לא שמר את הקבלה והפסיד את הרכב

כשאתם רוכשים רכב מסוחר, דאגו לשמור את מסמכי הרכישה אצלכם, למקרה שיתעוררו ספקות לגבי מקוריותו של הרכב. אם במקרה רכשתם רכב מסוחר מכוניות, דעו שחלות עליו הוראות חוק המכר בכל חומרתן, כלומר הוא חייב בגילוי נאות ובכל מקרה אחראי כלפי הקונה לכל נזק שעלול להיגרם.

הסיפור הבא מדגים את העניין, ומתחיל כאשר ג' רכש מכונית וולוו מדגם 2002 מסוחר מכוניות, אך לא הקפיד לקבל את מסמכי הרכישה וגם לא בדק אם המוכר הוא סוחר מורשה. לאחר הרכישה התברר שהרכב נגנב בעבר ממבוטח של חברת אריה. הרכב נתפס על ידי המשטרה והוחלט להחזירו לחזקתו של ג'. ג' טען שרשות הרישוי סירבה לרשום את הרכב על שמו ועתר לפסק דין הצהרתי כדי לבצע רישום בעלות.

בינתיים נודע לחברת הביטוח אריה על קיומו של הרכב הגנוב והיא עתרה לבית המשפט בבקשה לקבל 100 אלף שקל מג' ומסוחר הרכב שלו – פיצוי על התמלוגים ששילמה למבוטח שלה, ממנו נגנב הרכב.

התביעות הובאו לדיון בפני השופט שאול מנהיים, מבית משפט השלום בחדרה. בפסק דינו אומר השופט: "הטוען לבעלות בנכס שבא לידיו שלא בהעברה נקייה של זכות הקניין, חייב להוכיח שרכישת הנכס על ידו עמדה בתנאים של סעיף 34 לחוק המכר. התנאים הרלבנטיים הם כי הנכס נרכש במהלך העסקים הרגיל ממי שעוסק במכירה של נכסים מסוגו בתמורה ובתום לב".

חברת הביטוח אריה טענה שעסקת רכישת הוולוו לא נעשתה במסגרת עסקת רכישה מסוחר ולכן אינה תקפה. ג' טען שביצע עסקה עם הסוחר, אך לא היו בידו הוכחות לביצועה. גם בספריו של סוחר הרכב לא היה זכר לעסקה.

השופט קבע כי גם ג' וגם סוחר המכוניות לא עמדו בנטל ההוכחה. לגבי ג' אמר השופט שהעובדה שלא טרח לבקש חשבונית מס וקבלה בעסקה שלטענתו עשה עם סוחר מעידה ל חוסר תום לב שלו.

אשר לחברת הביטוח אריה אמר השופט שתביעתה לקבל 100 אלף שקל מבוססת על טענת "עוולת גזל", שכן מאז היה ידוע לג' שהרכב גנוב – הוא לא החזירו לחברת הביטוח אלא המשיך להשתמש בו. בסופו של דבר חייב השופט את ג' להשיב לאריה את החזקה ברכב.