קפוץ לי

"אולפן שישי", ערוץ 2, שישי, 20:00

נמאס לכם מהכל? החלטתם לקפוץ מהגג? אל דאגה, יחידת המו"מ של המשטרה תגיע, תדבר איתכם על זה שעות, תתחנן בפניכם להישאר איתנו עוד קצת, רק עוד קצת, מה יש, מה רע, ובסוף, ב-95 אחוז מהמקרים, תוריד אתכם למטה בשלום.

כתבתו של משה נוסבאום חשפה את קיומה של היחידה המשטרתית שתפקידה למנוע מישראלים מיואשים להפוך לכתם קשה להסרה על המדרכה. "את זה", פסק נוסבאום, "רק הם יודעים לעשות". כמקובל באולפן שישי, הכתבה כולה היתה שיר הלל כמעט אינטרנציונלי ליחידה הלוחמת. הם נפלאים, הם יעילים, הם משלנו. ללא שמץ הירהור, תמיהה או אפילו סתם מיצמוץ סקפטי למען הרושם העיתונאי. דוברות המשטרה לא היתה מכינה סרטון הסברה יעיל יותר.

הסצינה הזו, שבה אדם קופץ מבניין או יורה בעצמו לאחר מו"מ ממושך, היא הלחם והמרגרינה של כל סדרת מתח אמריקאית בסיסית, אבל בעשר השנים האחרונות, מתברר, רק חיילת אחת בישראל באמת מימשה את האיום והתאבדה לאחר מו"מ עם היחידה המשטרתית. מה זה אומר? ראשית, שהיחידה באמת מוצלחת בסוגה, ושנית, שישראלים אוהבים יותר לאיים בתחזיקו-אותנו מאשר לקפוץ מהגג. אבל רק תראו כמה יעילים הפכו כוחותינו; אפילו כשאנחנו רוצים למות, המדינה מתערבת. חיה ותן למות? תשכחו מזה. אתם תחיו. בפקודה.

בהמשך היומן, עוד כתבה בעייתית. גל גבאי יצאה לתעד את "תופעת" בנות הנוער המוכרות את גופן תמורת דמי-כיס. זה חדש? זה מחריף? מה היקף התופעה? לגבאי לא היו שום נתונים או ממצאים. היתה לה שיחה עם בת 17 שעובדת בכביש, ועם סרסור שהבטיח לספק ילדה אוקראינית בת 12. זהו. את הכתבה הזו ניתן היה להכין, מן הסתם, בכל זמן, בכל עיר גדולה בעולם. ואת הארוחה החלבית ש"אולפן שישי" מגיש לנו מזה שבועיים הגיע הזמן להחזיר למטבח.

"קחי אותי, שרון", ערוץ 2, שבת 20:40

על מי אנחנו מנסים לעבוד? רק דרמה ממשית אחת התחוללה במשדרי סוף השבוע הזה. קוראים לה שרון. "קחי אותי, שרון" היא כמו תאונת-דרכים קטלנית על הכביש המהיר; אתם יודעים שזה נורא, ועדיין לא יכולים שלא להסתכל.

אולי כי זה לא באמת נורא. אולי כי קל יותר לצקצק לגבי הו-כמה-איום הוא "הזבל הנחות" שמאכיל אותנו ערוץ 2 מאשר לקחת את תוכנית המציאות הזו כפי שהיא; שעשועון עכשווי ויעיל, שום דבר גבה-מצח אבל גם לא סלט-פירות מקולקל נוסח "אסתי המכוערת".

עדיין, מרגיז לשים לב לאופן המרושל בו מופקת "שרון". העובדה כי באמצע התוכנית של אמש הושחלה סצינת קריוקי מעידה בעיקר כי ב"קשת" החליטו להפוך את התוכנית בכוח לסניף של תפלצת "לא נפסיק לשיר" וגם כי תקציב ההפקה הגיע למקום בו אין עוד גרוש להשקיע ביום צילומי-חוץ נוסף. מה הלאה? משחקי דוקים בחדר? ככה לא מרימים הפקה עתירת סקס-אפיל. קחי ואליום, שרון. הולך להיות משעמם.

בסצינה אחרת (בה נחשפים "סודותיהם" של הבחורים) שרון מתחילה בכפכפים, ממשיכה בפלטפורמות, ולבסוף היא יחפה. העובדה שעורך הווידאו מנמנם על משמרתו לא מיטיבה עם תחושת ה"מציאות" שהסצינה המבוימת להפליא הזו לא משדרת. יש עוד, אבל נשמור משהו לפעם הבא ונעבור, ללא שהיות, לעצות החשובות:

ָָָצריך להגיד

לשרון: "מפתיע ומרענן" אינו חיווי סביר על אדם (דיוויד), כי אם על משקה מוגז. די להיות כל-כך דיילת.

לשלומי, שאחותו תיארה אותו באוזני שרון כאובססיבי-קומפולסיבי והוא התפתל בניסיון להכחיש: למה לא ללכת פשוט על "אין לי אחות"?

לקהל: אנחנו נחזיר את רודריגו, לא?

וחוץ מזה: אם הפסדתם את הסרט המרתק על טלנובלות בערוץ 23, הפסדתם.