רוצים לדוג בים המלח? שלמו אגרה

משרדי הממשלה גובים מהציבור יותר מ-2,000 אגרות שונות, כפי שכבר פורסם ב-ynet, אבל חלק מהן מוזרות במיוחד.

מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה, כי הממשלה גובה, בין היתר, אגרות בעד רשיון דיג לשוטר; אגרה בעד היתר להקמת מתקן רדיואקטיבי; אגרות חיטוי תאי נוסעים וחדרי אוניה; אגרה בעד חיטוי (D.D.T) נוסע מעל גיל שבע; אגרה בעד הובלה למאורת בידוד ואגרה בעד ספירת להקות דגים. ההיטל האבסורדי מכולם: אגרה עבור רשיון דיג בים המלח.

אבסורד נוסף הוא התשלום השונה שגובים משרדי הממשלה בעבור צילומי דפים, למרות שמדובר בשירות זהה שניתן בכל המשרדים. כך, לדוגמה, גובה רשם החברות 2 שקלים עבור צילום דף אחד, בעוד שרשם הפטנטים גובה 2.70 שקלים לצילום. עבור תצלום מסמכים מתיק בביהמ"ש יגבו מכם 4.45 שקלים לדף. רשם השותפויות מסתפק במועט וגובה רק שקל אחד תמורת השימוש במכונת הצילום.

ויש עוד סוג של אגרה: אם אתם רוכשים מקצוע ורוצים לקבל רשיון, עליכן לעבור בחינה, שעולה כמובן כסף. אגרת בחינה ליועצי מס תעלה 189 שקל, לסוכן ביטוח – 242 שקל, ליועץ השקעות – 386 שקל, למודד – 83 שקל ולרואה חשבון (חלק א') 341 שקל.

עברתם את הבחינה, ואתם רוצים את הרשיון? גם בעבורו תשלמו אגרה: אגרת רישום ראשון בפנקס הקבלנים עולה 3,159 שקל. אגרת רישום בפנקס הפסיכולוגים תעלה 396 שקל, כדי לעסוק ברוקחות עליכם לשלם 735 שקל, מיילדים ישלמו 327 שקל בשנה, וסוכני ביטוח ישלמו 738 שקל בשנה.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "תחום האגרות הממשלתיות יצא מכלל שליטה. משרדי הממשלה השונים פיתחו באמצעות האגרות מערכת מס מקבילה העוקפת את מערכת המס הידועה לציבור, וגובים לעתים אגרות שאינן מוצדקות, בסכומים גבוהים ובעלויות משקיות כבדות".