שתף קטע נבחר

בריאות התלמיד: אתם שאלתם, הרופאה ענתה

במסגרת שבוע חזרה לבית הספר, התארחה ב-ynet ד"ר אורנה ברוך, רופאת ילדים של מכבי שרותי בריאות, והשיבה לשאלות הורים ותלמידים בכל הנוגע לבריאות התלמיד. לפניכם המיטב מן הפורום

על חיסונים

 

ריבה ביקשה לדעת אלו חיסונים ניתנים לתלמידים במסגרת בית הספר. ד"ר ברוך השיבה: בכיתה א' מקבלים התלמידים חיסון נגד פוליו, חצבת, חזרת ואדמת. בכיתה ב' ניתן חיסון נגד דיפטריה וטטנוס. בכיתה ו' ניתן חיסון נגד פוליו. החיסון הבא ינתן רק בגיוס לצבא, ולכן אם הילד אינו מתגייס יש לדאוג ולהשלים את מערך החיסונים במסגרת אחרת.

 

באותו עניין, שאל רון האם קיימים חיסונים אותם צריכים ההורים לרכוש בעצמם. ד"ר ברוך השיבה כי חיסוני בתי הספר נרכשים ע"י משרד הבריאות ומסופקים על ידיו. עם זאת, ישנם שני חיסונים שמומלץ מאוד לתת דרך קופ"ח והם מסובסדים: 1) לילדים שנולדו לפני שנת 1997 - חיסון לצהבת נגיפית מסוג A 2 לילדים שנולדו לפני שנת 1992 - חיסון לצהבת נגיפית מסוג B

 

לילה טוב

 

אחד הגולשים שאל כמה שעות שינה מומלצות לנער בן 14. ד"ר ברוך השיבה כי לבני נוער מומלצות מינימום שש שעות שינת לילה.

 

הפרעות קשב והיפראקטיביות

 

מספר שאלות בפורום נגעו להפרעת ה-ADHD ולטיפול בריטאלין. ד"ר ברוך הסבירה כי כמו כל טיפול ברפואה, יש צדדים בעד ויש צדדים נגד. הלכה למעשה, אחד מתוך עשרה ילדים שצריכים ריטאלין במדינת ישראל מטופל בריטאלין. ההימנעות מטיפול גורמת בין היתר ליצירת פגיעה נפשית מיידית וגם מתמשכת לטווח ארוך, כגון פגיעה בדימוי הגוף, נטיה לדיכאון, עד אובדנות ובהמשך קושי ניכר בהתמודדות עם תעסוקה וזוגיות בחיים הבוגרים.

 

הגולשים ביקשו לדעת האם הרופאים ממהרים לתת ריטאלין. ד"ר ברוך: "הקריטריונים לטיפול בריטאלין נמצאים היום ומפורסמים בכל מדיה אפשרית. נכון להיום רק אחד מתוך עשרה ילדים שצריכים ריטאלין מקבלים ריטאלין, כך שבפועל מעט מידי ילדים הלוקים בהפרעות קשב מקבלים את הטיפול הנדרש בריטאלין. מערכת החינוך היא גורם חשוב ממדגה ראשונה באבחון של התופעה. ישנם שאלונים מנחים המיועדים לגננת ולמורה, הם הכרחיים לשם אבחון וטיפול מתאים. לא ניתן להבריא מההפרעה, ויש היום יותר ויותר מבוגרים שמטופלים דרך קבע בריטאלין".

 

על קיבה ריקה

 

"הבת הבכורה שלי עולה לכיתה א", מספרת אחת הגולשות, "עד עכשיו הייתה שותה מעט שוקו בבוקר ואוכלת את ארוחת הבוקר בגן. לאחרונה הפסיקה גם לשתות שוקו, וכיום הולכת לקייטנה אפילו בלי לגימת מים. היא מאוד רזה, בררנית וגם מעט נמוכה. דיברתי איתה והבהרתי לה שהיא לא תלך לבי"ס 'על ריק' בכל זאת היא צריכה להתרכז כמעט שעתיים לפני הפסקת האוכל. הסכמנו יחד למצוא דברים טעימים ובריאים (ומהירים) לאכול לפני יציאה לבי"ס. איזה מרכיבים חשובים שיהיו בנישנוש הבוקר האולטימטיבי?"

ד"ר ברוך: "רעיון מצויין הוא לנסות ולפתור את הבעיה במשותף עם הילדה. ההצעה הכי טובה שאפשר לתת נכון לעכשיו זה לנסות לבחור בדגני בוקר שהילדה אוהבת במיוחד (יש אריזות קטנות לנסיון חד פעמי). מעבר לכך, אם התופעה נמשכת, ואכן יש ירידה במישקל, חובה לגשת לבירור רפואי".

 

חרדה

 

הגולשת גלית מודאגת: בתה ביישנית לדבריה, ומפוחדת מכיתה א' ומבית הספר. "אפילו הבניין עצמו מפחיד אותה", מספרת גלית ושואלת מה עושים. ד"ר ברוך ממליצה שלא לשדר חרדה של ההורה, ולקחת את הילד לטיול לבית הספר, כולל הדרך, המיתקן, ואזור מתקני המשחקים בתחום בית הספר.

 

הכינים חוזרות ובגדול

 

גולשים רבים ביקשו לדעת מהו הטיפול המתאים לכינים החוזרות ותוקפות שוב ושוב את ראשי התלמידים. ד"ר ברוך הסבירה שאין תרופה למכה. הפתרון היחיד הוא פעילות קבועה משותפת של כל ההורים בו זמנית בסגנון של מבצע חפיף של פעם. עם זאת מציינת ד"ר ברוך, המדובר בתופעה ולא במחלה, ואין למרר את חיי הילד. מרבית התכשירים לטיפול בכינמת הראש מסובסדים היום ע"י קופות החולים.

 

ד"ר ברוך הוסיפה כמה טיפים להורים: כדאי להתייחס אל הכיניים כאל תופעה ולא כאל מחלה. בשום צורה שהיא אין לעשות לילד "משפט דרייפוס" וליצור מצבים הגורמים לילד להרגיש מושפל. למרות מה שחושבים, כינים אוהבות בעיקר ראשים נקיים. כדאי לטפל, ולהבין שהפעם הבאה בהחלט בדרך, אלא אם כן תהיה פעולה רב מערכתית כוללת בו זמנית. מומלץ להשתמש אך ורק בתכשירים מותרים לשימוש, מרביתם מסובסדים ע"י קופות החולים.

 

עזרה ראשונה

 

הגולשת ענת סיפרה שאחות בית הספר לא נמצאת כל היום במקום, וביקשה לדעת מי אחראי למתן עזרה ראשונה. ד"ר ברוך הסבירה שתיק עזרה ראשונה פשוט קיים בכל חדר מזכירות בבית הספר. כל הצוות בבית הספר עובר בין היתר הכשרה למתן עזרה ראשונה בסיסית. מעבר לכך, כאשר הפציעה משמעותית, יש לפנות לגורם רפואי מוסמך על פי חומרת הפגיעה, או פשוט לחייג למד"א 101.

 

דום לב

 

הגולשת ג'ודי ביקשה לדעת אילו בדיקות מקיפות יש לבצע כדי למנוע דום לב, כפי שאירע בילד בן ה-12. ד"ר ברוך: "אכן המקרה מצער ובלתי נמנע. במחקרים רבים לאורך שנים של תופעות דומות, לא נמצאה סיבה או גורם כלשהו שיכולים היו להתריע מראש על אפשרות זו. ישנה מערכת שלמה של רפואה מונעת שמתחילה מההריון ועד לסיום בית הספר התיכון, בה הילדים נבדקים בשיטתיות אחת לשנה שנתיים על ידי רופא. בכל ספק, הילד מצוייד במכתב לרופא המטפל במרפאה על מנת שישלים את הבירור הנדרש".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי מנשה
מומלצים