בירה בבית: הכלים
סיר גדול, שני דליים מפלסטיק, צינור שקוף, שק רשת, מנקה בקבוקים, פקקים ועוד כמה פריטים. כל הכלים שצריך כדי להכין בירה, קיטים מוכנים ואיפה קונים. חלק שני (ולפני אחרון) בקורס להכנת בירה ביתית
דבר ראשון, תזכורת קצרה: בירה מכינים משעורה מונבטת, קלויה ומנוערת (שנקראת לתת, או מאלט), כישות ומים. לשלושת המרכיבים האלה מוסיפים שמרים, שמפרקים את הסוכרים שבלתת לצורך גדילה והתחלקות, ויוצרים, בתהליך שנקרא תסיסה, בירה גולמית.
הלתת היא ה"מזון" של הבירה, הכישות, נותנת את הטעם המריר והארומה, והמים הם בעצם התווך שבו גדלים ופועלים השמרים ובהם נוצרת הבירה.
כדי להכין בירה בבית תזדקקו לכלים הבאים, אותם תקנו פעם אחת:
- סיר, רצוי מאוד מנירוסטה, בנפח של שבעה גלון, או 30 ליטר בערך. סירי אלומיניום לא מומלצים כיון שהם גורמים להופעה של טעמי לוואי בבירה, ויש אף מי שאומרים שהם גורמים נזק לתהליך. אם יש לכם סיר אלומיניום גדול ואתם לא רוצים להשקיע בשלב ראשון בסיר נירוסטה (שעולה כמה מאות שקלים), ניחא, אבל זה לא ממש רצוי. סיר נירוסטה תוכלו לעיתים למצוא בשוק הפשפשים (ברח' האשל), או בסוכנויות המוכרות ציוד למסעדות (מיסטרל, שרותי ארגל, שתיהן ביפו). חשוב מאוד לקנות גם מכסה.
- שני דליים גדולים מפלסטיק, בעלי מכסה שניתן לסגור היטב. אלה יהיו הפרמנטורים שלכם, מיכלי התסיסה. כמה גדולים? רצוי בנפח של שישה גלון לפחות. 25 ליטר בערך. אפשר גם חביונות פלסטיק כחולות עם מכסה, ובכל אופן, ניתן להשיג מתאימים בחנויות גינון וצבע. באין מוצא אחר, גם פחי אשפה (עגולים) רגילים יהיו בסדר. פלסטיק זה פלסטיק. פחים חדשים זה בסדר גמור, ותתפלאו כמה אנשים מכינים יין בפחי אשפה.
- צינור ויניל שקוף באורך של מטר עד מטר וחצי כמוהו אפשר למצוא בכל חנות לצרכי בניין. בקוטר ס"מ אחד לפחות, אבל לא יותר מס"מ וחצי, ובכל מקרה, הוא חייב להתאים לצינור הביקבוק שלכם.
- צינור לביקבוק (מעין צינור פלסטיק קשיח עם שסתום קפיצי בקצהו). בחנויות להכנת יין.
- שק רשת ניילון (מהסוג המשמש לכביסה). חפשו את אלה הגדולים יותר, ובעלי החורים הקטנים. אם לא תמצאו - לא נורא. חיתול בד גדול יהיה בסדר גמור.
- מנקה בקבוקי תינוקות (לניקוי בקבוקי הבירה).
- air lock - בחנויות המתמחות לציוד ליין (למשל ב"חבית היין" של פיליפ לוין בהרצליה, ב"סוד היין" ובמקומות נוספים). אין צורך להשתולל כאן. מספיק אחד, פשוט, מפלסטיק, עם פקק גומי שתפקידו להחזיק את השסתום במכסה.
- ברז פלסטיק פשוט, בחנויות לצרכי הכנת יין.
- מכשיר פיקוק ידני, בחנויות לצרכי הכנת יין.
- פקקי כתר (משנוררים, ממחזרים פקקים שנפתחו בעדינות רבה או קונים בחנויות לצרכי הכנת יין).
- בקבוקים. הודות לחוק המיחזור, לא צריך לאסוף בקבוקים מבירה ששתיתם לבד. לפני הביקבוק ניגשים למכולת או לסופר ומבקשים לקנות בקבוקי חצי ליטר או 330 מ"ל. למעשה משלמים את הפיקדון שחוזר אליכם אחר כך.
- הידרומטר, לקביעת ריכוז הכהל (בחנויות לצרכי הכנת יין). מודדים את צפיפות הסוכר לפני התסיסה ולאחריה ומחשבים את ריכוז הכהל לפי ההפרש.
- מדחום צף לאקוריומים. בחנויות של חיות, או (עדיף) מדחום כהל שמודד עד 110 או 120 מעלות. זה יימצא בחנויות לבשלנים - גרובשטיין, CHEF4 ברח' קרליבך ת"א, מיסטר קייק בנתניה. אין צורך במדחום סוכריות, אלא במדחום רתיחה רגיל.
- חומר חיטוי - יוד לחיטוי משטחי בישול. נקרא גם BTF iodophor. בבתי מרקחת, בחנויות לצרכי הכנת יין ואצל מי שמוכרים ציוד לבתי חולים.
כדי להכין את הפרמנטורים, או מיכלי התסיסה, צריך לחורר בכל אחד מהם חור שמתאים בקוטרו לקוטר הברז, בגובה של 2.5 ס"מ מהבסיס. יש לחורר חור במכסה הפרמנטורים בקוטר שמתאים לפקק שסתום האורור. מקדחים הקפיים מתאימים אפשר למצוא בכל חנות לחומרי בניין, ואפשר גם לעבוד בעדינות עם סכין יפני. צריך לעשות עיגול מושלם ואחיד, אחרת האטימה לא תהיה טובה.
ואפשר גם מוכן
קיט כלים כזה, מוכן, יעלה לכם כ-65$ בארה"ב, ללא משלוח, וכ-100 דולר כולל משלוח בים. מחיר קיט מושלם ומוכן, ב"סוד היין" עומד על כ-650 שקלים.
מילת אזהרה: ישנן הרבה מאוד חנויות באינטרנט שימכרו לכם קיטים או רכיבים. בידקו לא רק את מחיר הרכיבים (שהוא פחות או יותר זהה), אלא גם את מדיניות המשלוח. התעקשו על משלוח ים אם מדובר ביבוא, אחרת תשלמו הרבה מאוד כסף.
ועכשיו לחומרים
בארץ קצת קשה להשיג חומרים לבישול בירה. ניתן להשיג פה ושם קיטים מבושלים, כדוגמת זה של Cooper’s (שום קשר אלי, לצערי). זהו קיט במשקל 1.8 ק"ג שמניב בדרך כלל כ-23 ליטר בירה. המחיר בארץ יעמוד על כ-160 שקלים (3.5 ש"ח לחצי ליטר בירה) לקיט, אבל היבוא מאוד לא סדיר. נסו למצוא אצל פיליפ לוין, או בסוד היין.
בגלל היבוא הלא סדיר, האפשרות היחידה כמעט כיום היא להזמין קיטים מחנויות בארה"ב, גרמניה או אנגליה. אירלנד גם היא, היא מקור מצוין לקיטים. המחיר הסופי, כולל משלוח, לפיינט של בירה אירית מצוינת ותוצרת בית, יהיה ארבעה שקלים בערך. יהיו לכם כ-40 פיינטס (חצאי ליטר בקרוב) מקיט יחיד. שווה, במיוחד אם יש מישהו שנוסע ומביא את הקיטים איתו במזוודה, אבל שווה במיוחד החויה של ההכנה לבד, הביקבוק העצמי והשתיה של בירה שהכנתם בעצמכם ושעל בקבוקיה תוכלו להדביק בגאווה את התוית שלכם.
היתרון של הקיטים מהסוג הזה - המבושלים - הוא בכך שאין צורך בהרתחה ובהוספת החומרים השונים לבירה, אלא רק בהרתחה של כמות לא גדולה של מים וערבוב שלהם עם תכולת הפחית. מוסיפים הכל לפרמנטור (בדרך כלל מספיק אחד), ולאחר כמה ימים, תלוי במזג האויר, יש בירה גולמית, מוכנה לביקבוק. את הבירה הזאת אפשר לשתות כבר אחרי שבוע נוסף והיא בדרך כלל טובה ובעלת תכולת כוהל שנעה סביב 5% ואפילו יותר, אם עובדים נכון ובטמפרטורה לא גבוהה (מכינים את הבירה בסתיו או בחורף).
למי שלא מתעצל, ומזמין מרכיבים נפרדים או קיט "אמיתי" שאינו מבושל, נכונה חויה אמיתית של בישול ביתי שמתחילה בהרתחת המרכיבים ויצירת הבירה הגולמית (wort). בתהליך השלם השליטה שלכם על התוצר הסופי היא רבה יותר, ויש יותר מקום לביטוי עצמי (החלפת השמרים בשמרים אחרים, שימוש בכישות שונה מדי פעם, דרגת הקליה של הלתת וכן הלאה). כמובן שיש יותר מקום לטעויות, ובדרך כלל קשה מאוד להגיע לאותה תוצאה בכל פעם. בשבוע הבא: על הבישול, התסיסה והבירה המוכנה.
מומלצים
