגבת למחלה הניתנת לריפוי. כיום מטפלים בעגבת על ידי הזרקה של פניצילין.

איך גילו את הפניצילין?

האנטיביוטיקה הראשונה התגלתה במקרה, וסיפקה לכולנו עוד תירוץ טוב למה לא כדאי לשטוף כלים. אלכסנדר פלמינג, בן שביעי למשפחת חוואים סקוטית, חקר את הליזוזומים, שהם חומרים המצויים בנוזלי גוף שונים. מסיבה זו השתרך תמיד תור ארוך של תורמי דמעות ונזלת לפני המעבדה, מה שגרם שם לבלגן גדול. יום אחד ב-1928 פלמינג התכוון לסלק מהכיור ערימה של צלחות פטרי שנשכחו שם. למרבה המזל, הוא בחן את הצלחות לפני שזרק אותן. אחת הצלחות הזדהמה לגמרי – עובש גדל בתוכה. להפתעתו גילה פלמינג שסביב העובש, שהשתייך למשפחת הפניציליום, לא גדלו חיידקים. הגילוי לא עורר עניין רב כשפורסם בשנת 1929, אבל בשנת 1945 זכה פלמינג בפרס נובל על עבודתו זו, בעקבות השימוש הנרחב בפניצילין במלחמת העולם השניה

בינתיים, החיידקים כבר מחזירים מלחמה. חמש שנים אחרי שהתחילו להשתמש בפניצילין, 14% ממיני הסְטפילוקוקוס אוראוס שנחקרו היו עמידים בפני התרופה. היום עמידים בפני פניצילין יותר מ-90% מזני החיידק.

מי מכיל יותר לקטוז, חלב אם או חלב פרה?

יש רבים בינינו שלא יכולים לשתות שוקו או לאכול קורנפלקס בחלב בלי להתנפח, להתעוות ולשלשל. לתופעה הזו קוראים אי סבילות ללקטוז, והיא נגרמת עקב מחסור באנזים לקטאז, שמופרש מבלוטות במעי הדק ומפרק את סוכר החלב - הלקטוז. אבל למרות יחסי הציבור הקטסטרופליים מהם סובל לאחרונה סוכר הלקטוז, מתברר כי כמות הלקטוז בחלב אם גבוהה מזו שבחלב פרה! יודעי דבר אף טוענים שמסיבה זו חלב אם טעים יותר. מעניין איך בדיוק נערכה הבדיקה הזו.

עוד הבדלים: בחלב פרה יש פי 2-3 יותר חלבון מאשר בחלב האם, וחלבונים האופייניים לחלב פרה, כמו קזאין, אינם קיימים בחלב האם ולהיפך. זו הסיבה שרגישות לחלבון חלב הפרה נפוצה יחסית בילדים. בחלב פרה יש גם פחות וויטמינים C ו-D יחסית לחלב אם, אבל יותר וויטמין K.