מפקיעים מחירים בכנרת
החוק אינו מתיר כלל לגבות כסף בעבור הכניסה לחופי הכנרת אלא רק על חנייה. בפועל המצב שונה. למרות המחירים הגבוהים חלק מהחופים רחוקים מלהיות נעימים ונקיים
מטיילים רבים שהגיעו לאחרונה לחופי הכנרת מתלוננים על גביית מחירים מופרזים עבור כניסה לחופים. תלונות על כך הגיעו לא רק ל-ynet אלא גם למועצה לצרכנות, למינהלת הכנרת ולרשויות המקומיות באזור.
במקרים מסוימים, תידרש משפחה שרוצה לעצור לשחייה בת שעה קלה לשלם מחיר כפול מהמחיר שקבעה מנהלת הכנרת עבור שימוש של יממה בחניון. למרות המחירים הגבוהים, חלק מהחופים, רחוקים מלהיות נעימים ונקיים.
הכנרת עלתה השנה יפה. אין מי שלא שמע על החורף ברוך הגשמים. העלייה במפלס הכנרת הביאה לעלייה במספר המבקשים לנוח על שפת האגם הצפוני. לחצי הביקוש גורמים לכך שהמחיר המאושר לגבייה על ידי הרשויות נמוך בהרבה ממחיר השוק החופשי - ולהפקעת מחירים.
החוק אינו מתיר כלל לגבות כסף בעבור הכניסה לחוף, והתשלום הנגבה הוא עבור החנייה כביכול. מי שבא ברגל באוטובוס או בטרמפים - מה שעשינו לא פעם בזמנו - אמור להיכנס חינם. מי שבא ברכב ישלם בעבור החנייה. לחנות בחוץ אי אפשר: על הדרכים היורדות לחופים מחסומים שלפניהם שילוט ברור "רכב חונה ייגרר".
בפועל המצב שונה. המועצה האזורית גולן חוקקה אשתקד חוק עזר עירוני על פיו מותר למפעילי החופים לגבות 10 שקלים מכל אדם הנכנס לחופיה המוסדרים. חוק העזר טרם אושר על ידי משרד הפנים, אין לו תוקף חוקי, אך למרות זאת נדרשים המבקרים לשלם דמי כניסה – ולא רק דמי חנייה.
בחוף חלוקים, למשל, אומר ה"מחירון" שדמי הכניסה לרכב פרטי הם 80 שקל. מטיילים שביקשו להיכנס לחוף באחת השבתות ברכב בו 5 אנשים נתבקשו לשלם דווקא 100 שקל. בחוף אומרים שאם קרה הדבר מדובר בטעות; "רכב עם עד 5 אנשים, צריך לשלם 80 שקל דמי כניסה, זה המחירון וזו המדיניות". מקור הטעות, ככל הנראה, הוא העובדה שדמי הכניסה הנגבים, כאשר ברכב ישנם יותר מ-5 נוסעים, או כאשר מגיעים הקייטנים באוטובוס, או באופנוע הם 20 שקל לאדם – שלא על פי החוק כאמור.
המחירים המומלצים על ידי מנהלת הכנרת הם 55 שקל לרכב פרטי, 60 שקל לרכב מסחרי ו-16 שקלים לאופנוע, מחיר סביר לשהייה בת יממה באתר קמפינג. זה התעריף גם למי שנפשו חשקה לעצור לטבילה בת שעה קלה באמצע יום טיול.
יו"ר מנהלת הכנרת, פנחס גרין, מסביר כי המנהלת אינה עוסקת בהפעלת החופים אלא במניעת זיהום הכנרת. בעבר, אומר גרין, עסקה המנהלת בהקמת חופים ואז גם נקבעה מערכת מחירים מסוימת. מפעילי החופים, מדגיש גרין, עובדים בהסכם עם הרשות המקומית. "אלה המחירים והרשויות צריכות לדאוג לכך שזה מה שישלמו בחופים – לא יותר מכך".
מחזיק תיק החופים במועצה האזורית גולן, סגן ראש המועצה רוני זיגלר, אומר בתגובה כי נעשה כל מאמץ על מנת שהמועצה והמפעילים יפעלו על פי
חוק. ההנחיה לחופים שבתחום המועצה, אומר זיגלר, היא לגבות את המחירים שקבעה מנהלת הכנרת. "אם אני מקבל תלונה אני פועל מול מפעילי החופים, ואנחנו לא מאפשרים את זה".
עשרות שקלים תמורת שכשוך רגליים
בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, בגולן כמו בתל אביב, נותנים לתושבי הרשות המקומית שהחוף "שלה", שקיבלה את החוף למשמרת, להיכנס אליו ללא תשלום. השנה הפסיקו חלק מהחופים לאפשר לתושבי הגולן להיכנס ללא תשלום. "איפה שלא נותנים לתושבי הגולן להיכנס ללא תשלום לחופים, אנחנו מטפלים בזה".
דבר אחד המועצה האזורית לא אוכפת – את הגבייה הלא חוקית של דמי הכניסה מהולכי הרגל. זאת מתוך ההנחה שחוק העזר שחוקקה יאושר, וכי אישור משרד הפנים הוא עניין פורמלי בלבד. על כך, שגם מי שבא רק על מנת לטבול במי הכנרת לשעה קלה, נאלץ לשלם עשרות רבות של שקלים אומר זיגלר "זו נקודה שאנחנו צריכים לחשוב עליה. אני לא יודע לומר לך ומה יהיה הפיתרון".
אין כמעט מקום בחוף הגולן בו ניתן לשכשך את הרגליים במים מבלי לשלם. זאת למרות שאורך החופים המוכרזים הוא זעום. גם כאן יש קוריוז מעניין: בעוד שבחופים רבים השלט מודיע "ברוכים הבאים לחוף רחצה מוכרז", כאן יש נוסח מקורי: "ברוכים הבאים לחוף עם קטע רחצה מוכרז". אם תיכנסו למשל לחוף דוגית, תגלו שם רק כ-150 מטר שהם החוף המוכרז, בהם יש גם שירותי הצלה וגם נעקרו הקנים שמקשים על השחייה בשאר החוף. החוף היחיד שהכניסה אליו חופשית הוא חוף כורסי, הידוע גם כחוף דיאמונד, הנמצא ליד שפך הסמך ושאליו נוהגים להגיע גולשים בגלשני רוח.
הדבר שמעיד אולי יותר מכל על פני הדברים הם שמות החופים. יש לחופים שמות רשמיים (לבנון, צאלון, גופרה, גולן) אך הם גם נקראים החוף של גואטה (למען הגילוי הנאות - לפני שנים הלכתי איתו מכות בגלל ויכוח על נושא התשלום), החוף של רוטר או החוף של רמי. אמנם מדובר באנשים שמזה שנים ארוכות מטפחים את קטע החוף שהם מפעילים, חלקם אף הגיעו אליו עוד כשלאיש לא היה בו חפץ, אך ספק אם יש די בכך על מנת להעניק להם חזקה בחוף.
והחוף עצמו? כמו חופה המזרחי של הכנרת, עם בריזה משיבת נפש אחר הצהרים, מים עכורים וקרקעית שחורה. עשור עם מפלס מים נמוך הביא לכך שבמים יש קנים ועצים רבים. אלו לא רק מקשים על השחייה, אלא גם נרקבים ומעכירים את המים עוד יותר. ישנן גם לא מעט תלונות על שירותי הניקיון בחלק מהחופים, אך מי שמתלונן על גביית דמי כניסה – טוב יעשה אם ינקה אחריו בעצמו.
המוני מטיילים בחוף הכנרת. בפועל גובים אפילו 100 שקל
צילום: יריב כץ
זוהמה בכנרת. המחיר לרכב פרטי: 55 שקל
צילום: סלימאן אבוגוש
מומלצים
