לא שלחת הצהרה לבנק? - חשבונך ייחסם

קיבלתם טופס הצהרה שבו התבקשתם למלא הצהרה על הבעלות על החשבון ולהחזיר לבנק - ושכחתם אותו במגירה? אתם לא לבד. כמה מאות אלפי לקוחות, שקיבלו את טפסי ההצהרה מהבנקים השאירו אותם ללא מענה. הבעיה היא שהחל ב-17 באוגוסט יחוייבו הבנקים להקפיא את הפעילות בחשבונות שבעליהם לא החזירו את ההצהרות החתומות, וזאת במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון. להלן מדריך איך למנוע את חסימת החשבון ועוד תשובות לשאלות הקשורות בחוק.

מהו החוק לאיסור הלבנת הון?

החוק קובע שהלבנת הון היא עבירה פלילית, ומחייב את הבנקים לזהות את לקוחותיהם ולאמת את זהות הבעלים בכל חשבון, כדי לוודא שבאותו חשבון לא נעשית פעולה של הלבנת הון. החוק מחייב את הבנקים לדווח על פעולות פיננסיות מסויימות של הלקוח, כפי שהוגדרו בחוק, וכן על פעולות הנראות חריגות.

מה היא מטרת החוק?

החוק נועד לסייע למדינת ישראל ולקהילה הבינלאומית במלחמתן בהלבנת ההון. הצו מחייב את הבנקים לאמת עם הלקוחות מי הם בעליו של כל חשבון ומי הם מורשי החתימה בו, במטרה להקשות על גורמים העוסקים בהלבנת הון לעסוק בכך.

מה היא הלבנת הון?

הלבנת הון היא שימוש בנקאי בכסף למטרות סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, סיוע לטרור, הימורים, זנות, הפרת זכויות יוצרים ומעשים פליליים אחרים. הבנקים והמפקח על הבנקים מצהירים כי הם מודעים לעובדה, שלרובם הגדול של הלקוחות אין כל קשר לכל המעשים שצויינו לעיל, וכי הליך זיהוי ואימות פרטי הלקוחות נעשה כדי לאתר את מתי-המעט החריגים העוסקים בפעילות עבריינית.

מתי נחקק החוק?

החוק נחקק ב- 17 לאוגוסט 2000, ונכנס לתוקפו עם החלת הצו לאיסור הלבנת הון שהוטל על הבנקים שנתיים לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 2002. על פי הוראת המפקח על הבנקים אמורים הבנקים לסיים את זיהוי ואימות לקוחותיהם עד 17 באוגוסט 2003.

מה על בעלי החשבונות לעשות?

החוק מחייב את כל הבנקים לשלוח טפסי הצהרת נהנות לכל לקוחותיהם. כל לקוח חייב למלא את אותם טפסים ולהעבירם לבנק מלאים וחתומים. בטפסים יש להצהיר, מי הם הבעלים ומורשי החתימה בחשבונות.

כיצד נראית ההצהרה, ומה היא כוללת?

ההצהרה היא טופס הכולל דף אחד, שבראשו מופיעה הכותרת: "הצהרה בדבר נהנה בחשבון פרטי/תאגיד". מתחת לכותרת מופיעות שלוש שורות ריקות, שבהן אמורים כל בעלי החשבון שלך למלא את פרטיהם האישיים. מתחת לאותן שורות מופיעים חמישה סעיפים נוספים, שאותם יש לאשר. באחד הסעיפים מצהיר הלקוח, אם יש או אין בחשבון הבנק שלו מורשי חתימה נוספים. שאר הסעיפים הם התחייבויות של הלקוח, כי כל הפרטים שמסר הנם נכונים, וכי הפרטים שמסר חלים על כל החשבונות שבבעלותו בסניף הבנק בו הוא רשום, ורק עליהם.

ההצהרה לא הגיעה, מה לעשות?

מארבעת הבנקים הגדולים: הפועלים, לאומי, דיסקונט והמזרחי, נמסר כי הבנקים כבר שלחו טפסים כאלה לכל לקוחותיהם. בימים אלה שולחים הבנקים תזכורות לכל הלקוחות שטרם הגישו את ההצהרה. בשבוע הבא מתכוונים הבנקים לפתוח בקמפיין, שיכלול תשדירים ברדיו ומודעות בעיתונים, כדי להעלות את הנושא למודעות הלקוחות. אם לא קבלתם טופס שכזה, כדאי לגשת לסניף הבנק ולקבל טופס הצהרה.

כמה אנשים כבר חתמו על ההצהרה?

על פי נתוני איגוד הבנקים, עד היום יתמו רק כ-30% מכלל לקוחות הבנקים על הטפסים. בבנק הפועלים מאשרים ששיעור הלקוחות הפועלים שחתמו על ההצהרה אכן עומד על כ-30%. בבנק דיסקונט מוסרים כי לפני כשבוע חתמו על ההצהרה בין 30% ל-35% מהלקוחות.

בהיעדר הצהרה ייחסם החשבון. מה המשמעות?

חשבון חסום הוא חשבון שלא ניתן לבצע בו שום פעולה, למעט הפקדות, משיכת היתרה הקיימת, סגירת אוברדראפט והחזר חובות. אם החשבון ייחסם, לא ניתן לשלם באשראי או בצ'קים, לא ניתן לבצע העברות בנקאיות, ולא ניתן להפקיד כסף בתוכניות חיסכון.

אם נחסם החשבון, מה לעשות?

לגשת לסניף הבנק ולמלא את ההצהרה. מילוי הטופס יבטל את חסימת החשבון מיידית.

כשיש יותר מחשבון אחד. האם יש למלא טופס לכל חשבון בנפרד?

אם יש ללקו מספר חשבונות שונים באותו סניף בנק, תחול ההצהרה על כולם. חשבונות שונים בבנקים שונים או בסניפים שונים מחייבים הצהרות נפרדות.

האם ניתן להצהיר בטלפון, או לשלוח אות ההצהרה בדואר אלקטרוני?

מילוי ההצהרה מצריך חתימה, ולכן אי אפשר להגיש את הטופס באי-מייל או לאשר אותו טלפונית. ניתן לשלוח את טופס ההצהרה המלא לסניף הבנק בדואר או בפאקס, או להפקיד אותו בתיבת שירות.

האם גם מנהל עסק, הרשום כחברה בע"מ. צריך לחתום על ההצהרה?

כן. ההצהרה חלה גם על תאגידים, ונשלחה למורשי החתימה בכל התאגידים בישראל.

האם כל אחד מבעלי החשבון צריך לחתום על ההצהרה?

כן. אם יש מספר שותפים בחשבון, הם חותמים על טופס אחד, אבל כולם חייבים לחתום ולמלא את פרטיהם.

האם מורשי חתימה, שאינם בעלי החשבון, צריכים לחתום?

בחשבונותיהם של תאגידים חלה חובת מילוי ההצהרה על כל מורשי החתימה. בחשבון פרטי, שיש בו מורשי חתימה שאינם בעליו, אין צורך להחתים אותם, אך יש צורך למלא את פרטיהם המלאים, גם אם הם נמצאים בחו"ל.

האם חובת ההצהרה חלה גם על חשבונות הכוללים תוכניות חיסכון בלבד, ואינם כוללים חשבון עובר-ושב?

לא. חובת ההצהרה חלה על חשבונות עו"ש בלבד.

מה לגבי חשבונות שאינם פעילים?

חשבונות חסומים, מעוקלים או רדומים פטורים מחתימה על ההצהרה. בעליהם של חשבונות רגילים חייבים למלא את ההצהרה, גם אם לא ביצעו בהם כל פעולה בזמן האחרון, ואף אם מעולם לא ביצעו בו פעולה כלשהי.

גם מי שאינו אזרח ישראלי חייב בהצהרה?

כל לקוח של בנק ישראלי נדרש לחתום על ההצהרה, בלי קשר לזהותו ולאזרחותו.

לאן יעבור המידע שהבנק נדרש להעביר לגבי פעולותיי?

המידע יועבר למאגר מידע מיוחד, שהוקם לצורך העניין במשרד המשפטים.

על אלו מהפעולות שמבצע לקוח ידווח הבנק למאגר המידע?

הבנק נדרש לדווח על הפקדה או משיכה של מזומנים בסכום של יותר מ- 200 אלף שקל; על המרת מטבעות בסכום של 50 אלף שקל ומעלה; על העברה של כספים לחו"ל או מחו"ל בסכום של למעלה ממיליון שקל; על שימוש תכוף בכספת על ידי מספר אנשים שונים; על משיכה של כספים וניירות ערך סמוך להפקדתם, שלא במסגרת יום עסקים רגיל וללא סיבה נראית לעין; על פעילות שהיקפה יוצא דופן לגבי החשבון, או על שינוי פתאומי בייתרות החשבון, ללא סיבה נראית לעין.

האם הבנק יידע את בעל החשבון במקרה שידווח על פעולותיו לרשויות?

החוק אוסר על הבנק ליידע את בעל החשבון.

האם המידע שיועבר לרשות יישאר חסוי?

לרשויות אסור לעשות שימוש במידע על חשבונות בנק, מעבר לצורך בחקירת עבירות הלבנת הון ובהגנה על ביטחון המדינה. כיוון שעבירות מס אינן נחשבות להלבנת הון, יעשו כל הפעולות הקשורות במידע על החשבונות ללא תיאום עם מס הכנסה, והמידע לא יועבר למס הכנסה בשום מקרה. בניגוד למדינות אחרות, יימנעו הרשויות בישראל מלהעביר את המידע ישירות למשטרה.

האם החוק אינו עומד בסתירה לעיקרון צנעת הפרט?

להערכת איגוד הבנקים, ייתכן שיש כאן פגיעה מסוימת בצנעת הפרט והסודיות הבנקאית, כיוון שהיה צורך למצוא איזון בין ערכים אלה לבין הצורך להיאבק בהלבנת הון ובפשיעה ולהגן על ביטחון המדינה.