סקר כלכלנים: האם המשק יוצא מהמיתון?

האם המשק יוצא סוף סוף מהמיתון? על פי התעוררות הבורסה, הגידול בצריכה הפרטית בחודש יולי, בעיקר ביבוא מוצרי הצריכה, ומאות אלפי הישראלים היוצאים בשבועות האחרונים לנופש בחו"ל, ניתן היה לקבל את הרושם שהשפל נגמר ואנו שוב על הדרך לצמיחה מחודשת.

ואולם מנתונים של חודש אחד, טובים ככל שיהיו, קשה עדיין להסיק על מהפך של ממש. גם נתונים אחרים מצביעים על ההיפך – האבטלה לא מצטמצמת, ההשקעות עדיין קטנות מדי, וגם הייצוא עוד לא מראה סימני התאוששות.

אפילו שר האוצר, בנימין נתניהו, לא חשב שהצמיחה תתחדש כל כך מהר. רק לפני כחודש העריך כי סוף המיתון וחידוש הצמיחה יורגשו רק בעוד שנה. הכלכלן הראשי של האוצר, מיכאל שראל, הרחיק לכת וקבע רק השבוע כי מוקדם לקבוע שהמשק יוצא מהמיתון.

ובכל זאת יש לא מעט כלכלנים הסבורים כי הסימנים הבודדים להתאוששות המשק, אכן מעידים על מפנה במצב המשק, שיוביל בתוך חודשים אחדים לחידוש הצמיחה.

לנוכח העדויות והנתונים הסותרים על מצב המשק, פנינו ל-15 כלכלנים בכירים בבנקים, בבתי ההשקעות, בארגונים כלכליים ובאוניברסיטאות והצבנו בפניהם את השאלה – האם המשק יוצא מהמיתון.

בשורה תחתונה התשובה היא חדה – מתוך 15 הכלכלנים שנשאלו, השיבו 10 נחרצות כי המשק אינו יוצא עוד מהמיתון ורק 5 העריכו כי אנו נמצאים בנקודת המפנה של היציאה מהמיתון.

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי: כן. המשק כבר נמצא מעבר לתחתית השפל, ובמחצית הראשונה של השנה הראה סימנים חיוביים של צמיחה. עם זאת, לתקציב 2004 תהיה משמעות רבה להמשך תהליך הצמיחה.

לדבריו, מדיניות כלכלית נכונה שתשדר אמינות מבחינת יעדי הגירעון והאינפלציה היא המפתח. שמירה על סדרי עדיפויות תקציביים, בעיקר לטובת השקעה בתשתיות תבטיח את המשך מגמת השיפור.

בפמן מוסיף כי שיפור במצב המדיני-בטחוני בהחלט צפוי לעודד את הצמיחה. גורם נוסף הוא המשך הגידול ביצוא, שתלוי בעיקר במצב הכלכלי מעבר לים.

חזי גוטמן, הכלכלן הראשי של הבנק הבינלאומי: כן. נבלמה ההאטה במשק, וכבר השנה ניתן לזהות תהליך התחלתי של צמיחה, אמנם רק כחצי אחוז, אך זה יותר ממה שהיה לנו בשנתיים הקודמות. את תחתית השפל עברנו לפני כחצי שנה, ותהליך הצמיחה נמצא לפנינו. עם זאת, התהליך הוא ממושך.

הגידול המתמשך באבטלה נובע מכך שנתוני התעסוקה מפגרים אחרי נתוני הצמיחה. בנוסף, הצמיחה כרגע עדיין איטית מכדי להתגבר על הגידול בכוח העבודה, כך שעדיין יתוספו אנשים לכוח העבודה הזמין, אך לא ימצאו עבודה.

איילת ניר, כלכלנית בית ההשקעות איי.בי.איי: כן. נראה שאנחנו כעת בנקודת המפנה. אני מאמינה שבקרוב מאוד נראה גידול בהשקעות, בהתחלה בהשקעות פיננסיות ובמשך הזמן גם בהשקעות ריאליות, כתוצאה מהריבית שיורדת ותמשיך לרדת, מצד אחד, מהזרמת כספי קרנות הפנסיה לשוק ההון מצד שני, וגם בהתאוששות בצריכה, כתוצאה מהשינוי במצב הביטחוני.

השוק הישראלי לא נתפס בחו"ל כשוק רע, אלא כשוק בעל פוטנציאל גדול, שרחוק מלנצל אותו במלואו, וכעת הוא הולך ונעשה אטרקטיבי. זרים אוהבים רפורמות, הם מתעניינים בשווקים בעלי ריבית גבוהה, וכמובן שהשינוי באווירה המדינית יגרום להם לשנות את גישתם להשקעה בישראל. במשך הזמן, גם האבטלה תרד: אבטלה היא משתנה שתמיד נמצא בפיגור אחרי מדדים אחרים, כיוון שמעסיקים זקוקים לוודאות גדולה יותר כדי לגייס עובדים.

פרופ' מיכאל בינשטוק, החוג לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים: כן. המיתון הסתיים. הסיבה העיקרית למיתון היתה השכר: השכר הגבוה ששולם בארץ פגע ברווחיות של החברות הישראליות. אני מעריך שהמשק היה נקלע למיתון גם ללא האינתיפאדה, גם אם זה לא היה מיתון כל כך עמוק. השכר תיקן את עצמו, והמשק נעשה כעת בריא יותר, והוא בשל כעת להתאוששות.

יש דברים אחרים שמקרטעים, כמו מצב המשק העולמי, שדווקא לא מתאושש, וזה בהחלט פועל לרעתנו, אבל ישראל נמצאת ביחס לעולם בהתייצבות. ההתאוששות כבר נותנת את אותותיה בבורסה, והיא תתחיל לתת את אותותיה בכל התחומים כבר במחצית השנה הקרובה.

כבר לפני שנה הערכתי, שהמשק יתחיל להתאושש באמצע 2003, ואני לא רואה סיבה לשנות את התחזית. הנתונים על אבטלה נמצאים תמיד בפיגור של רבעון אחד, כך שאנחנו פשוט לא יודעים מה הוא מצב האבטלה כיום, אבל אני מאמין שהאבטלה עומדת לרדת. אני בהחלט בין האופטימים.

שמוליק היזלבק, מנכ"ל-שותף במיטב: כן. "אני יותר אופטימי מפסימי". באחרונה התפרסמו נתונים חיובים : גידול בצריכה הפרטית וברכישת מוצרי חשמל, וגידול בייצוא התעשייתי. בסך הכל מורגשת התייצבת בפעילות המשק. אך יש גם פרמטרים שליליים כמו: אבטלה וירידה בגביית מסים. היזלבק מעריך, כי נמשיך לראות בטווח הקצר פרמטרים שלילים, כך שגם אם סוף המיתון בפתח – מדובר בתהליך ארוך.

בנוגע לשוק ההון, היזלבק מוסיף, כי אם נשווה בין התקופה הנוכחית לבין התקופה שלפני מלחמת עיראק נקבל תמונה אופטימית – רמת אי הוודאות ירדה, התחלף שר האוצר שהכיוון שלו נראה חיובי מבחינת השווקים והוא בעל מודעות גדולה לצורך בקיצוץ התקציב.

ד"ר רמי אמיר, הכלכלן הראשי של בנק דיסקונט: לא. אין סימנים ליציאה אמיתית מהמיתון. גם ההערכות האופטימיות ביותר מדברות על צמיחה של 2%-3% ב-2004, השקולים לקיפאון מבחינת התוצר לנפש. צמיחת תוצר נמוכה יותר תלווה בגידול באבטלה.

מבחינת מנועי הצמיחה, מציין אמיר את היצוא, שכפי הנראה לא צפוי להתאושש עקב המשך המיתון באירופה; הצריכה הציבורית לא צפויה לגדול, כך לפחות מצהירה הממשלה; ההשקעות במשק לא גדלו באופן משמעותי (גידול של חצי מיליארד שקל), למרות הצהרות הממשלה; ואין סימנים חד משמעיים להתאוששות בשוק הנדל"ן.

הצריכה הפרטית, שאמורה להוות את הקטר שמושך את המשק, לא צפויה לגדול כי גם קיצוץ הקצבאות, גם הורדות השכר בסקטור הציבורי וגם מיסוי שוק ההון מקטינים את ההכנסה הפנויה של הציבור. בשנה הקרובה איננו צפויים לחזות בחגיגת קניות, ומעבר לצמיחה אמיתית צפוי, אם בכלל, רק בשנת 2005.

אמיר חייק, הכלכלן הראשי של בנק איגוד: לא. מוקדם לומר שהמשק הישראלי עבר את תחתית השפל ועבר ממיתון לתהליך של צמיחה.

לדבריו, האינדיקטורים המשמעותיים ביותר לצורך צמיחה הם הצריכה הפרטית והיצוא. הצריכה הפרטית, למרות הנתונים האחרונים המעידים על גידול, עדיין נמוכה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ואין ודאות כי תמשיך לגדול. כל ערעור במצב הבטחוני יביא להקפאת הגידול בצריכה ולהמשך ההאטה. היצוא מושפע מאוד מהנעשה בעולם, ולמרות אינדיקטורים חיוביים בחו"ל, וגידול ביצוא בחודשים האחרונים, עדיין יחלוף זמן עד שהיצוא ימשוך את המשק קדימה. חייק מעריך עם זאת כי העליות בחודשים האחרונים בבורסה עשויות לשקף מפנה חיובי בעתיד.

"הביקורת על נגיד בנק ישראל אינה מוצדקת, והורדת הריבית באופן הדרגתי חשובה ליציבות המשק, ובכל מקרה לריבית בנק ישראל יש השפעה מועטה בלבד על הצמיחה העתידית". חייק סבור כי המפתח לצמיחה הוא הסכם מדיני שיביא לרגיעה במישור הביטחוני, להמשך גל הקניות, לכניסה של משקיעים זרים ולצמיחה מואצת.

ראובן קובנט, דן אנד ברדסטריט: לא. המיתון העמוק יישאר איתנו עוד חצי שנה לפחות. אין סימנים לשיפור במצב העסקים, שיפור במוסר התשלומים, או ירידה במספר העסקים בסיכון.

הסיכוי היחיד למעבר לצמיחה הוא שינוי בהלך הרוח: ברגע שהציבור, העסקים והבנקים יאמינו שהצמיחה נמצאת מעבר לפינה, אנו צפויים לראות שינוי בהתנהגות הציבור, בצורת קניות והשקעות, שיתורגם לצמיחה.

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות נשואה זנקס: לא. בסופו של דבר, הצריכה הפרטית יורדת ותמשיך לרדת. השכר נשחק וימשיך להישחק. הממשלה ממשיכה לקצץ בתשלומי ההעברה. הפיטורים יימשכו, כי החברות צריכות להתייעל, ואנשים ימשיכו לקנות פחות, כי יהיה להם פחות כסף.

ההתאוששות המורגשת בצריכה נובעת מהירידה בדולר, ולכן עם התיקון המתחולל כעת, בכיוון של התחזקות מחודשת של הדולר, הצריכה תרד בחזרה. אנשים הרי צריכים, בסופו של דבר, לקנות מדי פעם מכונת כביסה חדשה, אז הם קונים עכשיו, גם בגלל הקיץ וגם בגלל שהדולר יורד.

גם העליה ברכישות האג"חים נובעת מהירידה בשער הדולר, ומהאמון שהמשקיעים מביעים בתוכנית הכלכלית של הממשלה. אך יש לזכור שרכישת אג"חים אינן השקעות פיסיות. המיתון, אומר מעוז, רחוק מאוד מלהסתיים.

אלי פולטינסקי, אנליסט באינווסטק: לא. מוקדם עדיין לשמוח. עדיין לא עברנו לצמיחה, וגם לא נראה צמיחה גבוהה במשק במשך השנה הנוכחית. נכון, אמנם, ששיא המיתון כבר מאחורינו, והשחיקה וההתדרדרות כבר לא יגיעו לרמות הקיצוניות שהגענו אליהן, אבל המשק עדיין נמצא בהאטה.

העלייה בצריכה היא עדיין לא עקבית וחזקה מספיק בשביל להצביע על סוף המיתון. גם רכישות האג"חים לא מצביעות על כך. גל הרכישות מושפע בעיקר מתנועות של הון זר, שהגיעו אלינו כשם שהגיעו לכל המדינות המתפתחות, בגלל סיבות גלובליות. אנחנו נראה את סוף המיתון כשנראה עלייה בייצור התעשייתי, וזה עדיין לא קרה. אני מאמין שהמיתון ייגמר כששוק הטכנולוגיה העולמי יתחיל להתאושש, והיתרון היחסי העצום של ישראל, העליונות הטכנולוגית, יחזור לשרת אותנו.

רן ישראלי, אנליסט מאקרו ואסטרטגיה בבית ההשקעות אילנות בטוחה: לא. כרגע כל הנתונים מצביעים על כך שאין יציאה מהמיתון, אבל אנחנו בשינוי מגמה. כלומר: הרבעון הנוכחי והרבעון הבא יהיו חלשים מאוד, אבל בתחילת שנת 2004 נתחיל להרגיש את השינוי.

יש שלושה תהליכים מרחיקי-לכת שללא ספק יביאו לשינוי המגמה: השינוי הגיאופוליטי באזור: ארצות הברית הפכה, למעשה, לשכנה שלנו, וזה לא יכול שלא להשפיע; ההתאוששות במשק האמריקאי והעולמי; והתוכנית הכלכלית, עם שחיטת הפרות הקדושות, והטיפול שלה בכשלים המבניים של המשק הישראלי.

פרופ' יצחק זילכה, החוג לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב: לא. לדעתי המיתון עוד לא מסתיים. יש ניצנים שיכולים להצביע על סיום הדרגתי של המיתון, אבל עוד מוקדם להסיק מהם מסקנה כזאת, בעיקר בגלל שהם תלויים ביותר מדי אלמנטים חוץ-כלכליים, כמו התייצבות הפסקת האש, שיפור ביחסים עם אירופה ונושאים מאקרו-כלכליים נוספים.

נכון שהצריכה עולה, וזה בהחלט גורם משמעותי, אבל פה מדובר בעניין של ציפיות: הציבור רואה שיש ניצנים של התאוששות, בעיקר בגלל השיפור המדיני וההתאוששות בהיי-טק בארה"ב, אז הוא צורך יותר. אבל בשביל לצאת מהמיתון צריך עוד דברים חוץ מצריכה, והדברים האלה עוד לא כאן: ההתאוששות בפועל בתיירות, בתעשייה ובהשקעות היא לא גדולה, אם בכלל. אני לא אופטימי. אנחנו בהחלט יכולים לצאת מהמיתון, אבל לא כדאי למהר ולהסיק שזה קורה כרגע.

פרופ' אריה ארנון, החוג לכלכלה באוניברסיטת באר-שבע: לא. אני עדיין פסימי. אני לא רואה נתונים שמצביעים על מפנה במצב המשק. כדי לצאת מהמיתון צריך לבטל את הסיבות שגרמו לו: קודם כל, הנושא הפוליטי-בטחוני. עם הפסקת האש השינוי הוא אפשרי, אך גם המצב החדש הוא מאוד לא יציב. פיגוע אחד יכול למוטט את התהליך, כך שקשה לבנות על התהליך כדי לבסס את העתיד הכלכלי.

הסיבה השנייה, משבר ההיי-טק, מסתלקת, אבל לאיטה, ותוצאות ההתאוששות לא מורגשות אצלנו בינתיים. הסיבה השלישית רק הולכת ומחמירה: הפילוסופיה הכלכלית של ממשלות ישראל, לפיה השוק החופשי יעשה הכל. הפילוסופיה הזאת הגיעה לשיא בתוכנית הכלכלית החדשה, והיא מתכון בדוק לחיזוק המיתון ולהנצחתו. אבל צריך לקחת את כל התחזיות, כולל את זאת שלי בעירבון מוגבל: התחזיות בכלכלה הן לא הרבה יותר מניחושים פרועים.

ישראלה מני , מנהלת אגף כלכלה, אגוד לשכות המסחר: לא. אנחנו מעריכים כי היציאה מהמיתון תגיע רק בשלהי 2004. אנו עדים כעת לתהליך של שינוי מגמות ועדיין לא ניתן לדעת האם מדובר בשינוי מגמה קבוע שיישאר איתנו או שזהו שינוי חד פעמי. מורגש תהליך של בלימת ההתדרדרות, זאת בהנחת גיבוי של מדיניות מוניטרית ופיסקלית מתאימה. גם לנתונים מחו"ל יש השפעה על הארץ, כי אין ספק שאם ארה"ב תפרח, אנחנו נעלה אחריה מיד, וכך גם באיחוד האירופי - אולי בשיעורי צמיחה נמוכים יותר, אך זה בהחלט ישפיע.

נירה שמיר, ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים: לא. לדאבוני, אנחנו עדיין לא יוצאים מהמיתון, אלא מתקדמים לעבר רמת התייצבות. הנתונים לרבעון השני עדיין מעידים על נסיגה בייצוא ובתפוקה התעשייתית.

עם זאת, בסקר הציפיות שערכה התאחדות התעשיינים לפני כחודש, גילו התעשיינים אופטימיות - במיוחד לגבי השוק המקומי, אך זה היה בסמוך לחתימה על ההודנה ובינתיים אין נתון המעיד על שינוי כיוון.

הסיכוי לצאת מהמיתון תלוי מאוד במצב ביטחוני-מדיני, ובמצב הכלכלי בעולם- כי גם באירופה ובארה"ב אין נתונים המצביעים על יציאה מהמיתון. בנוסף, המשך ההתנהגות שער החליפין עשוי להשפיע על הרווחיות ועל היקפי הייצוא בעתיד.

אמנון אלטמן, יו"ר BDI: לא. "עדיין אין סימנים של יציאה מהמיתון, ויש לזכור כי יציאה מהמיתון הינה תהליך שלוקח זמן. במהלך שלושת החודשים האחרונים אנו עדים לתהליך של התייצבות, אך סביב רמה נמוכה – בהשוואה למצב ב-99'. מדובר בערכים הנמוכים ביותר משלושים אחוזים מהרמה שהיתה קיימת כאן לפני 4 שנים.

75% מהענפים הבולטים בישראל עדיין מוגדרים כענפים במצב חלש וקשה, ורובם עם סיכון מעל הממוצע. לדוגמא, ענף התיירות - למרות חופשת הקיץ - לא מצליח להתרומם, וגם ענף התעשייה, שנחשב בשנה האחרונה כענף מוצלח לעומת יתר הענפים, גם הוא בעל רמת סיכון מעל הממוצע.