שתף קטע נבחר

"לקחו את החיוך של תמר"

תביעה קשה ומזעזעת נגד המכון לרפואה משפטית בראשות פרופ' יהודה היס: אמה של תמר ברז ז"ל, שנרצחה לפני 6 שנים, טוענת כי המכון הוציא איברים מגופתה של בתה ללא ידיעתה. בין היתר לדבריה, גילתה כי לסתותיה של בתה הוצאו מראשה ולא נקברו איתה - וכעת אין היא מסוגלת לדמיין את בתה המנוחה מחייכת

שש שנים לאחר שבתה, תמר ברז ז"ל, נרצחה על גג בנין "ביתילי" ברמת גן, תובעת אמה, אורה ברז, את משרד הבריאות - המכון לרפואה משפטית ואת העומד בראשו, פרופ' יהודה היס. בכתב התביעה נטען בין היתר כי האם נפגעה נפשית לאחר שגילתה שלסתותיה של בתה נעקרו מראשה ולא נקברו איתה - "ומאז היא איננה יכולה לראות אותה מחייכת".
בתביעה, שהוגשה אתמול (יום ד') לבית משפט השלום בתל אביב, טוענת ברז כי מגופת בתה הוצאו איברים ללא צורך ומבלי שידעה על כך, וכמה מהאיברים אף נקברו ללא ידיעתה. בכתב התביעה כותב עורך הדין, עופר ברטל: "לפנינו מסמך מצמרר, בו מפורטים על קצה המזלג מעשים מזעזעים שנעשים לכאורה על ידי רשויות המדינה במחשכים - ואין איש יודע ואין איש שומע".
תמר ברז ז"ל היתה בת 33 כשנרצחה בספטמבר 97' על ידי יגאל אקסלרוד. לאחר חיפושים שנמשכו שבועיים, נמצאה גופתה כשהיא מגולגלת בתוך שטיח על גג בנין "ביתילי" כשהיא במצב של רקבון. לאחר מציאת הגופה, נתנה המשפחה את הסכמתה לביצוע נתיחה. לטענת האם, לא יידעו את המשפחה בנוגע לאפשרות של הוצאת איברים מהגופה או לאפשרות שיהיה נציג מטעמם במהלך הניתוח.
רק בינואר 2002, כאשר קראה ברז ידיעות לפיהן נעשה שימוש לא חוקי לכאורה באיברים וברקמות במכון לרפואה משפטית (ידיעות שפורסמו בעקבות דו"ח ועדת בדיקה שמינה שר הבריאות דאז רוני מילוא כדי לבחון אי סדרים במכון), פנתה למשרד הבריאות כיו"ר עמותה לנפגעי רצח. רק אז יידע אותה משרד הבריאות כי מגופת בתה נלקחו הלסתות.
בכתב התביעה נכתב: "המומה מהידיעה, פנתה למשרד הבריאות וביקשה לקבל מידע אילו איברים נשמרו במכון… ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות אישר כי במכון הפתולוגי הוצאו לסת עליונה ולסת תחתונה מגופתה ואלה הושארו שם לאחר קבורת הגופה".
מאוחר יותר, בעקבות התכתבויות שניהלה באמצעות עורך דינה עם משרד הבריאות, גילתה ברז כי מגופת בתה הוצאו גם עצם ושריר ורקמות, ללא כל צורך. "אורה ברז הזדעזעה לגלות, כי ניסרו איברים מסוימים בגופת בתה, לכאורה לצורך זיהוי הגופה, ולא קברו את האיברים עם הגופה…", נאמר בכתב התביעה. עוד נטען, כי האיברים נשארו במכון 4 שנים לאחר גילוי סיבת המוות.

"לא מצליחה לדמיין את הבת מחייכת"

לדברי ברז, טענו במכון כי האיברים נוסרו מגופת בתה לכאורה לצורך ראיות משפטיות, אך האיברים נשארו ברשות המכון 3 שנים לאחר סיום המשפט - וזאת מבלי שנעשה בהם דבר שיש בו כדי לקדם את החקירה.
בנוסף לידיעה שהוצאו איברים מגופת בתה, קיבלה ברז הודעה לאקונית ממשרד הבריאות, כי קיימים איברים שנלקחו על ידי המכון ושהועברו לקבורה בבית הקברות בקרית שאול. זאת, מבלי לפרט באילו איברים מדובר. יצויין כי תמר ברז נקברה בבית הקברות בחולון.
עו"ד ברטל טוען לרשלנות המכון ומתייחס למצבה הנפשי הקשה של אורה ברז, מאז "הגילוי המחריד". לדבריו, חלה הידרדרות קשה במצבה, היא סובלת מנכות נפשית, והדבר גרם לה לדיכאון ומחשבות אובדניות. מאז האירועים, היא אינה מסוגלת לעלות לקבר בתה: "בדמיונה, נעלם לבתה החיוך והיא לא מצליחה לדמיין את תמונת פניה אלא כשהיא ללא לסתות וללא שינים", נכתב.
לכתב התביעה לא מצורף סכום הפיצויים המבוקש, וברז משאירה לבית המשפט לקבוע את הסכום המגיע לה. טרם הוגש כתב הגנה.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום אייל פישר
אורה ברז. מעשים במחשכים
צילום אייל פישר
צילום גלי תיבון
פרופ' היס. המכון לא יידע?
צילום גלי תיבון
מומלצים