ניתוחי הלייזר: הדור הבא

כל מי שמרכיב משקפיים מכיר את תחושת חוסר האונים והבלבול שאוחזת בו כשהזוג התורן נעלם מהעין. לא משנה אם המספר שלך נמוך או גבוה, אם אתה ממושקף מגיל צעיר או שפיתחת קוצר ראייה בגיל מבוגר יחסית – התלות בעדשות הפלסטיק היא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום.
בלעדיהן קשה ללכת ברחוב, לעשות קניות ואפילו לגשת לשירותים בלילה. אז מה הפלא שחלק לא מובטל מקצרי הראייה חולמים להיפטר מהן? ארבעה אחוזים מציבור מרכיבי המשקפיים בישראל עברו בשנים האחרונות ניתוחי לייזר לתיקון הראייה במטרה להיפטר מהמשקפיים – כך עולה מנתונים שפרסמה לאחרונה רשת "עיניים" להסרת משקפיים לקראת הכנס לרפרקציה (ניתוח תיקון ראייה), שנערך באחרונה.
על-פי ההערכות, מדי שנה מתבצעים בישראל כ-15 אלף ניתוחי לייזר לתיקון הראייה. שוק ניתוחי הלייזר בארץ מגלגל כ-100 מיליון שקל בשנה. "כשבעה אחוזים ממרכיבי המשקפיים חושבים איך להיפטר מהם", אומר ד"ר עמי בן-הירש, המנהל הרפואי של רשת "עיניים".
למרות חדות הראייה שהן מקנות למי שמרכיב אותן, משקפיים אינן מקנות איכויות ראייה טובות, דבר שנובע מכך שמדובר בעצם בפילטר אופטי שאינו אוויר, שדרכו חודרת קרן האור בדרך לעין. קרן האור העוברת דרך המשקף עוברת עיוות מסוים, ולכן הראייה המרחבית במשקפיים מוגבלת, יש הרבה עיוותים בראיית לילה ולא תמיד פוטנציאל הראייה המלא ממומש.
"עדשות מגע מקנות ראייה טובה יותר ממשקפיים, אבל יש להן חסרונות אחרים שנובעים מהעובדה שמדובר בגוף זר שיושב בתוך העין וגורם לתגובות לא רצויות שונות, כגון אלרגיה או זיהומים. מי שלא מסתפק בעדשות או במשקפיים מחפש אלטרנטיבה לתיקון הראייה באופן קבוע".
"כשאנשי מקצוע ממליצים והחברים שעברו את הניתוח מרוצים, זה מעורר למחשבה כמעט כל אדם שיש לו משקפיים", אומר ד"ר שמואל לוינגר, לשעבר מנהל יחידת העיניים בבית החולים הדסה ומקים רשת "עיניים". "טכניקת הלייזר לתיקון ראייה התפתחה מאוד בשנים האחרונות. התוצאות שאנחנו משיגים כיום הן מצוינות וגם ההתנגדות בקרב בעלי המקצוע הולכת וקטנה. אין שבוע שאני לא מנתח ילד של רופא עיניים. הדרישה לניתוחים נותרה גבוהה, גם בימי המיתון".
אופנת הניתוחים להסרת המשקפיים הגיעה אפילו לערים הפלסטיניות, שם היא הפכה לנחלתם של עשירי האזור. אולם הרופאים המקומיים נתקלו בבעיה לא צפויה, כאשר החברה האירופאית שמייצרת את מכשירי הלייזר סירבה להגיע לשטחי הרשות כדי לתת שירות למכשירים שהתקלקלו.

טכנולוגיה שנוסדה בנאס"א

ניתוחי הלייזר הם, כאמור, פתרון שכיח למי שרוצה לתקן את הראייה לצמיתות. אבל טכניקות טיפוליות שונות שהוצגו בכנס, מגלות כי הפתרונות שיוצעו בעתיד הקרוב לקצרי הראייה הולכים ומתרבים. המילה האחרונה בתחום היא טכניקת לייזר חדשנית – תוצר של טכנולוגיה שנוצרה בנאס"א – ומכונה "וויב-פרונט". בארה"ב היא עושה כעת את צעדיה הראשונים ובישראל היא מיושמת זה שלוש שנים.
בשל רמת הדיוק הגבוהה שבה, מאפשרת הטכניקה החדשה לנתח גם בעלי קרניות דקות מדי, שבעבר לא ניתן היה לנתח אותם כלל, ולטפל בשטח קרנית רחב יותר, דבר המונע חלק מהבעיות בראיית לילה לאחר הניתוח.
אלה שאיתרע מזלם ואינם מתאימים לעבור טיפול רגיל בלייזר, יוכלו בקרוב להתלבט בין מגוון שיטות נוספות, שחלקן נמצאות עדיין בשלבים ניסיוניים וחלקן כבר מיושמות בשטח.
השיטה הראשונה, המכונה "אינטקס", כוללת החדרת שתי טבעות בצורת חצאי קשתות לתעלות מיוחדות באזור הקרנית, דבר הגורם לאפקט מכני של השטחתה. הטבעות השקופות אינן נראות במבט מחוץ לעין, אולם הן מתאימות לבעלי מספרים נמוכים בלבד, ולכן משמות כיום בעיקר לצורך טיפול בעוותי קרנית.
השיטה השנייה, המיועדת למרכיבי מספרים גבוהים או לבעלי קרניות דקות, כוללת השתלת עדשה תוך-עינית המוחדרת לעין באמצעות פתח מיוחד המבוצע בקרנית. מדובר בניתוח חודרני הכולל השתלת גוף זר בתוך העין עצמה – ולכן מחייב מעקב כמו אחרי ניתוח עיניים מהשורה.
אופציה נוספת, המיושמת כעת באופן ניסיוני ב-14 מדינות בעולם והוצגה על-ידי מנתח מכרתים, כוללת השתלת עדשות מגע תוך-קרניתיות, פעולה הדומה בעקרון לפעולת הלייזר. המנתחים מרימים כיפה דקה מהקרנית ומניחים תחתיה עדשת מגע דקה – שעובייה כעשרה אחוזים מעובייה של עדשת מגע רגילה – המסייעת בתיקון הראייה של המטופל. הניתוח נחשב חודרני פחות מהאופציות האחרות, והוא הפיך במקרה של הידרדרות במצב הראייה.
"להבדיל מלייזר, כל הטכניקות החדשות שתוארו בכנס הן הפיכות", אומר ד"ר עמי הירש. "בניתוח לייזר אתה מאדה חלק מרקמת הקרנית ולא ניתן להחזיר אותה. בשאר הטכניקות ניתן להחליף עדשה אחת באחרת במקרה הצורך או להחזיר את המצב לקדמותו במינימום נזקים".
דיון נפרד הוקדש בכנס לנושא של ניתוחי לייזר לעיניים בילדים. "עין שלא רואה טוב חייבת להיות מטופלת כל הזמן", אומר ד"ר הירש. "הבעיה עם ניתוחי לייזר או השתלת עדשה תוך עינית בילדים, היא שהטיפולים הללו נותנים פתרון זמני בלבד לעין, שממשיכה בתהליך הגדילה שלה. הטענה הנגדית היא שפתרון כזה, אפילו אם הוא נותן מענה לזמן קצר בלבד, מונע את התפתחותה של עין עצלה".
פתרון חדשני אחר בתחום רפואת העיניים, שהוצג לאחרונה על-ידי ד"ר יצחק ליפשיץ מ"מרכז העין" בת"א, עונה על צורכיהם של אנשים מבוגרים יותר, הסובלים מליקוי ביכולת הראייה מקרוב או מהזדקנות העין (מצב שבו עדשת העין מאבדת את יכולת המיקוד שלה).
במסגרת הטיפול, שאורך כחמש דקות, נוגע הרופא במכשיר דמוי עט בנקודות שונות בהיקף הקרנית ומזרים להן אנרגיה של גלי רדיו, שמעלה את החום באותן נקודות. בעקבות המגע מתכווצים סיבי הקולגן ונוצרת חגורה המגדילה את קמירות הקרנית, דבר המשפר את יכולת הראייה מקרוב. החסרון הבולט של הטיפול: יש לחזור עליו מדי תקופה על מנת לשמר את הישגיו.
אבל למרות החידושים בתחום תיקון הראייה, הדרך לטיפול אופטימלי שירפא את הבעיה ללא תופעות לוואי עוד ארוכה. למרות החידושים וההבטחות בתחום הלייזר, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמדובר בטיפול כירורגי בעל סיכונים פוטנציאליים. מנהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, הזהיר לפני מספר שנים מפני שורת תופעות שעלולות להופיע אצל מי שעבר ניתוח לייזר לתיקון הראייה.
בין השאר, הוא קובע, עלולים המנותחים לסבול מאובדן ראייה מוחלט או חלקי, שלא ניתן לתיקון באמצעות משקפיים, עדשות מגע או ניתוח נוסף. עוד מזהיר המנהל מפני פגיעה בראיית הלילה של המטופלים, ותופעות כגון סינוור או ראייה כפולה העלולות להופיע בתנאי מזג-אוויר בעייתיים.
הטיפול עלול גם, לדברי האמריקנים, לגרום לתופעה של עיניים יבשות ותוצאותיו החיוביות עלולות להיעלם לאורך השנים. כמו כן, הם קובעים, אין מידע על השפעותיו לטווח ארוך.

בלי מקרי עיוורון

בפברואר השנה הזהירו מומחים אנגלים לצרכנות, כי פציינטים העוברים את הניתוח אינם מקבלים אינפורמציה מספקת לגבי התוצאות השליליות האפשריות של הניתוח. מהנתונים שפורסמו עולה, כי 100 אלף איש עוברים את הניתוח לתיקון הראייה באנגליה מדי שנה.
עוד דווח לאחרונה באנגליה כי מספר התביעות הרשלנות נגד רופאים שביצעו טיפולי לייזר בעיניים הוכפל במהלך שש השנים האחרונות. חלק לא מבוטל מהתביעות נבעו, לדברי חברת הביטוח המבטחת את הרופאים, מ"ציפיות לא ריאליות" של המנותחים לגבי תוצאות הניתוח הצפויות. גם בישראל מדווחים מטופלים שעברו את הניתוח על תוצאות שאינן משביעות רצון, בלשון המעטה. בין התלונות השכיחות: בעיות בראיית לילה, פגיעה ביכולת הראייה מקרוב וחוסר דיוק בתוצאה הסופית, דבר שמותיר את המטופל עם מספר משקפיים קטן יותר מזה שהיה לו קודם, אולם אינו מאפשר לו להיפטר מהם כליל.
"כולם מדברים על ההצלחות האדירות של הניתוח ועל שביעות הרצון של המנותחים ממנו, אבל איש לא מזכיר את אלה שאינם מרוצים", אמר השבוע פציינט זועם שעבר את הניתוח לפני מספר חודשים. "מן הראוי שרופאים שעוסקים בתחום יגלו לפציינטים שלהם את כל האמת סביב הניתוח, ויתנו להם להחליט בעצמם אם הם לוקחים את הסיכון או לא".
"מדובר בפעולה כירורגית, שכרוכים בה גם אי נוחות וסיכונים", אומר ד"ר דוד ורסנו, מנהל שירות הקרנית במחלקת העיניים של המרכז הרפואי תל אביב, העוסק גם בניתוחי לייזר באופן פרטי. "יש אחוזים ספורים של מטופלים שלא מגיעים לתוצאות המיוחלות. לעיתים הבעיה היא ציפיות מוגזמות.
"אני עושה כל מה שאני יכול כדי להבהיר מה הסיכונים, אבל לא תמיד מצליח להעביר את המסר. ניתוחי הלייזר שייכים לתחום ניתוחי הנוחות, ניתוחים אסתטיים, ממש כמו הכירורגיה הפלסטית. התחום הזה צריך להימדד בכלים דומים. לעולם לא אמליץ מיוזמתי למטופל לעבור ניתוח לתיקון ראייה".
"ברפואה אין 100 אחוזי הצלחה, אבל אם עובדים על פי הכללים, הסיכונים הנשקפים לפציינט הם מינימליים", טוען ד"ר שמואל לוינגר. "בישראל בוצעו בשנים האחרונות כ-85 אלף ניתוחי לייזר לתיקון הראייה, וככל הידוע לי עד היום לא היה אף מקרה של עיוורון. "תופעת הלוואי השכיחה ביותר לאחר הניתוח היא יובש, שחולף בדרך כלל תוך חודשיים ונובע מחיתוך העצבים באזור הקרנית. תופעה אחרת, קשה יותר, שראינו בעבר, היא סנוורים בלילה, בעיקר אצל מי שהרכיב משקפיים עם מספר גבוה. "אני לא מבטיח למטופלים שלי ראייה מושלמת, אבל אני מציע נוחות וחיי יום-יום ללא משקפיים. בכל מקרה, הניסיון שצברנו עד כה מאפשר לנו לפתח מקדמי בטיחות, שמסייעים לכך שהטיפול יהיה מוצלח לאורך שנים".
ממשרד הבריאות נמסר השבוע, כי עד היום לא נתקבלו כל תלונות של צרכנים בארץ על ניתוחי לייזר בעיניים. למרבה הפלא, המשרד, המופקד על בריאות הציבור, אינו מחייב מכונים לטיפול בלייזר באישור עבודה מטעמו, ואף אינו מפקח עליהם מבחינה מקצועית. המשרד מפקח רק על מכשיר הלייזר בעצמו. גם הרופא המבצע את הטיפולים הכרוכים בסיכון רפואי לא מבוטל אינו חייב לעבור התמחות מיוחדת, אלא נדרש רק "לשלוט בפעולה שאותה הוא מבצע".