מנכ"ל אגיס: "זה לא אנושי לא להיות מאוכזב"

עד לאחרונה זה נחשב למעין סוד, שהפך לא מזמן להיות קצת יותר גלוי. מורי ארקין, יו"ר ובעל השליטה בחברת התרופות אגיס, הוא אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל הפועל רמת-גן, הממוקמת בתחתית הליגה השנייה, והוא לא לבד: גם המנכ"ל שלו, גיל ביאנקו, נצפה איתו מדי שבועיים במשחקי הקבוצה באיצטדיון המכתש בגבעתיים.

העונה, שהסתיימה לא מכבר, סיפקה לשנים קורת רוח מרובה. רמת-גן האלמונית הדהימה את עולם הספורט הישראלי כשזכתה לפני חודשיים בגביע המדינה לכדורגל, לאחר שהדיחה ענקי כדורגל כמכבי פתח-תקווה, מכבי תל-אביב והפועל באר-שבע בדרכה לגביע הנכסף. חדי העין יכלו לשים לב כי במשחק הגמר ביצבץ הכיתוב אגיס על גב חולצות השחקנים. ביאנקו הגאה מיהר לרכוש מכספו עשר חולצות כאלה, המוצגות כיום במשרדו כמזכרת.

גם ארקין וביאנקו סיפקו לבעלי המניות של אגיס לא מעט קורת רוח בשנה החולפת. מניית אגיס נסחרה בסוף השבוע במחיר שיא, המשקף לחברה שווי פנטסטי של 3.2 מיליארד שקל, לאחר זינוק של יותר מ-100% מתחילת השנה, שהקפיץ את מניית החברה הישר למדד המעוף היוקרתי בבורסה.

התקדמות משמעותית נרשמה גם בפעילות החברה בשוק התרופות האמריקני, והסכם שנחתם עם ענקית התרופות האמריקאית ג'ונסון-אנד-ג'ונסון עתיד להזרים לקופת החברה הישראלית עשרות מיליוני דולרים, כתוצאה ממכירת פטנט לתרופה המיועדת לטיפול בזיהומי עור.

אבל את האידיליה הזאת הפרה הודעה מפתיעה שפירסמה אגיס לפני כשבועיים. ביאנקו, כך נאמר בהודעה שנשלחה לבורסה, יסיים את תפקידו באגיס בסוף ספטמבר ויוחלף בידי ארקין, שיתחיל לכהן בכפל תפקידים – יו"ר ומנכ"ל. הסיבה הרשמית למהלך היא רצונו של ארקין להגדיל את המעורבות הניהולית שלו בחברה ולחזור לכפל התפקידים אותם מילא במשך 27 שנה, עד לתחילת 2001, בשל כניסתו של חוק החברות החדש לתוקף. ביאנקו הצהיר מיד כי מבחינתו מי שהיה רמטכ"ל אינו יכול לחזור ולשמש כסגן רמטכ"ל, וכך תגיע קריירה של 20 שנה באגיס לקיצה.

ביאנקו מעיד על עצמו כי אחד מתחביביו העיקריים הוא ספורט. דווקא בשבוע שעבר, התחום הזה סיפק לביאנקו דוגמא מצויינת לרמטכ"ל שחזר לעמדת הסגן. מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בשנתיים האחרונות, דיוויד בלאט, הסכים לחזור לעמדת עוזר המאמן, תחת המאמן החוזר, פיני גרשון.

ביאנקו סבור כי מדובר בהשוואה מעניינת, אם כי לא הכי מדויקת. אני מבין טוב מאוד מה עובר בראש לדיוויד בלאט, אבל הפוזיציות שלנו שונות לחלוטין. בלאט, מבחינה מסוימת, לא סיפק את הסחורה, ואני, אין אחד שיכול לבוא ולהגיד שלא סיפקתי את הסחורה.

אז אתה מאוכזב מהמהלך של ארקין, שדחק אותך החוצה?

זה לא אנושי לא להיות מאוכזב. נכון שהייתי כאן 20 שנה, אבל אני רואה את זה כנקודת מוצא להרפתקאות חדשות. לאחרונה החליט מורי, וזה אגב זכותו המלאה, שהוא רוצה לחזור ולשמש כמנכ"ל. אני לא חושב שבאנייה, ואפילו גדולה כמו אגיס, יהיו שני קברניטים.

התחיל כחשב לפני 20 שנה

ביאנקו הצטרף לאגיס באמצע 83' בתור חשב. את ארקין הכיר עוד מימיו בספסל הלימודים, כשלמד בכיתה מתחתיו בבית הספר היסודי חשמונאים ברמת-גן. הוא שימש בתפקידו מספר שנים, ומאז שימש במספר תפקידי ניהול בכירים בקבוצה, עד למינויו כמנכ"ל בתחילת 2001.

אגיס מודל 83', חשוב לציין, שונה בתכלית מאגיס מודל 2003: אז מדובר היה בחברה בעלת מחזור מכירות שנתי של 15 מיליון דולר, שסיפקה פרנסה ל-150 עובדים בקושי. היום אגיס היא ענק בכל קנה מידה: 2,000 עובדים במפעליה ברחבי העולם (ישראל, ארה"ב וגרמניה) מייצרים עבורה הכנסה שנתית של כ-340 מיליון דולר, ושווי השוק שלה האמיר לכ-700 מיליון דולר. ביאנקו מספר בחיוך, כי בתקופה בה הצטרף לחברה, הגיש איש העסקים המנוח שאול אייזנברג, שנחשב אז למלך הבלתי מעורער של הכלכלה המקומית, הצעה לרכישת אגיס בתמורה כוללת של כ-5 מיליון דולר. למורי המחיר הזה נראה נמוך מדי, ולמזלו הרב הוא סירב לעסקה, הוא מחייך.

פריצת הדרך המשמעותית יותר התרחשה ב-1994. אגיס רכשה אז את חברת התרופות האמריקנית קליי-פרק בהשקעה של כ-44 מיליון דולר, הון עתק באותם ימים עבור החברה הקטנה יחסית. בפועל התברר, כי הישראלים קנו חברה עמוסת צרות: זמן קצר לאחר הרכישה פשטו אנשי ה-FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקני) על מפעל התרופות של קליי-פרק ושללו ממנו את רישיון היצור. בשוק ההון טענו אז בלגלוג מסוים כי אגיס קנתה חתול בשק.

ידענו שמדובר בחברה מחורבנת, אומר ביאנקו, אני לא אומר שידענו מראש שיבוא ה-FDA ויערים קשיים, אבל אתה לא יכול לצפות להרבה מחברת תרופות שנרכשת במחיר נמוך כזה. בכל מקרה, ה'לייד טיים' (תקופת הבשלה - ש.ג) של עסקאות כאלה הוא בן 5 ל-7 שנים, ותקופת ההבשלה של קליי-פרק הגיעה בשנה שעברה. הרי בחברות כאלה, מה שאתה עושה היום מיועד ל-2009. המחר שלנו הרי מתחיל ב-2009. תרופות שלא נמצאות כבר בפיתוח וניסויים היום, לא נספיק להוציא לשוק ב-2007 או ב-2008¯.

קח למשל את חברת כימאגיס, העוסקת בפיתוח חומרי גלם לתעשיית התרופות. אני קורא לה היום היהלום שבכתר של הקבוצה. היא הוקמה ב-87', ב-89' נכנסו להקמת המפעל ברמת חובב, והוא התחיל לפעול ב-90'. עד 97' המפעל הזה הפסיד כסף, וידענו מראש שהוא הולך להפסיד כסף הרבה שנים. חיכינו שתיגמר תקופת הפטנט בארה"ב על אחד מחומרי הגלם שמייצר המפעל, ואז ניכנס לתחרות בשוק. הלכנו במצח נחושה, המשכנו להשקיע במפעל, תוך ניצול הרווחים הגבוהים שלנו בפעילות בשוק המקומי, והצלחנו. היום זה כבר נראה אחרת, אבל זה לא תמיד היה ככה. בעבר הצליפו בנו לגבי הנושא הזה.

מהו ההישג הגדול ביותר שלך כמנכ"ל?

ב-2001, מיד לאחר שמוניתי למנכ"ל, כינסתי שכבה של 40 מנהלים בכירים בקבוצה ואמרתי שאם עד 2004 החברה לא תהיה שווה 500 מיליון דולר לפחות, אני אראה את זה ככישלון אישי. לשמחתי הרבה, החברה שווה כבר היום כ-700 מיליון דולר.

והכישלון?

אני באמת לא יודע. כל מה שעשינו הלך טוב. אולי נמצא אחר-כך משהו. הרי רק לפני כמה חודשים חזרנו עם הסכם לתפארת עם ג'ונסון-אנד-ג'ונסון. כמה חברות ישראליות מכרו פטנט לחברה כל-כך מכובדת וחזרו עם עשרות מיליוני דולרים?

אפרופו שווי השוק של אגיס, מה אתה חושב באמת על הזינוק המדהים בשווי השוק של החברה מתחילת השנה?

אני לא חושב שזה התפקיד שלי להסתכל על המניה ולנתח. במקרה שלנו, צריך להסתכל במכלול היותר רחב, של כל חברות התרופות שנהנות מפריחה. בנושא זה, אחרים צריכים לדבר. כל השנים התרחקתי מעיתונים, כי סברתי שצריך לעבוד. אני מאמין ש'מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך'.

אני שואל דווקא מפני שמכרת לפני חודשיים את כל מניותיך בחברה ביותר ממיליון שקל, ומאז הן המשיכו לטפס בעוד 20%.

מה לעשות. אין לי אלא להצטער על כך. אני תמיד אומר שיש לי מידע מלא על מה שהולך לקרוא באגיס, אבל אין לי מידע לגבי מה שיהיה בשוק. מישהו ציפה, למשל, שהדולר ירד כל כך? הנה גורם שלא תלוי בנו, אבל יש לו השפעה על התוצאות שלנו ועל מחירי המניות.

בעבר דובר באגיס על מכירת החברה הבת קרליין-נקה, שאינה נמצאת בליבה העסקית שלכם. בתחום הזה, לפחות, לא הצלחת.

נכון. לא מצאנו קונה בשוק שייתן לנו את המחיר המתאים, אבל קרליין נמצאת היום בידים חזקות, כשהתקופה בשוק היא לא תקופה טובה. בפעם הראשונה בתולדות אגיס, קרליין-נקה הפסידה כסף, וזה קרה בשנה שעברה. עכשיו אני יכול להבטיח שהשנה זה כבר לא יקרה. עשינו בה כמה מהלכי התייעלות גדולים, וכשישתנה המצב במשק היא תחזור לצמוח, ואז גם יבואו הקונים המתאימים.

מה זאת אומרת מתאימים?

אנחנו רוצים, למשל, להבטיח את עתידם של העובדים בקרליין-נקה. יש שם היום למעלה ל-500 איש. חשוב לנו מאוד היחס האישי לעובדים.

כשמדברים על חברת תרופות בארץ, מדברים קודם כל על טבע. איך זה לחיות בצילה של חברה כמו טבע?

ההגדרה היא לא נכונה. זה לא לחיות בצילה של טבע, אלא לאורה של טבע. אני סברתי שהיא תמיד מהווה דוגמא טובה. הרי יותר טוב לחקות מקור טוב מאשר לבנות לבד מקור רע.

אולי זה גם לא הזיק לכם: כינו אתכם טבע הקטנה, וזה מן הסתם עזר למוניטין שרציתם לבנות.

בשוק ההון אכן כינו אותנו כך, אבל אנחנו אף פעם לא השתמשנו בביטוי הזה, וכמובן גם לא נעלבנו. לגבי המודל הגנרי והיציאה לחו"ל, אנחנו לא מתביישים לומר שראינו ולמדנו את זה מטבע. אסור לשכוח שטבע היא חברת התרופות הגנרית הגדולה ביותר בעולם. זו לא בושה ללמוד מהם.

מורי ארקין הוא לא רק היו"ר שלך, אלא גם בעל המניות הגדול. איך זה לעבוד במשותף?

זכינו, ואני בפירוש אומר זכינו, שבעל המניות העיקרי הוא גם המנהל. הוא הרי הראשון שמשלם על ההחלטות שמתקבלות בהנהלה, ולכן אי אפשר לבוא אליו בטענות, כי כל כישלון משפיע עליו. גם בנושא הדיווידנד שטענו שאנחנו לא מחלקים: הרי אם אין חלוקה, גם מורי לא מקבל תשלום, כמו יתר בעלי המניות.

באגיס אנחנו מאוד מאוד לא פורמליים. יצרנו את הסדרים בעצמנו וצמחנו עם החברה. אותו צוות ניהולי שהיה ב-1984 נשאר באגיס כל השנים, וכמעט ולא הגיעו אנשים מבחוץ. היינו ארבעה - מורי כמובן, בני מנדל, גיורא קרני ואני. בני מנדל, שאני קראתי לו 'שר התעשייה' של אגיס, פרש לפני כמה שנים ונשאר בתור יועץ. גיורא קרני מנהל בארה"ב את קליי-פרק. הצוות הזה פעל בהרמוניה מלאה, ולכל אחד היה את הערך המוסף שלו.

מה הלאה, מבחינתך?

בשלב הראשון אני אקח קצת חופש. הגעתי למסקנה שעדיף לחכות קצת כדי לבחון מספר הצעות, שחלקן כבר קיבלתי וחלק אני אקבל. אני לא מתכוון למקד את עצמי רק בתחום הרפואה. אני רואה את עצמי בתור מנהל מקצועי. אל תשכח שהתחלתי את דרכי בתור רואה-חשבון.

היום אתה משמש כדירקטור באגיס. תמשיך בתפקיד זה גם בעתיד?

אני אפסיק לשמש כדירקטור בחברה, אבל יכול להיות שאשמש כדירקטור בכמה חברות בנות. אני גם אמור להמשיך לשמש כיועץ לכמה חברות בנות.

איזו חברה אתה משאיר מאחוריך?

המצב באגיס הוא טוב, ואני מדגיש שהוא ימשיך להיות טוב. אין לנו שלדים שמתחבאים בארון ואין גוויות שעשויות להתגלות. לא השקענו בהיי-טק שהיה אופנתי ולא הסתכנו בדברים אחרים. אני מסכים שזה מצב לא אופייני במדינה שלנו, אבל מה לעשות, אגיס היא לא חברה אופיינית.

רואה חשבון שאוהב כדורגל

גיל: 52

השכלה: רואה חשבון

מצב משפחתי: נשוי פלוס 3.

מה עושה האישה: כלכלנית, עובדת באלישרא כבר 27 שנה.

מקום מגורים: רעננה.

רכב: וולבו מודל 99' שהעמידה לו החברה.

תחביבים: ספורט, בעיקר כדורגל וברידג'. לאחרונה החל גם לשחק גולף.

סרט אחרון: נשים אמיתיות.

ספר אחרון: איש = MC בריבוע (ספר המנסה להסביר את הנוסחה של איינשטיין).

מסעדה: בר פירות

ים: בהרצליה.