תחקיר: ההבטחות המוגזמות של טיפולי לייזר בשיניים
יותר ויותר רופאי שיניים מכניסים למרפאותיהם מכשירי לייזר. רובם מבטיחים טיפולים מגוונים, יעילים ולא מכאיבים. אבל ועדה מיוחדת מטעם הסתדרות רופאי השיניים קבעה לאחרונה כי לשימוש בלייזר אין שום יתרון, וכי בחלק מהטיפולים הוא אף עלול להזיק. תחקיר
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אתם מגיעים לרופא שיניים בפה מלא עששת, השיניים שלכם שחורות ומלאות חורים, והחניכיים מדממות ודלקתיות. אתם מתיישבים על הכיסא, מוזיקה שקטה מתנגנת ברקע, ואחרי כמה שעות של טיפול נעים ומרגיע, ללא קידוח מכאיב ומעצבן או שימוש בסכין מנתחים, אתם קמים ממקומכם, מחייכים בפה מלא שיניים מושלמות, והולכים הביתה יפים ומאושרים.
נשמע מופרך? לא על פי הפרסומים של מרפאות שיניים המתמחות בטיפול במכשירי לייזר. מודעות ענק שמתפרסמות בעיתונים מספרות על נפלאות קרן הלייזר, מבטיחות "סילוק עששת ביסודיות, ללא צורך במגע והרדמה", מספרות על חיתוך "דק ומדויק" ללא צורך בתפרים, על ניתוח סטרילי ללא סכנת זיהומים ועל חיידקים שנעלמים ולא שבים יותר. אפילו טיפול שורש נשמע אחרת כשקוראים את ההמלצות הללו. קרן הלייזר, נאמר בהן, "מבצעת חיטוי יסודי של תעלות השורש, ולכן הסיכוי להצלחת הטיפול גבוה יותר". גם הלבנת שיניים נשמעת כמו משחק ילדים. "הטיפול חד פעמי ולא כרוך בכאב". מה יש לדבר? העתיד כבר כאן, ורופא שיניים שלא מטפל בלייזר כאילו לא קיים.
אלא שהמציאות רחוקה מאוד מהתיאור הזה. רוב הטיפולים שמתבצעים בלייזר עוד לא הוכחו כיעילים יותר מהטיפולים הרגילים, ויש אף מחקרים שטוענים כי חלקם ממש מסוכנים. לא מכבר מינתה הסתדרות רופאי השיניים ועדה מיוחדת בראשות פרופ' יאיר שרב, שבדקה את הנושא. הוועדה זימנה לדיוניה את טובי הרופאים והמומחים בתחום, ובימים הקרובים יתפרסמו המלצותיה. אלו לא עתידות לשמח את הרופאים שכבר רכשו מכשירי לייזר. השורה התחתונה של ההמלצות היא שבניגוד מוחלט לפרסומים בעיתונים, המהללים את הלייזר ומייחסים לו יכולות רבות ומגוונות, לשימוש בלייזר אין יתרונות ברורים במקרה הטוב, והוא עלול לסכן את המטופל במקרה הפחות טוב. הוועדה אף מתכוונת להמליץ לא להשתמש בלייזר בטיפולי חניכיים ובטיפולים נוספים, בגלל הסכנות הטמונות בהם.
"מכשירי הלייזר טובים אך ורק לטיפול בסתימות, וגם זה בצורה מוגבלת", אומר יו"ר המועצה המדעית בהסתדרות של רופאי השיניים, פרופ' מרק ליטנר, שיזם את הקמת הוועדה. "כל שאר השימושים נבדקו ונמצאו מזיקים".
מכשיר חכם ויקר
פיתוח מכשירי לייזר לשימוש אצל רופאי שיניים החל לפני כ-20 שנה, לצורך חיתוך רקמות רכות. בשנת 1987 החלו להשתמש בהם לניתוחי חניכיים, בעיקר במצבים בהם היה צורך בחיתוך נקי ומדויק.
בסוף שנות ה-80 פיתחו מכשירי לייזר שהקרן שלהם מתאימה לחיתוך חומרים קשים כמו דנטין וזגוגיות השן, כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם לטיפול בשיניים. אלא שהמכשירים הראשונים סבלו מבעיות טכניות רבות, בעיקר של הפקת חום יתר במגע עם השן, מה שגרם לפגיעה קשה בה.
ב-1997 נכנס לשוק מכשיר לייזר חדש, המסוגל לבצע חיתוכים של השן מבלי לחמם אותה. כתוצאה מכך עלתה מאוד קרנו של הלייזר בטיפולי שיניים, והוא החל לחדור ליותר ויותר מרפאות. ב-1999 נכנס לשוק מכשיר משופר, הפעם כחול לבן, אותו פיתחה חברת "אופוס דנט" מיקנעם. המכשיר החדש קודח ברקמת השן מבלי לגרום לחימום יתר, והוא אף עובד בצורה מהירה יותר מהמכשיר הקודם. בדצמבר 2000 אושר המכשיר לשימוש על ידי מינהל התרופות האמריקאי (FDA), והיום הוא נחשב למכשיר המקובל ביותר בקרב רופאי שיניים.
אלא שלמכשיר הזה מגרעת אחת גדולה: הוא עולה כ-40 אלף דולר, ועלות האחזקה השנתית שלו מסתכמת בכ-4,000 דולר. התוצאה: לא כל רופא שיניים יכול להרשות לעצמו לרכוש אותו, ומי שכבר עשה זאת והשקיע במכשיר את מיטב כספו מבקש לקצור כמה שיותר פירות.
"הרבה רופאים שיש להם מכשיר לייזר משתמשים בו כמקדם מכירות", אומרת ד"ר רויטל שסקין, רופאת שיניים לילדים, שעובדת עם לייזר מזה כשנתיים. "היות שהם זקוקים להרבה לקוחות, הם עושים ללייזר פרסומת שמייחסת לו דברים שאין ביכולתו לעשות. בפרסומות, וגם בכמה כתבות שהתפרסמו בעיתונים, הוצג המכשיר כאילו הוא יודע לעשות הכל, אפילו עוגות. אבל הפרסומים האלה מוגזמים ומטעים, הם גרמו נזק לתדמית של הלייזר, וגרמו לו לאבד מאמינותו ויוקרתו".
"שוק הלייזר פרוץ ופרוע", אומר ד"ר שלמה ברק, מומחה לכירורגיית פה ולסת ומנהל רשת מרפאות השיניים של מכבי שירותי בריאות. "הסיבה העיקרית היא שהעבודה בלייזר אינה מחייבת הכשרה, אין עליה פיקוח, וכל רופא שיניים יכול לרכוש את המכשירים, לעבור השתלמות קצרה בחברה המייצרת ולהתחיל לעבוד".
- למה זה קורה?
"כי המחוקק יוצא מנקודת הנחה שרופא שרכש את מכשיר הלייזר יהיה מספיק הגון לעבוד איתו בצורה אחראית וזהירה, אבל המציאות לפעמים שונה. אם הדבר היה תלוי בי, הייתי דורש שכל סטודנט לרפואת שיניים ילמד במסגרת הפקולטה כיצד לעבוד עם מכשירי לייזר לפני שהוא מקבל אישור להפעיל אותם, כדי שהציבור שמגיע לרופא יידע שהוא פונה לרופא מוסמך, שמכיר במגבלות של המכשיר ומקפיד על אמצעי בטיחות".
"עוד לא הגיע הזמן ללמד את הנושא באוניברסיטאות", סבור פרופ' ליטנר. "אם היו משכנעים אותי שהטכנולוגיה הזאת חיונית והכרחית, הייתי ממליץ שתהיה מערכת לימודים מסודרת בנושא. בינתיים זה לא המצב. לכן, במקום לרוץ להשתמש במכשיר, אנחנו ממליצים לרופאים לנקוט בזהירות מרבית כשהם משתמשים בלייזר".
"נושא הלייזר נמצא עדיין בשלבי מחקר ופיתוח, וטרם הגיע לסוף הדרך", מוסיף ד"ר שלמה זוסמן, מנהל האגף לבריאות השן במשרד הבריאות. "ברגע שיהיה לנו מידע מתקדם וחד משמעי, ניתן יהיה להכניס את הנושא לתוכנית הלימודים של האוניברסיטאות".
- אבל יש כבר לא מעט רופאי שיניים שעובדים עם הלייזר.
"אז אני מקווה שרופא שקנה את המכשיר אחראי מספיק כדי ללמוד לעבוד עליו נכון, ולהשתמש בו רק כשצריך".
- ומה עם הסיכונים למטופלים?
"אין טכנולוגיה רפואית חדשה שאין בה סיכונים. לדעתי, לא זו הבעיה עם הלייזר. הבעיה העיקרית היא שרופאים מפעילים אותו גם כשאין לכך הצדקה. בסך הכל, מספר הפעולות שהלייזר יכול לבצע ביעילות מוגבל למדי, ולכן אני לא חושב שיש מקום להשקיע ברכישתו".
שדה עבודה סטרילי
ד"ר שסקין, מחלוצות השימוש בלייזר ברפואת שיניים לילדים, היא חסידה גדולה של השימוש בו לסתימות. "ללייזר יש הרבה יתרונות, בעיקר בטיפול בילדים, משום שהוא כמעט שלא מכאיב, וכשעובדים איתו אין צורך להשתמש בזריקות הרדמה", היא אומרת. "הטיפול בקרן הלייזר נעשה ללא מגע ישיר בשן או בחניכיים, כי מקור קרן הלייזר נמצא במרחק של 2 מ"מ מהשן.
"היום, בעידן האיידס, יש לכך יתרון גדול, כי התוצאה היא שדה עבודה סטרילי יותר. קרן הלייזר מחטאת והורגת את החיידקים הרבה יותר טוב, מה שעשוי למנוע התפתחות חיידקים מתחת לסתימה וטיפולי שורש. גם איכות הטיפול בלייזר גבוהה יותר, והסתימה מתחברת טוב יותר לשן ולכן עשויה להחזיק מעמד לאורך זמן רב יותר. השימוש בו חוסך את רעש המקדחה, וכשמטפלים בילדים זה יתרון עצום".
- ללייזר אין שום רעש?
"יש לו רעש מאוד חלש, שמזכיר פצפוצים של פופקורן. המכשיר עצמו מזכיר לילדים משחקי חלל, מה שהופך את הטיפול לכיף, והילדים נהנים ומחכים לו. היות שהטיפול כמעט שלא כואב או מעצבן, אפשר לעשות כמה סתימות בפגישה אחת, בלי שהמטופל יסתובב שעתיים לאחר מכן עם חצי פרצוף רדום ועם תחושות מוזרות בפה".
ד"ר ברק: "מכשיר הלייזר אכן טוב להכנת חללים לסתימות, אבל מי שמוכר אותו כמכשיר שבזכותו הטיפול לא יכאב מטעה את הציבור. טיפול בלייזר לא כואב רק כשמדובר בחורים קטנים, אבל כשהעששת עמוקה וקרובה למוך העצם, כל מגע, גם של קרן לייזר, גורם לגירוי וכאבים, ושלא יספרו סיפורים".
הלייזר גם לא מתאים לטיפול בכל סוגי החורים והחללים בין השיניים. ד"ר ברק: "קרן הלייזר הולכת בקו ישר, ולכן היא יעילה רק לסתימות במשטחי לעיסה. אלא שהעששת לא מתיישבת לפי הזמנה, ורוב מוקדיה נמצאים דווקא בין השיניים, בזוויות שקרן הלייזר לא יכולה להגיע אליהן בצורה יעילה. במקרים כאלה אין ברירה ויש צורך לחזור למקדחה הישנה והמרעישה".
- אבל הטיפול בלייזר יותר סטרילי.
ד"ר ברק: "לרמת החיטוי של הפה במהלך הטיפול אין שום השפעה על הצלחתו ועמידותו לאורך זמן. הפה שלנו הוא גן חיות של חיידקים, ולכן גם לאחר הסטרילזיציה הטובה ביותר הוא מתמלא מהר מאוד בחיידקים חדשים".
- ומה עם טיפולי שורש?
"הלייזר יכול לשמש מכשיר עזר לחיטוי התעלה לפני סתימת שורש, אבל כשהשורש מתפצל, ברוב המקרים קרן הלייזר תתקשה להתמודד עם האתגר. לעומת זאת, החומר הרגיל לחיטוי מצליח להגיע לכל מקום".
לאחרונה, מוסיף פרופ' אריאל בן עמר, האחראי על מרפאת הלייזר של בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לשיקום הפה, נכנסו לשוק ראשים צרים וארוכים, שמאפשרים להחדיר את קרן הלייזר לתעלות השורש מבלי לפגוע ברקמות שמסביב. "אבל עדיין אין לנו די ניסיון בתחום, ולכן הטיפול הזה לא מומלץ".
כיסים בחניכיים
ד"ר שסקין מטפלת בלייזר גם בחניכיים. "הטיפול הזה מאפשר לי לבצע ניתוחים בזמן קצר, ללא כאבים", היא אומרת. "הלייזר ממש מלחים את כלי הדם, וכך הוא עוצר את הדימומים, מחטא ומונע תפרים, נפיחות ובצקת לאחר מכן".
ד"ר ברק מסכים. "חלק גדול מדלקות החניכיים, וכן כיסי שיניים, ניתן לחטא ולנקז באמצעות הלייזר, ללא איזמל וסכין", הוא אומר. "במהלך הטיפול קרן הלייזר מאדה את הרקמה, צורבת את כלי הדם וחוסכת, ברוב המקרים, את הצורך בתפרים. התוצאה היא שאחרי הניתוח אין כמעט נפיחות, בצקת או כאבים. הטיפול בלייזר אף מקצר מאוד את זמן הניתוח, לעשר דקות במקום שעה, בניתוח רגיל. כל זה בתנאי כמובן שנוקטים באמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע פגיעה בשורש העצם וברקמה הבריאה".
פרופ' בן עמר חולק על כך. "נכון להיום, עוד אין הוכחות מדעיות חד משמעיות המוכיחות שהטיפול בלייזר בניתוחי חניכיים יעיל יותר מהאזמל. טוענים שהוא מהיר יותר וכואב פחות, ויש הרבה סיפורים על הצלחות, אבל כל הנושא עדיין בבדיקה, ויש צורך במחקרים נוספים, ארוכי טווח.
"צריך לזכור שבטיפול בלייזר נכנסים ישירות לעומק הכיס המוגלתי, ואם הטיפול לא זהיר, הוא עלול לגרום נזק לשכבה החיצונית של שורש השן ולפגוע בעצם. לעומת זאת, הטיפול הכירורגי המקובל הרבה יותר מבוקר. הוא מאפשר גישה ישירה למוקד הדלקת ושליטה יעילה יותר בניקוז הדלקת".
פרופ' ליטנר נחרץ יותר בהתנגדותו. "הטיפול בלייזר לניתוחי חניכיים מוכר כבר שנים רבות, הוא נחקר היטב ונמצא שהוא עלול לפגוע בחניכיים ובשורשי השן, ליצור כיסים ונזק בחיבור שבין רקמת החניכיים והעצם", הוא טוען.
"לאחרונה אף קבעה האקדמיה האמריקאית למחלות חניכיים שאין לבצע ניתוחי חניכיים באמצעות מכשירי לייזר, בגלל הסכנות הטמונות בהם. בעקבות זאת גם אנחנו מתכוונים להמליץ שלא להשתמש במכשירי לייזר לניתוחי חניכיים".
- ומה באשר לטענה שניתוחי לייזר מונעים דימום?
"זה בכלל לא יתרון. הדימום בעקבות ניתוח חניכיים הוא חיוני, שכן הוא אחד האמצעים הנחוצים להוציא את הדלקת. לכן מניעת דימום אולי נוחה יותר למטופל, אבל פוגעת במנגנון הריפוי".
לאחרונה נכנס לשוק טיפולי הלייזר להיט נוסף: הלבנת שיניים. ד"ר ברק: "ההלבנה באמצעות הלייזר נעשית על ידי החדרת חומרי חמצון לאמייל המצפה את השן באמצעות קרן לייזר, שמגבירה את חדירת החומר. הטיפול מהיר ונוח. הוא נמשך כ20- דקות, לעומת השיטה הקודמת, שכרוכה בהרכבת סד על השיניים עם חומר חמצון במשך שלושה שבועות".
- ואין לזה תופעות לוואי?
"רק אם לא משתמשים בחומר שמונע מגע בין החומר המלבין ובין החניכיים. במקרה כזה התמיסה עלולה לגרום לכיבים ודלקות בחניכיים".
פרופ' בן עמר הרבה פחות נלהב. "הלייזר הוא לא אמצעי להלבנה, אלא רק אמצעי עזר, המזרז את הפעלת החומר המלבין, שבדרך כלל הוא על בסיס מי חמצן", הוא אומר.
"הבעיה היא שהחומר שמשתמשים בו מכיל ריכוז גבוה מאוד של מי חמצן - בין 30 ל-50 אחוז, לעומת 5 עד 10 אחוזים בשיטת הסד. אם מי החמצן דולפים ויוצרים מגע עם החניכיים, הם עלולים לפגוע ברקמה הרכה ובעצם. לי עצמי ידוע לפחות על מקרה אחד שבו התמיסה דלפה וגרמה להרס ניכר, ואפילו לנמק של העצם והחניכיים באזור הנפגע, מה שחייב התערבות כירורגית".
אין תחליף למקדחה
ד"ר שסקין לא שותפה לחששות הללו. "הסכנות העיקריות של הלייזר הן הפחדים בציבור", היא אומרת. "אנשים שואלים אותי, למשל, אם הלייזר יכול להגיע למוח. בוודאי שלא. הוא פועל במהירות נמוכה מאוד וקודח מילימטר אחד בדקה. כדי להגיע למוח צריך לקדוח איתו שנה שלמה. המקדחה המכנית, שפועלת במהירות של 300 אלף סיבובים בדקה, הרבה יותר מהירה ואגרסיבית, ועלולה לגרום הרבה יותר נזק".
הלייזר, טוענת שסקין, גם לא גורם נזק למוך השן ובטוח לשימוש, בתנאי שנוקטים באמצעי זהירות מתאימים במהלך השימוש בו, כמו שימוש במשקפי מגן על ידי המטפל, המטופל וכל מי שנמצא בחדר הטיפולים, משום שהוא עלול לפגוע ברשתית העין.
- זה נשמע ממש מושלם.
"בחלק מהשימושים זה נכון, אם כי צריך להכיר במגבלות שלו. הלייזר לא יכול, למשל, להוציא סתימות ישנות ממתכת, משום שהמתכת הודפת את הקרן. מאותה סיבה גם אי אפשר לעשות איתו סתימות ממתכת, אלא רק סתימות לבנות. גם אי אפשר לעשות איתו הכנה לכתרים, כי הקרן מפוצצת את השן וחותכת אותה בקו ישר, מה שמונע ממנה להשחיז את השן בדרך שתתאים להלבשת כתרים".
ד"ר ברק: "אין בכלל חילוקי דעות על כך שהלייזר הוא כלי עזר חשוב במרפאת השיניים. אבל למרות שמדובר במכשיר מתוחכם ובעל פוטנציאל, עדיין הוא מוגבל, ולצערנו הרב עוד אין תחליף למקדחה המרעישה והמעצבנת. חוץ מזה, הדבר הכי חשוב הוא עדיין היד שאוחזת במכשיר. לכן אנשים לא צריכים לבחור מרפאה בגלל שיש בה מכשיר לייזר, אלא משום שיש בה רופא טוב, שיבחר במכשיר המתאים ביותר".
"מכשיר הלייזר הוא מכשיר בעל פוטנציאל רב, אך חדש יחסית, שנמצא בתהליך של שיפור ושכלול מתמיד", מוסיף פרופ' בן עמר. "היות שהמחקר בנושא עדיין בעיצומו, יש הרבה דברים שאיננו יודעים עליו, ולכן רצוי להשתמש בו רק כשיש צורך בסתימות ולא בפעולות אחרות, משום שהן עלולות לגרום נזק".
- ומה עושים אם הרופא בכל זאת משתמש בטכנולוגיה הזאת?
פרופ' ליטנר: "אנחנו לא יכולים לקבוע לרופא את דרכי הטיפול, וגם אין לנו עניין לחסום את הקידמה. עם זאת, ברור לנו שאין מקום לרוץ להשתמש בטכנולוגיה הזאת, ולציבור מומלץ לחשוב חמש פעמים לפני שהוא מאפשר לרופא לבצע בו דברים שטרם הבשילו, ושאולי בתוך עשר שנים יתפתחו לשימוש נרחב, נטול סיכונים".
פרופ' מרק ליטנר: "לאחרונה קבעה האקדמיה האמריקאית למחלות חניכיים שאין לבצע ניתוחי חניכיים באמצעות לייזר, בגלל הסכנות הטמונות בהם. בעקבות זאת גם אנחנו מתכוונים לפרסם המלצה שלא להשתמש בכך"
טיפול שיניים בלייזר. אין כל יתרון
צילום: דייגו מיטלברג
מומלצים
