יומולדת לגן החיות התנ"כי

עשר שנים עברו מאז שהתזמורת הסימפונית ירושלים ניגנה בגוב האריות, וגן החיות התנ"כי של ירושלים נפתח חגיגית במשכנו החדש במלחה. הגן, שנוסד על ידי הזאולוג פרופ' אהרון שולוב לפני 63 שנה, הספיק לנדוד בין כמה מקומות בירושלים, עד שהשתקע בשכונת רוממה ב-1950. ברבות השנים סגרו עליו השכנים החרדים, עד כדי כך שראש העירייה אז, טדי קולק, טען שנחרות החסידים מפריעות לאריה לישון. גם תצוגת החיות היתה מיושנת וצפופה, ויעיד על כך הזנב הקצוץ של פאני הנמרה. הטיגריס מהכלוב השכן הוריד לה אותו בביס אחד.
קולק התרים מלארי טיש (לשעבר נשיא סי.בי.אס ובעל אימפריית נדל"ן, טבק ואלכוהול) 6 מיליון דולר כדי להתחיל לבנות גן חדש, ומשרד האדריכלים מילר-בלום והאדריכל לני רביב תיכננו את אחד מגני החיות היפים בעולם. לרגל חג העשור מוגש הלקסיקון הבלתי שלם של הגן.

אינתיפאדה

התקוממות של השימפנזים, כפויי הטובה האלה מקבלים דבש כל בוקר, ארטיקים בקיץ, ונהנים מבריכה פרטית, אבל הכי הרבה הם אוהבים ליידות אבנים בקהל. כל עובדי הגן גויסו למבצע סיקול האבנים מהשטח, אבל הפורעים השעירים חופרים בידיים והאבנים לא גמרות. הנהלת הגן שקלה לגרש את גרמלין, ראש השביבה והמסית הראשי, אולם בסופו של דבר הוקמה גדר הפרדה גבוהה. גורמים רשמיים בירושלים הגדירו כ'קשקוש' את טענותיו של גרמלין (שהתראיין בנפנופי ידיים לטלוויזיה הגרמנית), שהגדר החדשה מונעת את העברתו של סיוע הומניטרי, בעיקר במבה.

ארבע עשרה

גיל הילד הכי גדול שאמא החזיקה בידיים כדי שוולך, שוער הגן, יאמין שהוא בן שנתיים וחצי ויוותר על כרטיס כניסה. "אבל אמא, אני בן חמש!" הוא משפט מחאה נפוץ בפי ילדים תמימים בשער.

ארנטרוי הכהן

חרדי ירושלמי, בעל כל החיות בגן. הוא רוכש מהמנהל כל חיה חדשה שמגיעה, כשנציג המועצה הדתית משקיף על כשרות העסקה. כך, למשל, קנה כל פילה במחיר מציאה של עשרה שקלים, והעביר אותה למנהל הגן למשמרת. בזכותו של הכהן ארנטרוי החיות בגן התנ"כי הן הכי מפונקות בעולם ורגילות לאכול את הפירות הכי יקרים: אבטיחים בחורף ודובדבנים בקיץ. גן החיות מקבל את כל הירקות והפירות בחינם, והכל בזכות מצוות המעשרות שצריך להפריש לכהנים. מאז שחרב המקדש אין כהנים טהורים, ולכן אפשר להעניק את המעשרות רק לבהמות של הכהן. כך מגיעה כל בוקר למטבח של פואד, טבח הגן, משאית עמוסה במעשר היומי מהשוק הסיטונאי של ירושלים. מנהל הגן, שי דורון, נהנה משום כך מתקציב שוטף מאוזן, אבל סובל לפעמים מביעותי לילה, שבהם מופיע הכהן ארנטרוי בשערי הגן עם שיירת משאיות, מעמיס את כל החיות שלו ונעלם.

גורדון עדי

הגוזל הראשון שגודל על ידי הנשרים ההומואים דשיק ויהודה (ע"ע). בקע מהביצה פעמיים: פעם אחת במדגרה של הגן, ופעם שנייה אחרי שעה, מתוך ביצת ברבור ריקה שנוסרה למענו, חוברה מחדש בנייר דבק והונחה בקן של שני הגייז. כשבגר שוחרר לטבע וכיום הוא דואה חופשי בשמיים, גדול כמעט כמו הכדורסלן הירושלמי שעל שמו הוא נקרא.

דשיק ויהודה

זוג ההורים הזכרים והקירחים של עדי גורדון (ע"ע), קני ויליאמס ודיווה. התאהבו זה בזה בצפרייה, קיימו יחסי מין והקימו קן. תחילה דגרו בתורנות על ביצת דמה שהכין הנגר של הגן. אחרי 40 יום הוחלפה התרמית בביצה שחוברה לה יחדיו, ועדי הקטן בתוכה.
דשיק ויהודה הגאים צולמו לטלוויזיות מכל העולם, אולם הקהילה ההומו-לסבית ספגה מכה מורלית קשה כשיהודה התאהב בביאטריס, נשרה יפת מראה שנחתה מגן חיות אחר. דשיק נכנס לדיכאון, הפסיק לאכול והפך אפאתי, ולא נותרה ברירה אלא להעבירו לגן הזואולוגי באוניברסיטת תל-אביב, כדי שלא ימשיך להתענות למראה אהובו שחזר לארון.
יהודה וביאטריס מגדלים גוזל, אבל בוגד נשאר בוגד, ולאחרונה לקח יהודה גם פילגש בשם דונקי.

וכסלר עוזי

יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים וגזבר העירייה. הפרוייקטור שדחף את בניית גן החיות ומלווה את פיתוחו עד היום. במהלך תקופת ביניים, שבה שימש כמנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, נהג לפרוק מתחים כשהוא עומד מול השימפנזים ומחקה אותם בתנועות וקולות. נחשב כאחד הגורמים לפרוץ האינתיפאדה (ע"ע).

חזיר וצבוע

שתי החיות שלא הועברו מרוממה לגן החדש עקב לקחי העבר. ברוממה חזיר הבר המשוקץ היה חוטף אבנים מהחרדים, ואילו הצבוע חטף מהערבים, בגלל האמונה שהוא מכשף. יש הרואים בהחלטה שלא להציג חזיר וצבוע כניעה מבישה לטרור וגורם נוסף שעודד את פריצת האינתיפאדה (ע"ע).

טדי האריה

"אתה האריה הגדול מכולם", כך קוראים מבקרים לראש העירייה לשעבר, טדי קולק, כשהוא מסייר בגן החיות על גבי ג'יפ. קולק בן ה-92 עדיין מגייס תרומות לגן. בשנה שעברה גייס מיליון דולר, בטלפון אחד לחברו וולטר הפנר, לצורך בניית בית לפיל זכר. מאז קולק לא מפסיק לצעוק על שי דורון – שהיה ראש לשכתו ומנהל את גן החיות מאז שנחנך – שהעבודה לא מתקדמת מספיק מהר, שהפנר כבר זקן, ושחייבים לגמור את הבית של הפיל מהר כדי שהוא, קולק, יוכל לבקש מהפנר עוד מיליון דולר לטיגריסים.

טדי הפיל

נקרא ע"ש הערך הקודם, לפי בקשתו של התורם ג'ק רודין מניו-יורק, שנתן 100 אלף דולר למימון הטסתם של שתי הפילות הראשונות, מתנת ראש ממשלת תאילנד ליצחק רבין ז"ל. אחת הפילות נקראה טדי, והשנייה סוזן, כשם אשתו של רודין. לימים הגיע פילון זכר מהספארי, והעבירו לו את השם טדי. הפילה טדי הפכה לתמר, כשם אשתו של טדי קולק. שינוי השם לא גרם לפילה למשבר זהות, שכן ממילא המטפלים שלה קוראים לה קוואנצ'אי – זה שמה התאי.
טדי הפיל בן שש כיום, ובגיל שמונה יגיע לבגרות מינית. כשפיל חרמן הוא עובר דרך קירות ודורס כל מה שבדרכו, ולכן בונים לטדי בית פרטי חזק מאוד, עם בריכת שחייה ומפל על תקן ג'קוזי.

כריסטופר

קוף סיאמנג שמת וקם לתחייה. היה בן ארבעה חודשים בלבד כשהתאמן על תרגיל אקרובטי חדש, נפל, נחבל וחטף עוד זץ מהגדר החשמלית. עד שהגיע למרפאה היה כבר מת לגמרי. המטפל הראשי של הגן, שמוליק ידוב, עשה לו במשך דקות ארוכות הנשמה מפה לפה ועיסוי לב, והעסק הצליח. כריסטופר מתגורר כיום בצרפת.

נום ופרידה

שני מהוטים – מטפלי פילים מתאילנד – שהגיעו יחד עם הפילות, ומתגוררים לידן בגן החיות. כל בוקר עם מקלחים את הפילים ביסודיות, מעסים את עורם באבן, ואחר-כך מוציאים אותם לסיבוב בגן החיות. פעם בחודש עושים להם ציפורניים.

סוואחרה עמר

מנהל מחלקת הפילים. תושב הכפר ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים. הוא התחיל את הקריירה כאחד הגננים. "לא הסתדרתי עם ערבים ולא הסתדרתי עם יהודים", אומר עמר, "עם הפילים אני מסתדר הכי טוב". הוא מדבר אתם, ועם המהוטים, בתאית שוטפת. בשעת ההאכלה הוא לוקח מיקרופון ומסביר לילדים ערבים ויהודים שאסור להם לטעום מהגזר של הפילים, כי זה מעשרות.

קליינע קצ'קע

ביידיש: ברווז קטן. יידיש היא שפה רווחת בגן, שכן שליש מהמבקרים הם חרדים. גן החיות הוא פחות או יותר המפלט היחיד שבו הם יכולים להציץ מעבר לחומות החברה הסגורה. באים בימי חול מועד, למעט האהרלעך – חסידי 'תולדות אהרן' המתבדלים, שבאים באיסרו חג, ולדברי מנהל גן החיות רוצים 'לבלוע' את גן החיות, צמאים לשמוע וללמוד על 'שמירת נפלאות הבורא', והיחידים שרצים ומצליחים להספיק גם את האכלת הפינגווינים וגם את האכלת הפילים.

שישים

המספר הממוצע של ילדים שנשכחים במהלך האכלת הפילים על-ידי הקהל. אבא נדחף מקדימה, מאיץ את אימא שתצלם אותו בווידיאו כשהוא מאכיל את טדי בגזר, והילדים האבודים בוכים מאחור.