שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חדש: ארנב, צב וכלב בשירות הרפואה
    השימוש בבעלי-חיים בתחומי טיפול שונים תופס תאוצה. בפינת החי ב"שלוותה" בבתי-ספר, בבתי-אבות בבתי-כלא ובמעונות יום לומדים, ילדים, מבוגרים וקשישים להיפתח, לתקשר, להתנהל בחברה ולהתגבר על מצוקות נפשיות. התופעה אופנתית, מתאימה למגמת החזרה לטבע, זוכה ללגיטימציה אקדמית, ומעל הכל - מוכיחה את עצמה בשטח. תנו לחיות לטפל

    נגה (שמות המטופלים בכתבה שונו) לא היתה מסוגלת ללכת לבית-הספר במשך תקופה ארוכה. היא סבלה מדיכאון קשה, וגם לאחר שהתאשפזה במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בהוד-השרון סירבה להיכנס לכיתות הלימוד בבית-החולים נכונותה לתקשר עם הסובבים גברה רק כשהחלה לעסוק בפעילות בפינת החי שבמקום. נוגה בת ה-16 הכינה עבודה בנושא עיצוב ההתנהגות של אחד הצבים, תוך הגדרת מאפייניו של הצב: קשה מבחוץ, אך רך מבפנים, מכניס את הראש בכל פעם שהוא נבהל. למעשה, זו היתה עבודה בנושא עיצוב התנהגותה שלה.
    נוגה אילפה את הצב להוציא את הראש כשנוגעים באחת הלוחיות שעל גבו. האילוף דרש הרבה התבוננות ולמידת החיזוקים החיוביים הפועלים על הצב. למשל, איזה כרוב סגול הוא הכי אוהב. היא הציגה את הצב המאולף בפני מנהל המחלקה ובפני אנשים אחרים, והקשר הראשוני שיצרה בכך עם הסביבה הוביל אותה לקשרים נוספים. לראשונה נכנסה נוגה לכיתת לימוד בבית-החולים היא הביאה איתה את הצב וחיבור שכתבה בנושא: "איך יודעים שהצב מאוהב". עם הזמן, התרגלה ללכת לכיתה בלי הצב, ומאוחר יותר השתחררה מהאשפוז וחזרה ללימודים רגילים.
    העבודה בפינת החי היתה רק חלק מהטיפול המקיף שנוגה קיבלה בבית-החולים אך כמו במקרים רבים אחרים, של ילדים ובני נוער המאושפזים ב"שלוותה", היה הקשר עם בעל-החיים הגשר שחיבר אותה בחזרה לתקשורת בין-אישית. מקרים אלה מאשרים את התיאוריה, לפיה לקשר עם בעלי-חיים פוטנציאל עצום להשפעה על מצבו הרגשי של האדם.

    התנופה הגדולה

    בשנים האחרונות, השימוש הנעשה בחיות בחינוך ובתחומי טיפול שונים תפס תאוצה רבה בישראל. ילדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, נכים, קשישים, אוטיסטים, עבריינים, משתקמים נגמלים, מסמים משפחות הסובלות מקשיים מסוימיםׁ- אוכלוסיות אלה ונוספות נעזרות בבעלי-חיים למטרות טיפוליות. כשבשנת 1996 אירגן פרוייקט "חיות וחברה" באוניברסיטת תל-אביב את הכנס הראשון שלו, על יחסי הגומלין בין אנשים לבעלי-חיים, השתתפו בו בקושי 100 איש. בכנס השנתי השמיני של הפרוייקט, שהתקיים אתמול באוניברסיטת ת"א, ושנושאו היה חינוך, טיפול וסיוע בעזרת בעלי-חיים השתתפו כ-800 איש.
    במקביל להתרחבות השימוש בבעלי-חיים לצורכי טיפול, צמחו המסגרות בהן נלמד הנושא. אוניברסיטת ת"א מציעה קורס בחוג לריפוי בעיסוק, ושבע מכללות המוכרות ע"י משרד החינוך מקיימות לימודים בתחום. הראשונה היתה המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים, שמציעה מסלול דו-שנתי לאחר תואר ראשון.

    שימוש מקצועי בכלי עוצמתי

    את פינת החי היפהפייה של המרכז לבריאות הנפש "שלוותה" הקימה לפני ארבע שנים מיכל גרסל, מסייעת בבעלי-חיים. היום לא מבינים בבתי החולים איך פעם עבדו שם בלי הפינה. מטופלים בה ילדים ובני נוער הסובלים מבעיות שונות. הארנבים, התוכי, התרנגול, החתול והחיות האחרות עוזרים לילדים להיפתח, לתקשר וללמוד. כשילד חושש ממפגש עם מטפלים, נוכחות החיה שוברת את הקרח. כשנערה אנורקסית מסרבת לדבר על אוכל, האכלת החיות מאפשרת לגעת איתה בנושא. לעיתים, באים הילדים לפינת החי סתם כדי להירגע. לא במקרה הם נתנו לשני ארנבים שמות של תרופות הרגעה שהם מקבלים.
    בחגים, רבים מהארנבים ותושבים אחרים של פינת החי יוצאים עם הילדים הביתה. מסבירה גרסל: "החג הוא אירוע נורא קשה עבור הילדים, כי חלקם במצב דכאוני, לחלקם יש חרדות או מחשבות פסיכוטיות, והם צריכים להיות במיטבם כשהם יוצאים הביתה. בעל-החיים הוא כאילו חבר מכאן, שהולך איתם".
    לא רק במרכזים לבריאות הנפש נעשה שימוש בבעלי-חיים במסגרת העבודה עם ילדים. תוכנית חינוכית חדשה, "הרוח החיה שבחבורה", מיושמת בבתי-ספר שונים ברחבי הארץ. מטרת התוכנית, שהיא פרי שיתוף פעולה בין משרדי החינוך ואיכות-הסביבה ואגודת " SOS חיות", להפחית גילויי אלימות של ילדים נגד בעלי-חיים - וגם נגד בני-אדם. כשהופעלה התוכנית, והחלו לזרום דיווחים מהשטח, התגלו הרבה "תופעות לוואי", מקרים של ילדים דחויים שמצאו דרך להשתלב בחברה, ילדים שלראשונה דיברו בכיתה לאחר ששנים לא שמעו אותם פותחים את הפה, ילדים שביטלו "חרם" על בן או בת מהכיתה כי הגיעו למסקנה שהדבר אכזרי.

    חתול וכלב לא משקרים

    למה ואיך עוזר המפגש עם בעל-חיים לאנשים כה רבים, במצבים כה שונים? המפגש הזה מביא איתו קבלה ללא תנאי, מסבירים המומחים. יש בקשר עם החיות כנות ויושר, שלא תמיד קל להגיע אליהם ביחסים בין אנשים. חתול וכלב לא משקרים - אם הם אוהבים, האהבה היא אמיתית. הקבלה והכנות עוזרים לאנשים שמולם להיפתח, להעיז ולהציץ פנימה, לתוך עצמם.
    ד"ר מיכל מוטרו מדגישה שהרווחים ממפגש עם חיות לא מוגבלים למצב נפשי מסוים או לגיל מסוים. ביסוס מעניין לכך הוא המקרה של אריה בן ה-88, דייר בית-האבות "גלי אופרה" בתל-אביב. אריה עבר אירוע מוחי שפגע בתנועתו וביכולת הדיבור שלו. במשך שנתיים הוא לא דיבר, ואת המלים הראשונות השמיע רק כשעבר שיקום בעזרת כלבים. הוא זרח לקראת הכלבים, התאמץ להשמיע קול כדי לתת להם פקודות ובנוכחותם הביע מוטיבציה רבה יותר לתרגילי פיזיותרפיה.
    ב"גלי אופרה" עושים שימוש נרחב בבעלי-חיים, לאחר שהגיעו למסקנה כי הדבר מועיל לקשישים, פיזית ונפשית. פעמיים בשבוע מגיע לבית-האבות יריב בן-יוסף, מאמן כלבים לשירות ולתרפיה. במקום קיימת פינת-חי, והדיירים מורשים להמשיך ולגדל בחדריהם את חיות המחמד שהיו ברשותם בבית.
    מחקרים מדעיים הראו כי הקירבה לחיות מחמד עושה טוב לבריאות האנושית. לדוגמה, בנושא השפעתה על הורדת לחץ-הדם, כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת, חיית המחמד מספקת גם פתרון לבעיית הבדידות. כלב או חתול יספקו חברה לקשיש, ולעולם לא יגידו לו "אל תבלבל את המוח, כבר שמעתי את זה מיליון פעמים", אלא יגישו בשמחה אוזן קשבת. בנוסף, חיית המחמד יכולה לשמש עבור הקשיש "מתווך חברתי". הוצאתו של הכלב לטיול לא רק מאלצת את הקשיש לקיים פעילות גופנית, היא גם מספקת לו הזדמנויות חברתיות, לקיום שיחה עם בעלי כלבים אחרים, או עם עוברי אורח.

    כלבים בשירות ההורות

    דוד שנגמל מסמים, מגיע למעון יום במרכז הארץ עם בנו נתנאל בן השלוש. בשנה וחצי הראשונות לחייו של נתנאל, לא היה לדוד קשר אתו, אבל כיום הוא משקיע זמן ומאמץ כדי לרכוש מקום בחיי בנו. בביקורם השבועי במעון בונים דוד ונתנאל את היחסים ביניהם בעזרת מטפלים על ארבע - כעשרה כלבים מגזעים ומגדלים שונים. יחד הם מאכילים ומשקים את הכלבים, יחד הם מוציאים לטיול את לה-בל, כלבה ניופאונדלנד ענקית. "כל שבוע אני עוזב הכל ובא", מעיד דוד. "הכלבים מאוד עוזרים לי לתקשר עם הילד".
    את הכלבים מביא למעון אבשלום בני, שעומד בראש "חמה", ארגון ללא מטרות רווח העוסק בסיוע לאדם בעזרת בעלי-חיים. מדי בוקר, בני מעמיס על הטנדר חבורה של מטפלים פרוותיים - כלבים או חתולים - ויוצא אתם לעבודה בבית-חולים, בבית-כלא, במרכז הדרכה, למשפחות או במעון יום. בכל אחד מהמקומות הוא עובד בצמוד לצוות המקצועי.
    יש ב"חמה" גם כמה כלבים וחתולים שעברו התעללות, ואותם בני משקם בעזרת ילדים ומתבגרים שהיו בעצמם קורבנות של אלימות ו/או הפעילו אלימות כלפי אחרים.
    העבודה עם החיות מאפשרת לאנשים להתמודד עם עצמם ועם המציאות בצורה לא מאיימת. בני מסביר, למשל, איך הדבר פועל בעבודתו עם מבוגרים וילדים "הם מיד עושים השלכות מהחיה לעצמם, וזה נותן להם חופש ביטוי. הם לא מאוימים שמישהו יטיף להם מוסר. הם פשוט יכולים לדבר על הבעיה של הכלב - ופתאום מגלים את עצמם בתוך הבעיה".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חן מיקא
    מדברים על הבעיה עם בעלי החיים. אבשלום בני
    צילום: חן מיקא
    צילום: חן מיקא
    הארנבים יוצאים לחופשה עם הילדים. מיכל גרסל
    צילום: חן מיקא
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים