הבטחות מפליגות

ש' רצה להפתיע את החברה שלו בליל הסילבסטר ולהציע לה נישואין. הוא תיכנן לעשות זאת בהיותם מסובים ליד שולחן בארוחת ערב החג במסעדת הדקס בחוף לידו שבטבריה. כשבירר במסעדה כיצד לגרום לכך שהרגע הזה ייחרט בזכרונם, הציעו לו במסעדה תוכנית שהלהיבה אותו.

על פי התוכנית אמור היה ש' "להיעלם" מהשולחן זמן קצר לפני תחילת השנה האזרחית החדשה, לעלות על ספינה שתשוט באותה עת בכנרת ולהגיע באמצעותה לחוף שבפתח המסעדה. משם היה עליו לצעוד לעבר המסעדה, מלווה במלצריה, כאשר את השמים מאירים זיקוקים. רמקולים, הבטיחו לו, ישמיעו שיר מיוחד תוך הפעלת פירוטכניקה. ואז - במעמד מרשים זה אמור היה ש' להציע לחברה שלו, רגע לפני נשיקת החצות, להינשא לו.

ש' שילם למסעדה אלף שקלים עבור השירות, והיה בטוח שהתוכנית תתממש ותרשים את החברה שלו. ואכן, בליל הסילבסטר הכל פעל כמתוכנן. איש הבשורה השאיר את חברתו ליד השולחן ועלה על הספינה בלוויית חבר מצוייד במצלמת וידיאו, שתיעד את האירוע.

חזר למזח העגינה

אלא שלרוע המזל הספינה התקשתה לצאת מהמעגן בגלל רשתות דיג שנפרשו בו. כשסוף סוף הצליחה לפלס דרך ולהפליג ליעדה אירעה "תקלה " נוספת: היא לא הצליחה בשל ירידת מפלס המים בכנרת להתקרב למסעדה.

ש' המאוכזב חזר עם הספינה למזח העגינה, וצעד משם למסעדה. "התקלה" שיבשה את התוכנית וגרמה לו מפח נפש. בחצות, כאשר כולם השיקו כוסיות לחיים והתנשקו, הוא היה על סיפון הספינה ולא ליד חברתו. הוא גם הגיע למסעדה שלא כמתוכנן, באיחור, דרך הכניסה האחורית שלה, והציע לחברתו את הנישואין לאחר שכבר החלה השנה החדשה.

ש', ש"החמיץ" את הרגע שאמור היה להיות לדבריו "הכי חשוב בחיים שלי", תבע מהמסעדה פיצויים בסך 3,000 שקל בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש. לאחר שדרישתו נדחתה, הוא הגיש תביעה כספית לבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה.

בדיון טען ש' כי רוב המסעדות היו נותנות את השירות הזה מבלי לגבות תשלום. "אני חושב", אמר, "שעבדו עלי ביום הכי חשוב בחיי".

מנהלת המסעדה, יערה הירש, טענה כי ש' הוא שבחר בג'ימיק והוא טעה בבחירה. לטענתה, "התשלום היחידי שגבו ממנו היה עבור לפידים ימיים, וגם הוא היה סימלי".

השופטת, ג'אדה בסול, קבעה כי המסעדה אכן הפרה את התחייבותה וגרמה לתובע עוגמת נפש, וחייבה אותה לשלם לו פיצויים בסך 1,000 שקל.

בנימוקים להחלטתה כתבה השופטת, כי "עליית התובע לספינה נועדה כל כולה לאפשר לו להגיע אל חברתו מסיפונה ישירות אל המסעדה, לאחר הקראת השיר והפעלת הזיקוקין. אפשרות זאת לא הייתה ישימה לאור מפלס המים בכנרת, מצב שלא התובע היה צריך לדעת אם הוא מאפשר הגעת הספינה לפתח המסעדה או לא, אלא מי שהציע לו הצעה זו".

(ת"ק שלום, טבריה, 1080/03)