הנדסה גנטית במזון: מה הבעייתיות שבכך

פיסגת ארצות הברית והאיחוד האירופי, שהתקיימה בשבוע שעבר בבית הלבן בוושינגטון, כמעט הסתיימה בסוף השבוע בקרע בין הצדדים, ולא רק סביב הנושא של עיראק. ויכוח חריף ניטש בין שתי המעצמות על הנושא של הנדסה גנטית במזון בעקבות התנגדותה של אירופה לגידול של מזון מהונדס והכנסתו ליבשת.

איך כל זה קשור אלינו? מוצרים מהונדסים רבים מגיעים גם למדפי המרכולים ולרשתות השיווק שלנו, ולו רק בגלל העובדה שאנחנו מחוייבים לקנות מוצרים רבים מארצות הברית על-פי הסכמי הסיוע. רוב הגידולים המהונדסים בעולם הם תירס, סויה, קנולה וכותנה, וחלקם משמשים גם כמזון לתינוקות.

ארצות הברית מגדלת כ-70% מתפוקת היבול המהונדס העולמי, ולפי ההערכות ישראל מייבאת ממנה מעל 1,000,000 טון גרעינים בשנה. לכן ניתן להניח שחלק נכבד מהמזון שאנחנו או הילדים שלנו אוכלים עברו שינויים גנטיים.

אז מה הבעיה?

הנדסה גנטית במזון היא למעשה שינוי מלאכותי בהרכב יצורים ו/או צמחים, בכך שמעבירים אליהם קטעי ד.נ.א מיצורים אחרים. בניגוד לתהליך של השבחת זנים, שבו משתמשים במאגר גנים השונים במקצת של אותו הזן הרי שבהנדסה גנטית מוחדרים גנים זרים, בעיקר כדי שיהיו עמידים יותר מפני מזיקים וכדי שיאריכו חיים. לדוגמה: כדי ליצור עגבנייה שאינה קופאת מושתל בה גן מדג ארקטי, שלאחר מכן עובר בירושה לעגבניות הבאות.

שימוש במזון מהונדס יכול להופיע במוצרים כמו דגני בוקר, תחליפי חלב ודייסות לתינוקות, טחינה, תפוחי אדמה וצ'יפס, שוקולד ובעיקר שמן סויה, שנמצא כרכיב במוצרים רבים.

ומה רע בכך? הבעיה היא שלאיש עדיין לא ברור מהן ההשלכות הבריאותיות של אכילת מזון מהונדס גנטית. חלק מהחומרים החדשים שהמזון מכיל כיום מעולם לא נכללו בשרשרת המזון שלנו והשפעותיהם לא נחקרו, אומרים האגרונום אורן אזרי והאקולוג אמי אטינגר, שחקרו את הנושא.

הבעיה היא, שעדיין אין מחקרים ארוכי טווח המוכיחים שמוצרים שבהם נעשה שימוש בהנדסה גנטית אינם מזיקים לבריאות. בנוסף, טוענים המתנגדים לאכילת מזון מהונדס שתהליך זה גורם עמידות לאנטיביוטיקה וקשור להתפשטות של זיהומים ויראליים ואלרגיות.

הדוגמה הנפוצה שמביאים המתנגדים נוגעת לאכילת סויה מהונדסת, המכילה גנים של אגוז. אכילה של סויה כזו עלולה לגרום לתופעות אלרגיות חמורות אצל אנשים שיש להם תגובה אלרגית לאגוזים, אומרים אזרי ואטינגר. כל עוד הצרכן אינו יודע שהמזון שהוא אוכל מהונדס - האבחון עשוי להיות מסובך יותר.

רוב המוצרים לא מסומנים

בארץ לא רק שהמזון המהונדס אינו מסומן, אלא שלציבור הצרכנים אין כלל מודעות לנושא. ארגון פעולה ירוקה החליט להיות חיל ההנדסה של ציבור הצרכנים ולקח על עצמו את הטיפול בנושא במטרה לדאוג לסימון המוצרים המהונדסים. חברות המזון ישקיעו מיליונים בלספר לכם על סגולותיו של מוצר זה או אחר, אך הם לא יספרו לך שום דבר על טיב המזון אם יש סיכוי שהדבר יפגע במכירות, אומר אבי לוי, מנכ"ל ארגון פעולה ירוקה. יש להתייחס למזון מהונדס גנטית כמו שנוהגים בתרופה חדשה. עד שיודעים למעלה מכל ספק שהתרופה לא תסב יותר נזק ממה שהיא תתרום לא מכניסים אותה לשימוש.

אבל לא אלמן ישראל. גם משרד הבריאות לקח על עצמו את הטיפול בנושא, אך כדרכם של גופים כבדים הוא מתנהל באיטיות גדולה. הצעד הראשון שנקט המשרד הוא אזהרה לציבור באתר האינטרנט שלו: הנדסה גנטית היא חדשה יחסית ולכן לא הצטבר מספיק מידע להבטחת בטיחות האדם והסביבה, נאמר שם בקצרה.

משרד הבריאות אף הקים ועדה, שדנה בתקנות של סימון מוצרים המהונדסים גנטית. אלא שהוועדה הוקמה בשנת 1997(!) ומאז מחכים גם הצרכנים וגם חברות המזון לממצאיה.

ועדת הבדיקה הבינמשרדית לנושא סימון מוצרי מזון אשר בייצורם נעשה שימוש בהנדסה גנטית גיבשה טיוטת תקנות, אשר הועברה להערות המשרדים והגורמים החברים בה. הדיון בנושא טרם הסתיים והתקנות טרם אושרו, מסר לנו רובי שטיינברג, דובר משרד הבריאות. בוועדה, אגב, יושבים נציגי משרד המסחר והתעשייה, ויש הגורסים שהם אלה שמעכבים את פרסום התקינה בנושא.

החברות חוששות לדבר

עד שהוועדה תגיע להחלטות, פנה ארגון פעולה ירוקה לחברות המזון בבקשה לקבל אינפורמציה האם מוצריהן מבוססים על הנדסה גנטית. הארגון גייס לעזרתו את חוק הגנת הצרכן, לפיו חלה חובה על כל חברה למסור לצרכן את כל המידע על הרכיבים של המוצר, ביניהם רכיבים מהונדסים גנטית.

אי מתן תשובה או תשובה שאין בה התייחסות מהותית לשאלותינו תתפרש כהודאה על שימוש ברכיבים מהונדסים גנטית, כתב אבי לוי, מנכ"ל פעולה ירוקה להנהלות חברות המזון. בכוונת הארגון להכין חוברת בנושא, שתיועד לצרכנים.

חלק מחברות המזון הגדולות לא השיבו כלל, חלקן השיבו כי לצערן אינן יכולות לתת מידע בנושא. אחרות טענו שאין באפשרותן לדעת האם יש מרכיבים מהונדסים במזון שהן מייצרות בגלל שאינן יודעות ממה עשויים חומרי הגלם. אנחנו לא רוצים לעורר דיון ציבורי בנושא, אמרה טכנולוגית המזון של אחת החברות, וטכנולוג אחר טען כי אין לנו אינטרס למסור מידע.

איגוד תעשיות המזון דווקא משתף פעולה בנושא, לפחות לפי המכתב ששלח לפעולה ירוקה צבי גולדשטיין, העומד בראש האגוד. בנושא פועלת ועדה בינמשרדית למזון חדיש בראשותה של ד"ר עפרה חבקין, הרופאה המחוזית במחוז מרכז של משרד הבריאות, כתב גולדשטיין. תפקיד הוועדה הוא להגדיר מהו מזון מהונדס גנטית, ואת שיטות הבדיקה והסימון. לאחר שייקבעו הגדרות אלה יוכלו מפעלי המזון השונים לסמן את מוצרי המזון באופן מלא ואמין ולהביא את המידע באופן יזום לקהל הצרכנים.

עד-כה רק מצאנו רק שתי חברות, שמסמנות על מוצריהן את העובדה שהם נקיים מהנדסה גנטית. הסנוניות האלה הן חברות מטרנה ורמדיה, שעל תחליפי החלב לתינוקות שהן מייצרות מופיע הסימון GMO Free (Genetic Modified Organisms Free).

מטרנה פרימיום צמחית הינה תרכובת המזון הראשונה בישראל הנושאת את הסמל המבטיח כי הסויה ממנה היא מורכבת עשויה ממקור טהור וטבעי ולא עברה תהליך של הנדסה גנטית, מסרה מיכל גוברין, מנהלת השיווק של החברה. דלית צור, סמנכ"ל השיווק של רמדיה, מסרה כי תחליפי החלב שלנו מבוססים על חלבון סויה והדייסות מבוססות על דגנים, ולכן חשוב לנו להבהיר להורים שרוכשים את המוצרים שלנו שהמזון עבור ילדיהם נקי מכל חשש משימוש בהנדסה גנטית.

בארגון פעולה ירוקה מקווים שהרשימה תגדל בקרוב. אנחנו מצפים בקוצר רוח לפרסום מסקנות ועדת הבדיקה בתקווה שהן יהיו יעילות לציבור הצרכנים ולא יושפעו רק מהאינטרסים של היצרנים, מסכם לוי.