לאומית ומאוחדת: הקופות יאוחדו, השירות ישתפר

הפצצה שהוטלה שלשום מחוץ לחדר שבו התכנסה ועדת הכספים של הכנסת העמידה בצל אפילו את הישיבה הסוערת שהתקיימה בפנים בנושא המשבר בבה תי-החולים הממשלתיים. בעוד חבריו למערכת הבריאות, בהם מנכ"ל קופת-חולים מאוחדת, עוזי סלנט, שוטחים את מצוקתם התקציבית בפני חברי הוועדה, הוציא יו"ר קופת-חולים לאומית, מיקי צולר, הודעה לעיתונות – בשיתוף יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם הירשזון – החושפת תוכנית מהפכנית, המתבשלת בחדרי חדרים מזה זמן, לאיחוד שתי קופות-החולים הקטנות במדינה – לאומית ומאוחדת.

על-פי התוכנית, יאוחדו שתי הקופות, המבטחות יחד כ-1.4 מיליון איש, לקופת-חולים אחת, שתהיה השלישית בגודלה במדינה, אחרי כללית (המבטחת 56% מהאוכלוסייה) ומכבי (המבטחת 23% מהאוכלוסייה). הקופה המורחבת, כך מקווים, תוכל לתת תחרות משמעותית לשתי הקופות האחרות, שאוחזות כיום בכשלושה רבעים מנתח שוק הביטוחים הרפואיים. על-פי התחזיות היא תעלה את רמת השירות לכלל המבוטחים, תהיה בעלת כושר מיקוח משופר מול ספקי התרופות והציוד הרפואי – ולכן תביא בהכרח להוזלת מחירים – ובדרך תציל מקריסה את קופת-חולים לאומית, השקועה זה שנים בחובות כספיים אדירים.

"בשלב הזה איש כבר לא יוכל לעצור את האיחוד", התנבא שלשום יו"ר לאומית, מיקי צולר. "זו תוכנית מנצחת". בכירים במשרד הבריאות בירכו על היוזמה, שעשויה לחסוך סכומי כסף רבים למערכת המשוועת דרך קבע לתוספת תקציב. רק מנכ"ל מאוחדת, עוזי סלנט, שעומד בראש קופה יעילה ומאוזנת, סירב להצטרף לחגיגה התקשורתית ופרסם הודעה לקונית, שמסרה כי מאוחדת רואה את ההצעה בחיוב, בתנאי שגרעונותיה של לאומית יכוסו במלואם ואיכות השירות למבוטחי הקופה שלו לא תיפגע. סלנט, שעלול להיתקל בקרוב במרד ספונטני של מבוטחי מאוחדת, שבאים מרקע סוציו-אקונומי גבוה ומורגלים בקופה קטנה ואיכותית, עמד אתמול בסירובו להתראיין וערך ישיבת הנהלה מיוחדת בנושא, על מנת לעדכן את בכירי הקופה בפרטי התוכנית המתגבשת.

קופה קטנה וענייה

קופת-חולים לאומית סובלת מגירעון מתמשך משנת 95', אז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הקופה נכנסה לחוק החדש ברגל שמאל, כשהיא נושאת על גבה גיבנת בדמות גירעון תקציבי של 500 מיליון שקל. מנקודת הפתיחה הזו החלה את מאבקה המחודש בקופות האחרות, אולם החוב רק הלך ותפח. הגירעון השוטף של הקופה עמד בשנת 97' על 248 מיליון שקל, ב-99' על 69 מיליון שקל, ב-2001 הוא צמח ל-204 מיליון שקל. בשנת 2003 ירד הגירעון ל-30 מיליון שקל "בלבד", בין השאר עקב שינויים שבוצעו בהנהלת הקופה. בנוסף, עומד הגירעון בהון של הקופה, שמשמעו שסך ההתחייבויות שלה גדול מסך נכסיה, על 900 מיליון שקל.

לאומית, שמבטחת כיום כ-654 אלף איש, שהם כ-10% מהאוכלוסייה בישראל, נחשבת לקופה הקטנה והחלשה מבין ארבע הקופות. רוב מבוטחיה באים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ורמת ההכנסה שלהם נמוכה מההכנסה הממוצעת באוכלוסייה. יש לה פריסה נרחבת של מרפאות ביהודה ושומרון, וריבוי הסניפים שלה מכביד מאוד על ההוצאות השוטפות. רמת המחשוב של הקופה נמוכה יחסית לשאר הקופות, והוצאות המימון שלה, הנובעות מהחוב לממשלה ומהגירעון הצבור, גבוהות.

קשייה הכלכליים של הקופה לא החלו, כאמור, בתקופה האחרונה. בסוף שנות ה-90 התפרסמה לאומית כמי שסירבה לתת את קוקטייל התרופות החדשני נגד איידס למבוטחיה החולים והנשאים. ביוני 2002 נחשף בתקשורת, כי הקופה נמצאת על סף קריסה כלכלית. היא צברה חובות אדירים לספקים והוסיפה לצבור חובות על גבי חובות לבתי-החולים הממשלתיים.

באותה תקופה גם נמתחה ביקורת נוקבת על דרך ניהולה של הקופה, שהשקיעה משאבים רבים בסניפיה ביהודה, שומרון וחבל עזה. מאות אלפי שקלים הושקעו באבטחת העובדים בשטחים, במיגון רכביהם ובהצמדת מאבטחים חמושים להסעות מאורגנות.

מגזר אחר שהקופה השקיעה בו משאבים הוא המגזר החרדי. בכירים במערכת הבריאות טוענים, כי הקופה השקיעה סכומי עתק בסניפים שלה באזורים חרדיים והציעה הטבות בלעדיות למבוטחים חרדים.

מאז נחשפה התמוטטותה הכלכלית של הקופה התבצעו בה שינויים רבים. בין השאר פתחה הנהלת הקופה בתוכנית התייעלות נרחבת, בניסיון לצמצם את הוצאותיה ולהימנע מכפילויות. היא פיטרה מאות עובדים ואיחדה שירותים כפולים. במקביל הלכו הביתה יו"ר הדירקטוריון שלה, ח"כ אברהם הירשזון, ומנכ"לה, ד"ר שמואל רוזנמן.

אולם למרות שהקופה קיימה את חלקה בהסכם ההבראה, טרם נקבע איזה סיוע היא תקבל מהמדינה. לפני כחודש הועברה אליה מקדמה בסך 75 מיליון שקל לכיסוי גרעונותיה. השאר תלוי עדיין באוויר.

זה למעלה משנה שהקופה אינה משלמת את חובותיה לבתי-החולים הממשלתיים. הסכום שהיא חייבת להם עומד כיום על מאות מיליוני שקלים.

שם נרדף ליציבות

אחד הרעיונות שעלה בעבר מספר פעמים – ושב ועלה לפני שנה – בניסיון לפתור את מצוקת לאומית היה איחודה עם קופת-חולים מאוחדת, שהיא השלישית בגודלה במדינה. מאוחדת נחשבת במערכת הבריאות שם נרדף ליציבות ולניהול מוצלח. היא מאוזנת כלכלית מאז שנת 2002, ומבוטחיה מביעים שביעות רצון יוצאת דופן מאיכות השירותים הניתנים בה. סקר שנערך לפני שנה על-ידי מכון ברוקדייל גילה, כי 95% ממבוטחי הקופה מעידים על עצמם כי הם שבעי רצון ממנה עד מאוד.

במאוחדת התייחסו בעבר לרעיון של הכנסת הקופה החלשה אל בין שורותיהם בהסתייגות. גם מנכ"ל לאומית לשעבר, ד"ר שמואל רוזנמן, לא התלהב מרעיון האיחוד. "משמעות איחוד כזה היא השקעת מאות מיליוני שקלים לכיסוי החובות של לאומית, אחרת תהיה לנו בעיה קשה בתשתיות", אמר רוזנמן. "בנוסף, הדבר יגרום ליצירת קופות בסדר גודל דומה, דבר שימנע תחרות משמעותית בשטח".

יו"ר הקופה הנוכחי, ומי שדוחף כיום ליישום האיחוד, מיקי צולר, סבור בדיוק ההיפך: "האיחוד חשוב וטוב ברמה הלאומית ויביא להגברת התחרות בין הקופות. צריך לזכור, שאף אחד לא מקבל סחורה פגומה. מדובר בשתי קופות טובות, שיתנו שירות למיליון וחצי מבוטחים.

"אי-אפשר להתעלם גם מהחיסכון הכספי העצום שטמון באיחוד כזה. כולנו פועלים היום במערכת בריאות בעייתית ונדרשים להוצאות רבות, בהן מחשוב, רכש ושירותים רפואיים. ממילא רוב הרופאים העצמאיים עובדים כיום בשתי הקופות. בזכות האיחוד נוכל לצמצם בסניפים ובתשתיות ולחסוך סכומים אדירים של מאות מיליונים, שיוזרמו לשיפור השירות ללקוח".

גם במשרד הבריאות תולים תקוות בקופה המתהווה. "מדובר במהלך טוב, שהוא בבחינת מהפכה למערכת הבריאות", אומרת מיכל עבאדי-בויאנג'ו, סמנכ"ל המשרד לענייני קופות-החולים. "התוצאה תהיה שירות טוב יותר לאזרח והגברת התחרות בין הקופות. עם זאת, אין ספק שהמלך ידרוש ליווי צמוד בתחום החקיקתי, הכספי ובתחום איכות השירות למבוטחים".

גם הכללית מברכת

אפילו המתחרה הגדולה, "שירותי בריאות כללית", בירכה אתמול במפתיע על המיזוג המתרקם. "מבלי להכיר את פרטי ההסכם, אין ספק שברמה הלאומית המיזוג בין שתי הקופות מתבקש", אומר זאב וורמברנד, מנכ"ל כללית. "בעידן התחרות של היום שתי קופות, המבטחות כל אחת 10 אחוזים מהאוכלוסייה, לא יחזיקו מעמד. המיזוג בין השתיים ייצור קופה חזקה יותר, שתגביר את התחרות בשוק, ומי שייהנה בסוף הוא המבוטח".

אתם לא חוששים מתחרות כזו?

"להיפך, אנחנו מברכים עליה".

המיזוג בין שתי הקופות, אם אכן יצא לפועל, יהיה כרוך במספר שינויים מהותיים. קופת-חולים לאומית נמצאת בשנים האחרונות בתהליך של מעבר מרפואה שכירה לרפואה עצמאית, עליה מושתתת היום הפעילות גם במאוחדת. סביר להניח, כי איחוד שתי הקופות יביא לסיום עבודתם של חלק מאלפי הרופאים העובדים בשתיהן ושירותיהם יהפכו מיותרים. במקביל ייסגרו, כך נראה, מספר רב של סניפים בשתי הקופות. זאת במטרה לחסוך בכוח אדם ובתשתיות.

"אם לשתי הקופות יחד יש 500 סניפים", אמר צולר, "אין ספק שאחרי האיחוד נוכל להסתפק רק ב-300".

מבוטחי לאומית עשויים בהחלט ליהנות משיפור השירות ללקוח. השירות המעולה שמאוחדת מציעה למבוטחיה כולל אלפי רופאים עצמאיים, והיא הקופה היחידה כיום שמספקת תרופות שאינן מצויות בסל הבריאות. מבוטחי מאוחדת, לעומת זאת, עלולים להפסיד את הגמישות היחסית ממנה נהנתה הקופה במתן השירות למספר נמוך יחסית של מבוטחים. תוכנית האיחוד עושה כעת את צעדיה הראשונים. היא עתידה להסתיים, על-פי ההערכות, עד ינואר 2004, אולם ייתכן שתארך יותר, בין השאר בשל השינויים שיישומה מחייב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמסדיר את פעילותן של ארבע קופות