משחקים גרועים: הסימנים המחשידים

לאחר שנים רבות בהן ראיתי משחקים באים והולכים, ביניהם משחקים שטיפחו תקוות רבות והתגלו לבסוף כאכזבה מרה, אוכל להרכיב רשימה חלקית של הסימנים המוקדמים המעידים על כך שמשחק מסוים עומד להיות מאכזב. סימנים שניכרים כבר בשלב הפיתוח, לפעמים אפילו בשלב הרעיון. אין זה אומר שכל המשחקים שנושאים את הסימנים הללו עומדים להיות גרועים במיוחד, אבל בתור "כלל אצבע", אם משחק שבו אתם מתעניינים מפגין את אחד מעשרת הסימנים להלן, תכינו את עצמכם לצרות.

טלאים חוזי עתידות

מנהג של מפתחי משחקים שאני מתקשה מאוד להבין הוא השיטה המגוחכת להפיץ ברשת טלאים למשחקים שפיתוחם הושלם, אך טרם הגיעו לחנויות. אם המפתחים סיימו לעבוד על המשחק, בדקו אותו היטב והם בטוחים שהכל פועל כשורה ואפשר להוציא אותו לשוק, כיצד ייתכן שמופצים טלאים ברשת עבור חלק מהמשחקים, עוד לפני ששחקן אחד הניח ידיו עליהם? אין הכוונה לטלאי שכולל שיפורים משניים. מדובר בתיקונים מהותיים למשחק. אם מפתחי המשחק יודעים שהמשחק אינו גמור וחופשי מבאגים, מוטב שלא היו שולחים אותו לחנויות.

משחקי ספורט

באופן מסורתי, סוג המשחקים שהכי מאכזב גיימרים הוא משחקי ספורט. למה? כי רוב משחקי הספורט יוצאים מדי שנה בשנה, וכל שנה מספרים לנו את אותו הסיפור: מדובר במשחק חדש, עם גרפיקה משופרת פלאים, משחקיות שהועמדה על ראשה והמון המון תוספות. וכל שנה, אחרי שהעשן מתפזר מהמגרש, מתברר לנו שבסך הכל מדובר באותו משחק מהשנה שעברה, עם כמה שיפוצים פה ושם וסגל מעודכן, ושהקהל עדיין מכוער פחד. מה, לא יכלו להוציא פשוט טלאי? או מקסימום חבילת הרחבה בחצי מחיר? הם באמת חושבים שזה מצדיק משחק "חדש" במחיר מלא?

לאחרונה מתברר שז`אנרים נוספים מתחילים לעלות על הרעיון השיווקי הגאוני הזה, שלא תורם הרבה איכות או אמינות לתעשייה. סדרת Unreal Tournament, למשל, עושה סימנים לפיהם היא רואה בפיפ"א מודל לחיקוי. אז מה אם כל מה שיש ל- UT 2004 להציע לעומת UT 2003 זה כמה רכבים ומטוסים? תשלמו מחיר מלא, כמו גדולים.

כשתראו משחק שהשם שלו מסתיים במספר של שנה, דעו שבדיוק בעוד 12 חודשים יצא משחק "חדש וטוב יותר", וחבל לבזבז את הכסף השנה. חכו לשנה הבאה, ולזו שאחריה והבאה בתור, ואף פעם לא תתאכזבו מהבטחות לחידושים.

משחקי תפקידים רב משתתפים ברשת (MMORPG)

כל משחקי התפקידים ההמוניים ברשת מאכזבים? זו לא הכללה קצת גסה? זו כן. אבל ברוב המוחלט של המקרים, כשהמשחקים מהז`אנר הלא בשל הזה יוצאים לשוק הם נושאים עמם בעיקר אכזבה ולא מעט טרוניות. הם כמעט אף פעם לא גמורים, תמיד יש איתם בעיות ובאגים, וברוב המקרים אין מספיק תוכן בעולם המשחק. עם כל משחק שיוצא מתחילים אותם סיפורים: השרתים כל הזמן נופלים, אחרי כמה שעות זה מתחיל לשעמם כי אין מספיק אנשים ודברים לעשות, והרבה פעמים כל מיני פיצ`רים שהובטחו בכלל לא מופיעים במשחק.

נכון, רוב משחקי ה-MMORPG משתפרים פלאים אחרי שעוברים מספר חודשים, נוסף להם תוכן והבעיות הטכניות מטופלות. אבל זה קורה רק אחרי חודשים ארוכים שהמשחק בשוק, והשחקנים משלמים 10 ויותר דולרים לחודש עבורו, מעבר למחיר האריזה. לא חוצפה? אמרו מעתה: MMORPG חדש? קח אסימון, תתקשר אלי עוד חצי שנה, כשתגדל קצת.

סוף הרבעון הגיע - משחק גרוע בדרך

כל שלושה חודשים חוזר אותו הסיפור. פתאום, בלי שום סיבה נראית לעין, מזדהבים ונשלחים לחנויות כמה וכמה משחקים בבת אחת. כמו עופות נודדים שעוזבים את הקן ויוצאים לדרום החם בדיוק באותו תאריך מדי שנה, כך מתרחשת לה תופעה משונה זו תמיד לקראת סוף החודשים מרץ, יוני וספטמבר - החודשים בהם מסתיים לו רבעון של שנת הכספים.

המקור לתופעה המוזרה הזו הן מפיצות המשחקים, שמכריחות את המפתחים לשחרר משחקים לפני סיום הרבעון. לא, זה לא בגלל שהמשחקים הושלמו והמפתחים סתם לא מוכנים לתת להם לצאת לעולם הרחב. זה בגלל שהמפיצות צריכות שהמשחקים יימכרו לרשתות ולחנויות, ההכנסות יירשמו בדו"ח הרבעוני, הדו"ח יראה רווח, והעיר שושן תצהל ותשמח.

מה שזה אומר בפועל הוא שבזמן שמנהלי חברות ההפצה חוגגים עוד רבעון מוצלח, אנחנו הגיימרים נועצים שיניים בחוט של העכבר מרוב עצבים. במקום שהמשחק לו חיכינו יצא כשהוא מושלם וגמור, הוא יוצא בזמן שנוח לחברת ההפצה - והרבה פעמים, כשהוא לא ממש מבושל וראוי למאכל אדם.

במקרה של Neverwinter Nights, למשל, נדרשו לו כמה חודשים ועשרות טלאים לפני שהוא הגיע למצב יציב. בהרבה מקרים אחרים, אפילו את זה אנחנו לא נקבל, והמשחק ישאר לעד רעוע, צל חיוור של מה שהוא היה אמור להיות. אז בפעם הבאה שמשחק שאתם רוצים מגיע, תבדקו טוב טוב אם הוא לא במקרה יצא בסוף רבעון. ואם הוא כן, תנו לו עוד כמה שבועות טובים, להתבשל. למה להסתכן בקלקול קיבה?

משחקי כלבו

"המשחק שלנו משפריץ מקוריות, משלב תחומים שונים ופורץ את גבולות הז`אנרים המוכרים. מה אתם אוהבים? פעולה? תפקידים? אסטרטגיה? במשחק שלנו הכנסנו קצת מכל דבר. ספורט אקסטרים? גם את זה הצלחנו איכשהו לדחוף פנימה. כן, גם שח. ואלמנטים של Sims.

"המשחקיות הפשוטה תמשוך שחקנים מתחילים, לצד עומק רב שיפנה לגיימרים הכבדים שביניכם. המשחק שלנו מיועד לגילאי 9 חודשים עד 99 שנים, נשים וגברים, גיימרים ופשוטי-העם, לכ-ו-ל-ם. גם לאלו שמשחקים רק בסימולטורים".

יש מפתחים שרוצים שהמשחק שלהם יכלול פחות או יותר הכל, ויפנה לכל קהל אפשרי. התוצאה היא כמעט תמיד כשלון, בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת".

ציפיות גבוהות מדי

לעתים המפתחים מבטיחים הרים וגבעות - בעיקר הרים - גרפיקה שלא נראתה מעולם, שתפיק את המיטב מהכרטיסים הכי חדשים - אבל עדיין תרוץ היטב על מחשב פנטיום 200, משחקיות פשוטה אך מגוונת וממכרת, משחק יחיד בן מאות שעות, ולצדו ריבוי משתתפים עם אורך חיים בלתי מוגבל, ממשק גאוני וחדשני, שטרם נראה כמותו, אשר עדיין מצליח להיות נוח ואינטואיטיבי לכל סוגי השחקנים, עולם רחב ידיים ופתוח לגמרי, שיגיב בצורה ריאליסטית ולא צפויה למעשי השחקן - ולמרות זאת, לא נלך בו לאיבוד, אינטליגנציה מלאכותית כל כך חכמה, עד שהיא תדע לגמור את המשחק לפניכם.

כמובן שרוב המשחקים מבטיחים בחוסר צניעות דברים שקשה להם לקיים: הבעיה האמיתית מגיעה עם משחקים שאפתניים מאוד שאין מאחוריהם יכולת ביצוע של המפתחים וסבלנות של המפיצים. העניין הוא שבתעשיית המשחקים רוויית ההייפ אף אחד לא מנסה לקיים את הכלל "לא יתהלל חוגר כמפתח". עוד לפני שנכתבה שורת קוד אחת אנחנו כבר שומעים על פלאי המשחק שיהיה, ואז מה הפלא שיש פער עצום בין ציפיות ותוצאות?

משחקים מבוססים על סרטים

אין חכם כבעל הנסיון, אמרו חז"לינו, וצדקו. אף כי בעקרון לא אמורה להיות שום בעיה עם משחקים המבוססים על סרטים ויוצאים במקביל אליהם, הניסיון מלמד שרוב הכותרים הללו בינוניים ומטה.

במקום לקבל משחק מלוטש, שמאפשר לכם להכנס לעולם של סרט הקולנוע האהוב עליכם ואפילו להנות מזה, ברוב המקרים מדובר במוצר מבושל למחצה, שנראה כאילו דחפו אותו אל המדפים חודשים לפני הזמן.

לא ברור אם המחיר הגבוה של זיכיון למשחק מבוסס סרט לא משאיר הרבה כסף לפיתוח עצמו, ואולי הבעיה טמונה בלוח הזמנים הדחוק שחייב להתאים לזה של ההפצה לבתי הקולנוע. ייתכן שחלק מהבעיה היא שאנשים שמחוץ לתעשיית המשחקים ולא מבינים בה הרבה מעורבים יותר מדי בפיתוח.

אתם יודעים מה? יכול להיות שהבעיה היא אפילו במוטיבציה של המפתחים, שביצירת סוג כזה של משחק הופכים פעמים רבות ללא יותר מטכנאים שכירים, ללא שמנחה אותם שמץ חזון או שמחת יצירה. מה שבטוח, משחקים כאלו מעוררים הרבה תקוות וציפיות, שכמעט תמיד הופכות לאכזבה מרה. ועדיין, אנחנו ממשיכים לקוות שאולי-אולי המשחק הבא יתן לנו סוף סוף את החוויה שאנחנו מחפשים.

האנונימיים המוחלטים

אתם הולכים לחנות משחקים, מפשפשים בין המדפים, ופתאום מוצאים משחק חדש שנראה מגניב ומעניין. העטיפה שלו יפה, עם תמונות מרשימות מאוד מתוך המשחק, והכיתוב על האריזה נשמע מבטיח - אולי אפילו סגנון המשחק שאתם אוהבים. יש רק בעיה קטנה: אתם מעולם לא שמעתם עליו או על החברה שפיתחה אותו.

אתם מחליטים לקחת סיכון (אולי אפילו מדובר במשחק מוזל), וקונים אותו. כשאתם מגיעים הביתה, לפני שאתם מתקינים את המשחק, אתם מעיפים מבט על אתרי המשחקים האהובים עליכם כדי לנסות ולגלות עליו עוד מידע. להפתעתכם הרבה, האתר היחיד ברשת שמאזכר את שמו של המשחק כתוב בגרוזינית, ולמרות שאינכם מבינים מילה, מתחיל להתעורר בכם חשש שעבדו עליכם. אולי זה ה-3.7 שכתוב בגדול בראש העמוד ונראה כמו ציון. נפלתם במלכודת. חברות משחקים מעולם לא התביישו לקחת כותרים עלומים וגרועים במיוחד, שאף אחד לא שמע עליהם.