"הנפש שלך ומנגינת חייך יישארו לעד"
המנצח הלאומי יצחק זיקו גרציאני הובא לקבורה בחלקה האזרחית בבית העלמין בקרית שאול. לאחר 50 שנות שירות כמנצח על תזמורת צה"ל הגיעו מאות אנשי צבא ואמנים לחלוק לו כבוד אחרון
קהל גדול של אנשי צבא ואמנים ליוו את זיקו גרציאני, המנצח האגדי של תזמורת צה"ל בדרכו האחרונה לחלקת הקבר בקרית שאול. גרציאני הלך לעולמו בשעות המוקדמות של הבוקר (ב'), לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא היה בן 79 במותו.
את משפחת גרציאני חיבקו אחר-הצהריים מאות חברים ומכרים שבאו להיפרד מהאיש שהפך לסמל עבור דורות שלמים. לאחר הקדיש שנשא חתנו, אריאל קריב, נפרדה מגרציאני נכדתו, רוני גל: "החלל שהשארת כה גדול ואין מה שימלא אותו... כל אלה שמחאו לך כפיים על הבמות, נמצאים כאן ואנחנו מזמן הבנו שמלבד היותך הסבא הפרטי שלנו, אתה אהוב על-ידי כל כך הרבה אנשים. השארת אחריך אימפריה של מוזיקה. הנפש שלך ומנגינת חייך יישארו לעד".
הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון, התייחס בדברי ההספד שנשא למפגש המרגש עם גרציאני בערב לכבודו של המנצח שהתקיים לפני מספר שבועות בתיאטרון הבימה בתל-אביב: "ראיתיך יושב זקוף, מתרגש, מזיל דמעה נוכח האהבה שהרעיפו כלפיך. בשארית כוחותיך עלית לבמה, וכשהוצע לך שרביט המנצחים, סירבת לקבלו, מעולם לא נדרשת לעזרים. היה חשוב לך להעביר את המסר. את התזמורת הובלת לבצע את 'עושה שלום במרומיו' ו'כל העולם כולו גשר צר מאד' . רק אחר כך בוצעה 'התקווה' וירד המסך. הבנו היטב. נגינת התזמורת מול הקהל הדומע היה הנאום החשוב ביותר שלך והמסר היה ברור – חתירה אל השלום והעיקר לא לפחד כלל.
"את חלומך לנצח על תזמורת צה"ל מנגנת את ההמנון הסורי לא הצלחת להגשים", אמר הרמטכ"ל יעלון, "אם יגיע הרגע, נזכור אותך אז אלוף משנה גרציאני, המעבד, המוזיקאי והמנצח במלחמה ובשלום".
שרביטו של צה"ל
גרציאני נקבר על פי בקשתו בחלקה האזרחית של בית הקברות הצמודה לחלקה הצבאית. קברו מונח לצד קברו של אלוף במיל' מוטי הוד, מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים. "זה אזור מיוחד שמיועד לקציני צה"ל שפרשו", סיפר בן טיפוחיו וחברו הקרוב בועז בן-ציון, "זו הסיבה שהוא צמוד לחלקה הצבאית". בן ציון הוסיף כי ערב המחווה שנערך בהבימה לכבודו של גרציאני ריגש אותו עד מאד. "דברנו יום יום והוא פשוט לא האמין לכמות האהבה והחום שהוא קיבל ועל מידת הפרגון שבאה לידי ביטוי בכתבות שפורסמו לאחר האירוע. אמרתי לו 'תאמין', אף אחד לא חייב היה לכתוב את מה שנכתב, הכל נעשה מאהבה. אף אחד גם לא חייב היה לבוא היום ותראי כמה אנשים הגיעו".
ואכן, מאות של אנשים הגיעו, ביניהם שר הביטחון שאול מופז, ראש אכ"א אלוף גיל רגב, ראש העיר תל-אביב רון חולדאי, שלמה (צ'יץ') להט ומאות אמנים שעבדו עם גרציאני לאורך השנים. הזמר יהורם גאון התקשה להיפרד ואמר: "זיקו היה חבר שלי והידיעה על פטירתו היתה קשה. מאד עצוב שהוא איננו אתנו יותר, אני מאד כואב את לכתו".
שייקה לוי סיפר על העבודה המשותפת עם גרציאני בתקופת שלישיית הגשש החיוור: "הוא ליווה אותנו בכמה תכניות, עיבד, כתב וייעץ. אבל הוא לא ליווה רק אותנו. אני לא חושב שיש זמר בארץ שלא עבד איתו. זיקו כמו שאומרים ידו היתה בכל והגעגוע לעבודה איתו קיים. קשה לי לדבר על רגע מסוים עם זיקו כי היו כל-כך הרבה. אני זוכר את החיים איתו וזיקו הוא חתיכת חיים".
הזמר אושיק לוי, שהגדיר את גרציאני "אגדה", סיפר שהאדם מאחורי השרביט לימד דור שלם של אמנים ואותו בתוכם את התרבות והמסורת האירופאית: "הוא היה איש מצחיק. לבוא אליו לחזרות על הבוקר היתה חוויה. הוא הביא איתו את התרבות האירופאית, ואסור לשכוח שהוא בא מלהקת צדיקוב. הוא לימד אותי להעריך קוניאק של בוקר, לאכול גבינה בולגרית, בורקס טוב ובעיקר לקחת את הזמן".
ראש אכ"א אלוף גיל רגב שנשא דברים על קברו של גרציאני אמר: "הסיפור שלך הוא הסיפור שלנו. מסע כבד שכולל רגעים של שמחה, עצב ותקווה. תודה לך שאפשרת לנו לקוות". גם שר הביטחון שאול מופז נפרד מגרציאני ואמר: "תזמורת צה"ל בניצוחו של יצחק גרציאני הפכה עם השנים למטבע לשון שמייצגת שלמות בלתי ניתנת להפרדה. נדמה שאין איש בישראל ולבטח אין חייל בצה"ל שאינו יודע מיהו זיקו. גרציאני ראוי לתואר שרביטו של צה"ל, לחנים וניגונים בניצוחו הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף התרבות והמוזיקה של ישראל. תחסר לנו ולאנשי התזמורת אך בעיקר למשפחתו ולמשפחת צה"ל ומערכת הביטחון".
את טקס ההלוויה סיים הרבה הצבאי רב נגד יעקב פולאצ'ק בתפילת "אל מלא רחמים", ומיד לאחר מכן השמיע חצוצרן התזמורת הצבאית את תרועת האבל כנהוג.
