המסע של משפחת דנקנר בעקבות הכסף

לנוחי דנקנר, בעל השליטה החדש בקבוצת אי.די.בי, יש תוכנית מפורטת למימושים מאסיביים של חברות-בנות בקבוצה. התוכנית המפורטת הוכנה ערב השלמת העיסקה, והיא הוגשה לבנק לאומי, שהיה המממן העיקרי בעיסקה.

המטרה העיקרית היא לממש חברות שאינן בליבה העיסקית של הקבוצה, כדי שכספי המימושים יאפשרו לבעלי השליטה בקבוצה לחלק דיבידנדים שיאפשרו להם לפרוע את האשראים הרבים שנטלו לצורך מימון העיסקה. חלקים נרחבים מהתוכנית הגיעו לידי "ידיעות אחרונות", והם נחשפים כאן לראשונה:

התוכנית העיסקית של אי.די.בי כוללת הנחה מרכזית אחת, והיא שהחברות העיקריות בקונצרן לא יימכרו במהלך השנים הקרובות. החברות הללו הן אזורים ונכסים-ובנין בתחום הנדל"ן, שופרסל בתחום הקמעונאות, פולגת וכיתן בתחום הטקסטיל, וכן 75% ממניות מונופול המלט נשר. זאת, תחת ההנחה ש- CRH האירית, המחזיקה ביתרת מניות נשר, תבחר שלא לממש את האופציה להגדלת חלקה בחברה.

חברה נוספת שנכללת בתוכנית, ושאינה עומדת למכירה, היא כלל-ביטוח. זאת למרות שאי.די.בי-פיתוח מכרה לפני כחודש וחצי כ-2% ממניות החברה, אם כי המניות הנמכרות לא פגעו בשליטה המוחלטת של הקבוצה בענק הביטוח.

במסגרת התוכנית, אמורה קבוצת אי.די.בי להיפרד עד לשנת 2010 מעשרות אחזקות, רובן מניות מיעוט שלקונצרן אין בהן עניין. חלק אחד מהחברות שיעמדו על המדפים בשנים הקרובות הן חברות שאי.די.בי אמנם שולטת בהן, אבל הן לא נמצאות בליבה העיסקית שלה.

2003 היא השנה הראשונה שבה נשלטת אי.די.בי על-ידי בעלי הבית החדשים, קבוצת גנדן-מנור-לבנת. לא מדובר בשנת פעילות מלאה, שכן השליטה בקונצרן החליפה ידיים רק באפריל.

על-פי התוכנית, עד לסוף השנה תממש כלל-תעשיות את אחזקותיה ב-36% ממניות פאנדטק וב-20% ממפעל מנועי בית-שמש, הנשלט על-ידי בני הזוג יהודה ויהודית ברוניצקי (מבעלי השליטה באורמת).

החברה האחות, דיסקונט-השקעות, אמורה לממש השנה את אחזקותיה בחברת הספנות אל-ים, שיתרת מניותיה מוחזקות כיום בידי משפחת רקנאטי, בעלת השליטה הקודמת באי.די.בי. המימוש הזה נראה לא פשוט, שכן הוא תלוי במחיר שיציעו השותפים תמורת חבילה של מניות מיעוט ללא פרמיית שליטה או מחיר בורסה.

בתחילת השנה הבאה אמורה דסקש להוציא למכירה את אחזקותיה במיזם התקשורת הברזילאי GVT , וכן בחברת גיוון-אימג'ינג, שפיתחה גלולה מצלמת לאבחון מחלות במעי הדק.

ל- GVT חוב גדול בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ליצרנית ציוד התקשורת אי.סי.איי, שעתידו עדיין לוט בערפל. מהתוכנית עולה, כי גם חבילת המניות של אי.די.בי באי.סי.איי עומדת למכירה, אם כי לא בטווח הקצר.

על-פי התוכנית האסטרטגית, כלל-תעשיות, המחזיקה בכ-13% ממניות אי.סי.איי, תיפרד לשלום מהחברה ב-2006, אז גם אמורות להימכר מניות כלל-תעשיות ביצרנית ציוד הבדיקה נובה-מכשירי-מדידה. באותה שנה אמורה כלל-תעשיות למכור את מניותיה בחברת הסטארט-אפ המבטיחה שלייקס.

החברה-האחות, דיסקונט-השקעות, אמורה ב-2006 למכור את מניותיה ביצרנית הגזים התעשייתיים מקסימה. בעבר כבר נחתמה עיסקה למכירת מניות השליטה במקסימה, ודסקש, שמחזיקה בזכות הצטרפות לעיסקה שכזאת, היתה אמורה אף היא למכור את מניותיה. לכן, לא מן הנמנע כי ההיפרדות ממקסימה תהיה לפני 2006, ובכפוף כמובן למציאת קונה מתאים.

התוכנית העיסקית המפורטת אמנם נוקבת בתאריכים למימושי אחזקות, אולם לא מדובר במספרי ברזל. כך למשל, בחודש שעבר מימשה אי.די.בי חבילה של מניות בנק דיסקונט, שהניבה לקופתה כ-200 מיליון שקל במזומן.

על-פי התוכנית העיסקית, היתה אי.די.בי אמורה למכור את מניותיה בבנק השלישי בגודלו במשק רק ב-2008, ולכן המכירה הקדימה בחמש שנים את התוכנית העיסקית. גורמים בנקאיים מציינים, כי בכך מוכיח דנקנר שהוא יודע לקרוא את השוק היטב, ולהגיב לאירועים בזמן אמת.

דנקנר ניצל את העדנה הקצרה ששררה בשוק, כדי לבצע מכירה שבימים אלה ספק אם היתה יוצאת אל הפועל. וגם אם כן, ראוי לשים לב למחיר. דנקנר מכר את מניות דיסקונט במחיר של 3.66 שקל למניה בעוד שמחיר השוק הנוכחי של המניות עומד על 3.22 שקל.

מכירה אחרת שהקדימה את התוכנית העיסקית היא זאת של מניות חברת הסלולר פרטנר, המוחזקות על-ידי החברה-הבת אלרון. גם כאן גרף דנקנר עשרות מיליוני שקלים לקופת אלרון, שצפויה בעקבות המכירה לחלק דיבידנד לחברה-האם שלה, דיסקונט-השקעות.