בראד המלח האמיץ

דמות הג'יגולו ג'יי.די מהסרט "תלמה ולואיז" ממשיכה ללוות אותו כבר 12 שנים, גם בגיל 40, אבל בראד פיט לא ממש מתכחש לתפקיד שהפך אותו מאז לסמל מין בהוליווד. גם כשהוא נכנס לסוויטה במלון דורצ'סטר בלונדון, עם העיניים הכחולות המפורסמות ושיער עד הכתפיים, לבוש חולצת טריקו לבנה ארוכת שרוולים שהדוקה בנונשלנטיות על השרירים שפיתח לקראת תפקידו בסרטו הבא, "טרויה", הוא עדיין נראה כאילו רק יצא מהמיטה של ג'ינה דייוויס. זה נכון, הוא מודה תוך כדי פירוק סוכריית סטרפסילס בטעם אקליפטוס מתבנית הפלסטיק שלה, זה התפקיד שעשה אותי. 14 הדקות האלה בסרט שינו לי את החיים, ואת זה תמיד ימשיכו לזכור לי. כשקיבלתי אז את התפקיד, היתה לי הרגשה שאני משתתף במשהו איכותי, שממש פותחים לי את השערים.

14 הדקות האלה הפכו בהמשך ליותר מ-20 סרטים בכיכובו, כולל מועמדות לאוסקר ("12 קופים") ומשכורת ממוצעת של 20 מיליון דולר לסרט. זאת אולי הסיבה שבראיונות הוא אומר כל מה שבראש שלו, אפילו אם זה לא תמיד מתיישר עם הקו של היחצנים. בעוד ג'רי קצנברג, מפיק הסרט "סינבאד", מתאר במרץ איך השחקנים שעומדים מאחורי הקולות, ופיט ביניהם, ממש ממש נכנסו לתוך הדמויות, הוא אומר בדיוק את ההיפך: בסך הכל קראתי את מה שאמרו לי. לא ממש התעמקתי. העיקר שארבעת האחיינים שלי יהיו מרוצים. לפחות יש סרט שלי שהם יכולים לראות. אני הרי לא אתן להם לראות את "12 קופים" או את "מועדון קרב". הקטנה בקושי בת ארבע.

"סינבאד ואגדת שבעת הימים" הוא הסרט החדש מאולפני דרימוורקס, שמשגשגים אחרי הצלחת "שרק".

נכון שהסרט לא מתעלה לרמה ולהומור של "שרק", אבל הוא מהנה ודינמי כשלעצמו. את התסריט, אגב, כתב ג'ון לוגן, התסריטאי שאחראי להצלחת הסרט "גלדיאטור". סינבאד, בדיבובו של פיט, הוא גדול הפיראטים עלי אדמות שנזעק להציל את האימפריה של הטובים מידי אלילת הכאוס השטנית, בדיבובה של מישל פייפר, שגונבת את "ספר השלום" של היישוב. הפיראט מפגין אחריות ומנסה להחזיר את הספר במסע הרפתקאות מסמר שיער עם מפלצות וכמה אפקטים מיוחדים. בדרך הוא גם שובה את ליבם של הצופים ובמיוחד את ליבה של מרינה, בדיבובה של קתרין זטה ג'ונס, כלתו המיועדת של נסיך האימפריה פרוטאוס, בדיבובו של ג'וזף פיינס, שהוא גם חברו הטוב.

קצנברג מספר שפיט היה הבחירה הראשונה שלהם לתפקיד. ב"סינבאד" הוא עושה את כל מה שחלמתי לראות אותו עושה אי פעם בסרט, הוא מסביר. הוא הירואי, הוא נוכל, הוא משוחרר והוא חסר דאגה. אנשי האנימציה נוהגים לספר שבזמן העבודה על הדמויות הם נוטים להשתמש במאפיינים פיזיים של השחקנים שתורמים להן את הקולות, וחייבים להודות שגם הרעיון לראות את חזותו הכובשת של פיט בגירסה מצוירת נשמע לא רע בכלל. רק שבמקרה הזה צפויה למעריצי השחקן אכזבה לא קטנה: סינבאד המצויר, בהתאם למוצאו הערבי, מתגלה כדמות כהת עור מעוטרת בשיער שחור וזקן. כן, אומר פיט, גם אני לא רואה שום דמיון, אבל מה אני יודע.

הצופים, בכל אופן, ייאלצו להסתפק בקולו של פיט, למרות שזה לבטח לא אחד הצדדים החזקים שלו. בסרט הוא אמנם מדבר בבהירות, תוצאה של עשרות טייקים לכל שורה, אבל בחיים העגה שבה הוא משתמש היא חפיפניקית, מרוחה לכיוון הקולי, ורחוקה מהחדות של שחקן שקספירי ממוצע.

- היה לך קשה לדבב דמות מצוירת?

"לא באתי מרקע תיאטרלי ולכן בכלל הופתעתי כשפנו אלי. אבל אמרתי לעצמי, למה לא לנסות. התחלתי ברגל שמאל, אבל מהר מאוד הרגשתי בנוח. בשבילי זה עוד כיוון. ניסיתי את כל הז'אנרים. חוץ מפורנו, בעצם".

- כמה משחק השקעת בזה?

"יותר צחקנו מאשר שיחקנו. היה לי טקסט והקראתי ממנו. זה די קל בסופו של דבר. מישהו שאל אותי, איך הכנסת חיים בדמות? אבל זה בכלל לא אני שהחייתי את הדמות, זה 500-400 אנימטורים שעשו את זה במשהו שלקח ארבע שנים".

- היו שורות קשות?

"לא ממש. זה היה יותר תהליך של חיפוש. בקטעים הפיזיים פשוט הכיתי בקירות".

לשחק חצי אלוהים

עם סיום הראיונות חזר פיט למלטה, להמשך צילומי "טרויה", סאגה מלחמתית עתירת תקציב (200 מיליון דולר). בסרט, שבו משתתפים גם אריק באנה ("הענק"), אורלנדו בלום ("שר הטבעות", "שודדי הקריביים")

ופיטר אוטול, מגלם פיט את הגיבור היווני אכילס. לפני שבועיים דווח שאחד הניצבים בו, ג'ורג' קמילרי, שהיה אלוף מלטה בפיתוח גוף, נהרג כתוצאה מפעלול כושל. האיש נפצע קשות ברגלו במהלך צילומי סצינת זינוק מספינה, הובהל לבית החולים, נותח, ושוחרר כעבור כמה ימים. מקורות מהסט מסרו שפיט המודאג נהג לפקוד את ביתו בקביעות ואף הביא לו במתנה טלוויזיה ענקית, מכשיר די.וי.די ואוסף סרטים, כדי להקל עליו את תקופת ההחלמה. אלא ששבועים לאחר מכן קמילרי לקה בהתקף לב קטלני עקב קריש דם שנוצר בפציעה. הראיון נעשה לפני התאונה הטראגית.

- ב"טרויה" אתה צריך להשקיע הרבה יותר מאמץ.

"'טרויה' זה אנטיתזה לכמות העבודה שהשקעתי ב'סינבאד'. זה סרט קשה מאוד מבחינה פיזית. עשיתי כושר שלושה חודשים לפני שהתחלנו לצלם, ובחצי השנה האחרונה אני ממשיך להשקיע גם באימונים של קרבות כידונים וחרבות. זה הרבה עבודה".

- איך זה לשחק אל יווני?

הוא צוחק: "קצת מלחיץ. די קשה לשחק חצי אלוהים. אבל אני מתרגל".

- ראיתי צילום שלך מהסט עומד בחצאית. גם לזה מתרגלים?

"ללבוש חצאית אין לי בעיה, הבעיה היא להוריד אותה. זה לוקח שבועות. אני רק יכול לקנא בסקוטים על החצאיות שלהם. שם לפחות יש מקום מתחת. חצאית יוונית זה מיני צפוף. החצאיות של הטרויאנים לפחות יותר ארוכות, אבל אצל היוונים אין אלוהים. החצאית יותר קצרה ממיני. הכל בחוץ. כשנופלים עם חצאית יוונית, כל הציוד שלך נשפך החוצה, אבל זה לא ממש הפריע לי. אני לא מתלונן".

יש לי אישה אדירה

לפיט באמת יש את כל הסיבות להיות מרוצה. לא רק שהוא נחשב לאחד הכוכבים הכשרוניים והיפים בהוליווד (הוא הוכתר פעמיים על ידי המגזין "פיפל" כגבר החי הסקסי ביותר בעולם), אלא שהוא גם נשוי לג'ניפר אניסטון (רייצ'ל מ"חברים"), שהוכתרה באותו מגזין כאחת הנשים היפות עלי אדמות, נו מילא, ולאחרונה קטפה את המקום הראשון ברשימת הסלבריטיז החזקים בעולם שערך המגזין "פורבס".

השניים נישאו ביולי 2000, שנה לפני גירושיהם של טום קרוז וניקול קידמן, מה שהפך אותם אוטומטית ליורשים החוקיים של הזוג המלכותי של הוליווד. בהתאם לכך, לא רק שהשניים מדורגים בקביעות בראש טבלת הזוגות הסקסיים בעולם, אלא שנשאלת השאלה מתי הם יכבדו את המעמד ויופיעו יחד בסרט. לפני שלושה חודשים דווח שזה סופסוף עומד לקרות, בסרט פוליטי שבו אניסטון תגלם אשת חברה שמסרה בצעירותה תינוק לאימוץ, בעוד פיט יגלם את בעלה הסנאטור. אלא שהידיעה הזאת לא קיבלה כל אישור רשמי, והתברר שסרטו הבא של פיט אחרי "טרויה" יהיה "מר ומרת סמית", סרט פעולה שבו הוא ישחק דווקא לצידה של המלכה לשעבר ניקול קידמן. למרות שלפי הפרוטוקול אסור לשאול אותו דבר לגבי אשתו, קשה מאוד להימנע מהשאלה.

- למה שלא תופיעו ביחד?

"אני נשוי לה, ככה שאני רואה אותה הרבה. מספיק שאנחנו מדברים על עבודה בבית. בדרך כלל מה שיוצא מזוג שמשחק ביחד זה זבל. יש יותר מדי אמוציות. אני לא רוצה לראות סצינת מין בין קים בייסינגר ואלק בולדווין. אם אני כבר קונה כרטיס, אני רוצה לראות אותם עם מישהו אחר. את זה הם הרי עושים בחדר השינה שלהם".

בדצמבר הקרוב יחגוג פיט יומולדת 40. גיל נאה לסמל מין, אבל לא נראה שהוא מודאג במיוחד. כשאני נזכר מה חשבתי על אמי כשהיא היתה בת 40, אני בטח לא מרגיש צעיר. הייתי בטוח שזה גיל נוראי. יש סלבריטיז שבורחים מזה, שחיים בהכחשה, אבל זה בטח משהו שאני צריך להתמודד איתו. הפיצוי על הזדקנות הוא חוכמת חיים. לחלק מאיתנו לפחות. אני בעצם פיספסתי שנה. זה יישמע מוזר, אבל כשהייתי בן 39 כבר הרגשתי בן 40, ככה שזה כבר לא משנה לי. אני לא יודע, אבל בטח מגיע השלב שצריך להיפרד מהזוהר. אי אפשר להישאר צעיר לנצח. אני לא עושה לעצמי ספירת מלאי, מה פיספסתי בגיל 20 ומה לא.

- בניגוד לדימוי הזוהר שלך, אתה בעצם אוהב להיות בבית.

"היום אני בהחלט מעדיף את הבית שלי. יש לי חברים טובים ואישה אדירה. זה הבית שאני מתכוון אליו. פעם אהבתי לנסוע, לחפש, אבל זה יותר קשה כשמזדקנים. הקטע היחיד שאולי מתאים לדימוי שלי זה הגלישה בסנובורד שאני אוהב לעשות. אל תשכח שנולדתי כשהמציאו את הסקייטבורד וזה מה שעשיתי כשהייתי ילד יותר מאשר לשחק בשוטרים וגנבים".

- פורסם פעם שאתה גם חובב בישול. זה נכון?

"לא רק חובב. אני וג'ניפר מתכוונים לקחת שיעורי בישול. בכל הרצינות. ערוצי האוכל בטלוויזיה זה האובססיה שלי עכשיו, חוץ מערוץ אקסטרים כמובן, שם אפשר לראות את כל המטורפים שמטפסים על הרים בלי חבל. תוכניות האוכל האלה, כמו 'השף העירום', מדהימות. בישול זה אמנות. אם לא אלמד לבשל, אשאר תקוע בקורנפלקס".

תחביב נוסף של פיט הוא ארכיטקטורה, רק שבמקרה הזה הוא לא מגביל את עצמו רק לתוכניות טלוויזיה נוסח "שפץ ביתך". הוא ידוע בתור מעריץ של הארכיטקט האמריקאי הדגול פרנק לויד רייט, ואחרי צילומי "מועדון קרב" ב-99' התפנה לשנה ממשחק, כדי לשפץ לעצמו שני בתים על שטח שקנה בגבעות הוליווד. בימים אלה דווח שהוא גם מתכנן לעצב רשת מלונות בחוף המערבי עבור בעלה של סינדי קרופורד, המיליונר רנדי גרבר. "אני קצת מטורף על זה, אם כי לא למדתי בצורה פורמלית", הוא מסביר. "אני חבר במשהו שאני קורא לו קבוצת הבאוהאוס וכרגע יש לנו כמה פרויקטים שאנחנו עובדים עליהם, אבל עוד מוקדם לדבר על זה".

- אתה לא שואל את עצמך לפעמים למה בחרת בזה ולא בזה, למה בחרת במשחק ולא התרכזת בארכיטקטורה, למשל?

"מחשבות כאלה יש לי רק בענייני נשים, אבל בסוף פתרתי גם את הדילמה הזאת".