מנכ"ל מקפת: מה שביבי עושה זה פיגוע חברתי

אם מישהו צריך ללכת הביתה, אלה הם אייל בן-שלוש, המפקח על הביטוח, וסגנו רמי דיין. תחת ניהולם התפתח המחדל האמיתי של הפנסיה בישראל - מחדל הפנסיה התקציבית. שם טמון הגירעון האמיתי של ענף הפנסיה. אבל להם יש חוצפה לבוא ולדרוש את החלפת המנהלים בקרנות הפנסיה הוותיקות. כל המנהלים האלה מונו לתפקידם רק לפני כשנה, ובטח אינם אחראים לכישלונות ניהול, ככל שהיו כאלה, בעבר. כך אומר עו"ד יוסי אליהוא, מנכ"ל קרן מקפת הוותיקה.

אליהוא אמור ללכת הביתה ב-1 באוגוסט, יחד עם שאר מנהלי הקרנות הוותיקות. הם אמורים להיות מוחלפים, במסגרת הרפורמה בפנסיה, במנהלים שימנה האוצר. אבל אליהוא לא מתכוון לוותר. הוא הפך באחרונה לנושא דגל המאבק של קרנות הפנסיה במפקח על הביטוח.

המעבר של אליהוא לחזית בא לאחר ששמואל אביטל, יו"ר קרן מבטחים הוותיקה, נאלץ בלחצם של ועדי העובדים הגדולים לקפל דגלים. ראשי הוועדים כפו על אביטל לנסות ולהגיע להידברות עם האוצר, על ריכוך הפגיעה בעמיתי מבטחים. זאת, בתמורה להסכמה לפרק את החזית האחידה ולא לקחת חלק במאבק ההסתדרותי. אביטל הודיע כי לא יצטרף למאבק המשפטי של ההסתדרות וקרנות הפנסיה הוותיקות נגד האוצר. אליהוא תפס את מקומו בחזית המאבק.

השבוע התברר לנציגי ועדי העובדים הגדולים המיוצגים בדירקטוריון מבטחים, שההידברות לא תעזור. המפקח על הביטוח איתן בדעתו להחיל את הרפורמה המלאה בקרנות גם על מבטחים, כולל הדרישה להחלפת המנהלים הקיימים במנהלים מיוחדים. בשבוע הבא תחזור מבטחים למאבק, ותפנה בעתירה לבג"ץ נגד החלת ההסדר.

פצצת זמן מתקתקת

אליהוא (53) הוא עו"ד במקצועו, בעל תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול של אוניברסיטת בן-גוריון, ובעל תואר ראשון בכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בין לבין הוא סיים גם קורס למינהל במכללת בית ברל, היה יו"ר אגף משק וכספים בהסתדרות החדשה, וקודם לכן מנהל האגף. הוא גם שימש מנכ"ל מדרשת שדה-בוקר, מנכ"ל תה"ל (תכנון המים לישראל) ועוד.

הוא גם לא שוכח לציין ברזומה שבמשך שנתיים, 1964-1963, היה פועל בניין, שהוא רב-סרן במילואים וחבר - או שהיה חבר - בלא פחות מ-49 גופים, ארגונים ודירקטוריונים שונים.

אני לא מתכוון לוותר במאבק הזה. כל ההסדר הזה הוא חוצפה. איך מעיזים לבוא לעמיתי קרנות הפנסיה ולדרוש מהם 'להשתתף' בכיסוי הגירעונות בנימוק שמשלם המיסים, קרי האזרחים שאינם חברים בקרנות הפנסיה האלה, אינם צריכים לשאת בכל הנטל. אם זה הטיעון למה האזרחים, העמיתים בקרנות הפנסיה, צריכים לממן את הפנסיה התקציבית? הרי המימון לפנסיה התקציבית ולכל מה שמתרחש שם בא ישירות מכיסם של משלמי המיסים, שחלקם עמיתים בקרנות פנסיה ותיקות, כמיליון איש. הם צריכים לשאת בנטל מימון כפול, גם של הפנסיה התקציבית וגם של הגירעון בקרנות שלהם? זה הסדר צודק? לזה קוראים טובת העמיתים? זה פשוט מגוחך, אומר אליהוא.

אחר כך באים ורוצים להחליף מנהלים שנכנסו לקרנות רק לפני כשנה, ונמצאים בעיצומה של עשייה כדי לייעל ולשפר, ורוצים להביא במקומם מנהלים מיוחדים, שספק אם כישוריהם והכשרתם מגיעים לאלה של המנהלים הנוכחיים.

את דעתו על השיטה הפגין אליהוא הלכה למעשה: הוא הורה למפקחים המיוחדים שמינה האוצר לקרן שלו לא להיכנס למשרדיה, אחרי שפגעו ועלבו, לטענתו, בעובדים וסירבו לדווח לו על פעולותיהם - למרות שהוא משלם להם את שכרם.

לאליהוא, המגדיר את עצמו כחניך אסכולת בן-גוריון, יש ביקורת נוקבת על שר האוצר, בנימין נתניהו. מה ששר האוצר עושה כיום זה פיגוע חברתי. הוא פצצת זמן חברתית מתקתקת. אם ראש הממשלה לא ינטרל בזמן את הפצצה הזו, יקרה כאן אסון.

ביבי גדל בבית שמעולם לא ידע עוני, מחסור ומצוקה. כשהפסיד במערכת הבחירות, הוא לא היסס לרגע, נסע לארה"ב והחל לתת הרצאות עבורן קיבל 60 אלף דולר לשעה. הכסף הזה היה מספיק ל-10 שנות קיצבה לויקי כנפו. כשבן-גוריון הפסיק לכהן כראש ממשלה, הוא ירד לנגב ליישב אותו, ונתן דוגמה אישית. מה עשה ביבי שיש לו עכשיו זכות לבוא ולקצץ למסכנים? הוא בכלל לא מבין את הבעיה.

אני, כשהייתי בן פחות מ-6 שנים, מכרתי עיתונים במוסררה. אני יודע מה זה מחסור, ומבין למצוקתם של המסכנים. אני יודע שנעשה להם חוסר צדק, בדיוק כפי שנעשה לעמיתי קרנות הפנסיה ולפנסיונרים. בסופו של דבר יכירו בכך שנעשה עוול, אבל איך אמר ביאליק: אם אחרי מותי יופיע הצדק, ימוגר זכרו לעד. ואני מתכוון לפעול בכל כוחי שהצדק ייעשה עוד בחיי.

בכל זאת, מתברר שנעשו בקרנות מעשים שלא ייעשו. המנהל המורשה של קרן פועלי הבניין, עו"ד יחיאל כץ, מגלה שההסתדרות השתלטה על נכסים של הקרנות ובעצם עשקה את העמיתים.

ההסתדרות סייעה לקרנות בשיווק באמצעות האיגודים המקצועיים, ולכן היא הייתה זכאית לדמי ניהול, בדיוק כפי שהבנקים גובים. אם היא הייתה לוקחת עמלה של 0.2% על כל עמית שהיא הביאה לקרנות - הסכומים היו בוודאי גדולים בהרבה. וחוץ מזה, ייתכן שבשנים עברו נעשו מעשים חריגים - מה זה קשור למנהלים הנוכחיים? מה זה קשור לעמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות הנוכחי? אם נעשו בעבר מעשים חריגים, צריך לתקן אותם, וההנהלות הנוכחיות מוכנות לזה.

המפקח על הביטוח מינה מפקחים מטעמו לבדוק את מצב הקרנות - בבקשה. שיגישו דו"ח ונפעל יחד לתקן את הדברים. אני מוכן לצרף לדירקטוריון של מבטחים נציגי ציבור, נציגים של בנקים, של מעסיקים, של עובדים. וגם של האוצר. אני בעד שקיפות מלאה בניהול הקרנות.

האוצר טוען שעצם העובדה שנציגי עמיתי הקרנות או ועדי העובדים שלהם יושבים בדירקטוריון של הקרן, גורמת לניגוד עניינים מובנה - כי הם דואגים לאינטרסים של שולחיהם על חשבון העמיתים האחרים.

נכון שצריך לאזן את מבנה הדירקטוריונים, אבל לעובדה שנציגי הוועדים האלה יושבים במועצת המנהלים יש גם יתרונות. כמו, למשל, בדרישה של האוצר לבטל הסכמים חריגים עם קבוצות עמיתים. הרי ברור שקל יותר לעשות זאת כשנציגי העובדים יושבים בדירקטוריון. והאוצר יודע את זה. עובדה שהוא עצמו פנה לנציגי ועדי העובדים הגדולים במבטחים כדי לשכנע אותם להוציא את מבטחים מהמאבק המשפטי נגד ההסדר. זה לא ניגוד עניינים?

למה אתם כל כך מתנגדים להצעה שכספי הקרנות יושקעו בשוק ההון, ויושקעו בפרויקטים של תשתית במקום באג"ח מיועדות?

כי בהפניית קרנות הפנסיה להשקעה בשוק ההון יש סיכון. אי אפשר לעשות ניסויים על גבם של העמיתים. לכן הצעתי גם לחוקק חוק שיקבע, שמי שגורם לנזק בהיקף העולה על מיליארד שקל במעשה או במחדל, או בגלל שיקול דעת מוטעה משום שלא הכין כראוי את שיעורי הבית - יועמד לדין פלילי ויישא באחריות אישית לנזקים שגרם. המשמעות היא שאדם כזה יהיה צפוי להפסיד את כל נכסיו האישיים אם יגרום לנזקים כאלה. נראה מה יגידו אז כל מציעי ההצעות.

אשר להשקעות בתשתית - גם בלי ההסדר החדש התקבלה החלטה במקפת להשקיע בפרויקטים לאומיים כמו התפלת מים, מפעלי מים, תשתית תחבורתית ועוד. כמובן מדובר בפרויקטים שניתנת להם ערבות מדינה.

האם לא קיים ניגוד עניינים מובנה בעובדה שההסתדרות ממנה את המנהלים לקרנות - והם צריכים להיאבק בה כדי להחזיר לקרנות נכסים וכספים שנלקחו ממנה?

אני מבטיח לך שכל המנהלים החדשים של הקרנות הם אנשים בעלי כישורים ויושר מקצועי, וברור להם שחובתם הראשונה היא לדאוג ליציבות הקרנות שהם מנהלים. בכל מקרה, אמרתי כבר שהמנהלים האלה יפעלו תחת פיקוח של דירקטוריון מורחב, נטול פניות. אז איני רואה כל בעיה של ניגוד עניינים.

מצד שני, שר האוצר הוא זה שממנה את המפקח על הביטוח. ולפי התיאוריה הזו - המפקח חב לו חובת נאמנות. המפקח שולט על קרנות הפנסיה החולשות על מאגר כספים של 110 מיליארד שקל. אם ישלחו 70% מההון הזה לשוק ההון, מי יתקע לכפנו שהכספים האלה לא יופנו לאפיקים או לגורמים ששר האוצר רוצה ביקרם. בסך הכל יש כאן עוצמה כספית אדירה הנתונה בידי איש פוליטי. זו השתלטות של הרשות המבצעת על הרשות המחוקקת.

גם המינוי של המנהלים המיוחדים לקרנות הוא צעד בכיוון של הלאמה. הם הרי יהיו כפופים כפיפות מוחלטת למפקח על הביטוח, שחייב חובת נאמנות לשר האוצר. אז כאן אין ניגוד עניינים מובנה? יש כאן יותר מכך: יש כאן צעידה לאחור מהכיוון ששר האוצר מדבר עליו - הפרטה. מה שהוא עושה זה בשפה פשוטה הלאמה של קרנות הפנסיה, תוך פגיעה קשה בעמיתים.

אבל בממשלה ובכנסת הצביעו על ההסדר הזה ואישרו אותו.

נכון, אבל לרוב אלה שהצביעו ואישרו אין בכלל מושג על מה הצביעו. הם הצביעו כמו תוכים מבלי להבין בכלל מה ההשלכות של ההסדר. גם הם נפלו קורבן למערכת יחסי הציבור שליוותה את התהליך. זה התחיל עם הפצת מספרים חסרי אחיזה במציאות על הגירעונות האדירים של הקרנות, ועל ההתמוטטות הצפויה שלהן בקרוב, על כישלון הניהול שהוביל כביכול למצב הזה. זה עשה כותרות בעיתונים וכולם הלכו שבי אחרי ההצגה הגדולה הזו.

אם זו לא הצגה של יחסי ציבור, אז למה האוצר מתנגד להצעה שלנו להקים ועדה בראשות שופט - הצענו את השופט שמגר - שיבדוק את מצב הפנסיה ויגיש המלצות. אנו מתחייבים מראש לקבל את המלצותיו. לא יקרה כלום אם כל ההסדר המפואר הזה יידחה בעוד כמה חודשים, ואז אולי יתברר שאין בו צורך. מדוע הם מפחדים מוועדה כזו? כי אולי היא תמנע את השתלטות המדינה על הקרנות?

מה אתם מציעים כדי להבריא את הענף?

בשנה האחרונה, מאז שאני בתפקיד, בחנו מספר פתרונות לשיפור המצב. אבל במשך שנה אף אחד לא בא ולא שאל אותנו מה אנחנו מציעים. ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לממשלה ב-1995 מחייב את שני הצדדים לגבש יחד תוכנית הבראה לקרנות. אני סבור שיש לנו כמה רעיונות טובים איך לפתור את הבעיות, אבל כאמור אף אחד לא שאל אותנו. בעיקרון, התוכנית שלנו מדברת על פיזור יותר טוב של הנטל על פני יותר שנים ועל אוכלוסייה רחבה יותר, ומבלי ליצור התנגשות מיותרת עם ההסתדרות ועם העמיתים.

התוכנית שהאוצר הלך עליה מבוססת על נתוני 2001. לפי התוכנית הזו, מי שהיה לו בסוף 2001 יחס חוב להון של פחות מ-10% אינו נכלל בגזרות. התוכנית נתפרה לפי 2 קרנות פנסיה בעלות זהות פוליטית מאוד ברורה - קרן גלעד, המזוהה עם המפד"ל, וקרן העובדים הלאומיים, המזוהה עם הליכוד. אבל מאז 2001 חל שינוי לטובה במצב הקרנות. מה שהאוצר עשה דומה למי שמציב תמרור עצור בצומת בשנת 2003 ורושם דו"חות רטרואקטיביים לכל מי שעבר בצומת בשנת 2001 ולא עצר. אם בודקים את מקפת לפי נתוני שנת 2002 היחס שלנו הוא 7.3%. אז למה הלכו לבסיס שנת 2001? מזל שלא הלכו לשנת 1948. זה כנראה משרת את הרצון שלהם להשתלט על הקרנות ולהחליף את המנהלים.

מה אתה צופה שיקרה בשנים הקרובות בקרנות?

בשלב הראשון בריחת לקוחות. אני סבור שכל עוד תימשך המגמה של מהומת שוק נראה תופעות של נטישת הקרנות הוותיקות וקרנות הפנסיה החדשות הגדולות על-ידי עמיתים שיחפשו אפיקים חדשים לביטוח הפנסיוני שלהם. המרוויחים העיקריים יהיו חברות הביטוח שימכרו יותר ביטוחי מנהלים. מי שייפגע הם כמובן העמיתים. בין הקרנות תתפתח תחרות על מתן תנאים טובים יותר לעמיתים. זו תהיה תחרות בלי הגנה מקצועית על העמיתים, בלי יעוץ מקצועי ועם הרבה שרלטנות.

מה יקרה אתך אישית אחרי ה-1 באוגוסט? התחלת לארוז?

ממש לא. אני לא אורז מזוודות ולא מתכוון לוותר. אני ממתין להחלטת בית-הדין הארצי לעבודה, שיצטרך להחליט אם יש מקום להפעיל את ההסדר החדש. אני משוכנע שהשופטים אינם מנוכרים ממה שקורה אצלנו ומהדרך שבה צריך ללכת. לכן הערכתי היא שהחקיקה תבוטל ותתחיל הידברות מעשית להביא לפתרון צודק של קרנות הפנסיה.

זה נשמע תמים.

לא. אני ריאליסט.

תגובת האוצר

מן האוצר נמסר בתגובה, כי בשנים האחרונות התנהלה קרן מקפת באופן שהביא לגירעונות כבדים ולחשש לגבי תשלום כספי הפנסיה לעמיתים. לאור זאת תמוהים דבריו של אליהוא, שבמקום לבחון במעשיו - בוחר לתקוף אחרים ללא בסיס. במכתב ששלח האוצר לאליהוא באחרונה, נמתחה ביקורת על הערמת קשיים מצידו על עבודת אנשי האוצר. בין היתר נטען במכתב, כי אליהוא סילק את מפקחי האוצר ממשרדי הקרן בגלל שיפוצים בלשכתו - שאת עלותם סירב למסור למפקח על הביטוח. עוד נטען, כי אליהוא פועל להגדלת הכיסוי הביטוחי לנושאי משרה בקרן - כולל הוא עצמו - בעשרות מיליוני דולרים.

מנהלי קרנות הפנסיה אמורים לעזוב בסוף החודש

מנהלי קרנות הפנסיה הגרעוניות אמורים להיות מוחלפים במנהלים מיוחדים שימנה המפקח על הביטוח לקרנות, במסגרת הסדר הפנסיה שמציע האוצר, ועבר כבר חקיקה. אלא שמנהלי הקרנות, יחד עם ההסתדרות, פנו לבית-הדין לעבודה וטענו להפרת הסכמי עבודה שהאוצר גרם באמצעות הסדר הפנסיה החדש.

המדינה טענה, שאין לבית-הדין לעבודה סמכות להתערב בנושא, וכי הכתובת היא בג"ץ - שכבר דחה את עתירת ההסתדרות והקרנות (לא בלי ביקורת שמתח על דרך פעולתו של המפקח). הדיון בבית-הדין לעבודה נקבע ל-17 באוגוסט - אחרי המועד שנקבע בחוק להחלפת המנהלים.

המפקח על הביטוח אומר שכל עוד לא נקבע אחרת, הוא מחויב לנהוג לפי החוק ולהחליף את המנהלים במועד שנקבע. יוסי אליהוא טוען שצעד כזה יהיה זילות של בית-הדין הארצי לעבודה. לדבריו, אם המפקח יפעל להחלפת המנהלים לפני הדיון בבית-הדין לעבודה - הוא מתכוון לפנות לבג"ץ בנושא.

האוצר מנמק את הצורך בהחלפת המנהלים בכך שבעצם מינויים על-ידי ההסתדרות קיים ניגוד עניינים מובנה, בין היתר משום שמתפקידם של מנהלי הקרנות יהיה לדאוג להחזרת נכסים שההסתדרות שמה עליהם יד במהלך שנות קיומה של הקרן. מנהלים שמונו מטעם יתקשו לעמוד בכך, ולהתמודד עם מי שמינה אותם.

לפי החוק אמורים המנהלים הנוכחיים של קרנות הפנסיה הגרעוניות דוגמת מקפת - יחד עם הדירקטוריונים של הקרנות - להתפנות מתפקידם בסוף חודש זה. המנהלים המיוחדים יתפקדו גם במקום הדירקטוריונים, עם סמכויות ניהול נרחבות.