להקת המחול הקיבוצית שוקלת סגירת הלהקה הצעירה

היום אחר הצהריים יתכנס הוועד המנהל של להקת המחול הקיבוצית להחליט על המשך התנהלותה של הלהקה. בין הרעיונות שיעלו בדיון – פיטורי רקדנים וסגירת הלהקה הצעירה שמופיעה בפני ילדים ובני-נוער. הלהקה שנתמכת מהכנסות עצמיות, מתקצוב משרד החינוך והתרבות (בסכום של קצת יותר מ-3.2 מיליוני שקלים) ומהתנועה הקיבוצית (260 אלף שקל בשנה), תיאלץ ככל הנראה לוותר על הנוער לטובת המשך פעילות סדיר והעלאת הפקות למבוגרים.
הכוריאוגרף רמי באר, מנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית, אומר: "בחרתי לחיות וליצור בארץ,אבל אני מודע למחיר. אני בודק את עצמי כל פעם מחדש ושואל אם הבחירה עדיין נכונה עבורי. זה בהחלט לא מובן מאליו".

הפשיטו אותנו מהזכות המוסרית למאבק

מנכ"ל הלהקה, דן רודולף, מדבר על אטימות הממסד וסחבת בירוקרטית שהופכת את העבודה לבלתי אפשרית. רודולף יודע שהדברים שיאמר עלולים בסופו של דבר לשרת אינטרסים מנוגדים לאלה שעליהם נלחם, אבל אחרי ששיתף פעולה עם מטה המאבק של האמנים לאורך זמן, באיזשהו שלב הוא איבד את האמונה בדרך. "כעסתי על כך שאני יושב לצד אנשים שהפשיטו אותנו מהזכות המוסרית למאבק הזה. אנשים, שהם קומץ מאד מצומצם מבחינה מספרית, שעל-פי הפרסומים מרוויחים סכומי עתק במאות אלפי שקלים ובכך הופכים את כולנו בגללם לקוזאקים נגזלים בעיני הציבור. אני יודע שבמשרד האוצר ובמשרד החינוך והתרבות מעונינים להסית את תשומת הלב של הציבור מהשאלה האם צריך או לא צריך תרבות. הם נתלים בחמש או שש דוגמאות ספציפיות שמצאו, שגם עליהן יש ויכוח אם המספרים שהוצגו נכונים או לא, אבל בסך הכל מבחינה מוסרית כל שאר אנשי התרבות ומוסדות התרבות בארץ, שלא חולמים לגעת בסכומים שכאלה, לא יכולים לברוח מהאצבע המאשימה של אנשים קשי יום שבקושי מרוויחים את לחמם, משלמים מסים מהם מוקצה כסף למוסדות תרבות שבמקום להגיע לעשייה האמנותית מוזרם למנהלים".
עד כה הוזרמו ללהקה רק 40 אחוז מכספי התקציב לשנת 2003 ורודולף טוען שהלהקה שבויה במידה רבה בידי הבירוקרטיה השלטונית שמתייחסת לכל נושא התרבות בציניות. "יש סחבת של הפקידים שמנהלים את העסק. אי העברת הכספים מבחינתנו אומרת אי עמידה בזמן תשלומים לספקים ולרקדנים. אני חייב הון תועפות ולא מכיוון שאני חורג מהתקציב אלא בגלל סחבת".
על מנת לשרוד בשוק שוחרי המחול בארץ מוסד תרבותי חייב להתחדש מבחינה רפרטוארית. המופע החדש של להקת המחול הקיבוצית על-פי כוריאוגרפיה של רמי באר עומד בסימן שאלה מפני שקופת הלהקה חסרה את הסכום הנדרש להפקתה. "חסרים לנו 300 אלף שקל ואני לא מוכן להעלות הפקה בלי שנהיה בטוחים שעלותה לא תגרור אותנו לתהום", אומר רודולף ומוסיף, "אני לא מעוניין לצאת בכיין, אבל אנחנו מתלבטים איך להמשיך ביצירה האמנותית בלי להתפשר על הרמה, בלי ליפול לחלטורות". אחת האפשרויות, כאמור, היא לוותר על קיומה של הלהקה הצעירה: "הלהקה הצעירה פותחת צוהר לילדים, לדור ההמשך. סגירתה תהיה בכייה לדורות. היום כשילדים רואים מחול או לתיאטרון, יכול בהחלט להיות שזו הפעם האחרונה בה הם יחשפו לאמנות במסגרת בתי הספר".

יצירה בישראל אינה מובנת מאליה

מבחינה אמנותית זכתה להקת המחול הקיבוצית בתקופה האחרונה לפריחה משמעותית. הופעות הלהקה נמכרות בהצלחה מרובה, הביקורות מהללות והיא זוכה להזמנות במסגרת פסטיבלי מחול מחוץ לתחומי מדינת ישראל. דווקא כעת, בצל המצב והקיצוצים, היקף הלהקה, לדברי מנהלה האמנותי, ייאלץ להצטמצם: "אנחנו כבר מפטרים רקדנים ומקטינים את היקף הפעילות של הלהקה הצעירה", אומר באר ומוסיף, "אנחנו מנסים להמשיך בכל דרך, בעיקר מפני שאנחנו לא יכולים אחרת, אבל יש לזה השפעה ישירה על העשייה. תרבות יכולה להרשות לעצמה חיפוש והתפתחות לאורך זמן רק בעזרת תקצוב וסבסוד ציבורי. זה נכון לישראל וזה נכון לעולם. הלהקה הקיבוצית אינה שייכת לשום רשות מקומית וגם המועצה האזורית שבתחומה אנחנו עובדים אין לה אפשרות לסבסד אותנו, כך שאנחנו מתקיימים מסבסוד ממשלתי והכנסות עצמאיות בלבד. ברור מכאן שההופעות שלנו צריכות להביא קהל.
"זה לא שאני נותן לזה להשפיע על התכנים האמנותיים או על הבחירות האמנותיות שלי, אבל זה בהחלט מחלחל. המחשבות האלה מצרות את הפתח והמרחב לעשייה יותר ניסיונית, לחופש אמנותי אמיתי. מבחינת האחריות, אין לי אפשרות לא לעמוד במסגרת תקציבית, לא להחזיר השקעות במופעים או להסתכן בלא להביא קהל". אחד הפתרונות שמצאה הלהקה היא הכנסות מהופעות בחו"ל, שלדברי באר הן "מקור כספי ראוי וחשוב לקיום הלהקה בגלל המשבר בארץ", אך יחד עם זאת הוא מוסיף ומדגיש שהלהקה מחויבת לעבודה בארץ.