שלטונות המס אינם מכירים בגניבה של בכיר כהוצאה
לדוגמה: אם אתי אלון תוכר כעובדת בכירה בבנק למסחר, המעילה שביצעה לא תוכר לצרכי מס
לגניבות ומעילות של עובדים בכספי מעבידים יש השלכות בתחום המיסוי, שמעבידים רבים אינם מודעים להם. כך אומר רו"ח עופר פרץ, ראש תחום מיסוי בקבוצת חשבים. כעיקרון, אומר רו"ח פרץ, גניבה של סחורה או מזומנים מהעסק היא הוצאה מוכרת לצרכי מס, שכן היא חלק מהסיכון העיסקי.
אבל, כאשר המעילה בוצעה על-ידי מנהל או בעל סמכות נרחבת אחרת - שלטונות המס אינם רואים את ההפסד שנגרם לעסק כחלק ממהלך העסקים השוטף, ולכן אין הם מכירים בו לצרכי עבודה.
לדבריו, אם אתי אלון מהבנק למסחר תוגדר כעובדת בכירה, הרי שהנזקים שנגרמו לבנק בגלל המעילה שביצעה לא יוכרו כהוצאה המותרת בניכוי לצרכי מס.
במקרים שבהם בעל העסק מקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין גניבה או נזק, מתייחסים לפיצוי שקיבל העסק כאל החלל שהוא בא למלא. כלומר אופי הפיצוי - פירותי או הוני - ייקבע על-פי יעודו של הפיצוי וסוג הנזק שהוא בא להיטיב. כזה יהיה גם שיעור המס שיושת על הפיצוי. כך למשל, פיצוי בגין גניבת מלאי תיחשב לפיצוי פירותי ואילו פיצוי בגין גניבת נכס תחשב כפיצוי הוני.
החל מינואר 2003 קיימת במקרים רבים עדיפות לפיצוי הוני משום ששיעור המס המושת עליו הוא 25%, הן על יחידים והן על חברות, בעוד ששיעור המס על פיצוי פירותי הוא 36% לחברות ומס שולי של 50% ליחידים.
אשר למע"מ, אומר רו"ח פרץ, כי גניבה ממקום העסק אינה גוררת חבות במע"מ בגין שווי המלאי או הנכס שנגנב. עוסק שניכה מס תשומות בעבור מלאי או רכשו שנגנב נוהג כדין, ולכן אין הוא נדרש להחזיר לרשויות מע"מ את התשומות שניכה. פיצוי כספי שמקבל בעל עסק מחברת הביטוח או מכל מקור אחר בגין הגניבה אינו מהווה תמורה עבור עיסקה כהגדרת בחוק מע"מ ולכן פיצוי זה אינו חייב במע"מ.