שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דיאטת הלוחם: צמים ביום, טורפים בלילה

    ספר שיצא בארה"ב, מאת המאייר הישראלי אורי הופמקלר, מציע דיאטה מהפכנית, המבוססת על אורח חייהם של לוחמי העת העתיקה: צומו כל היום, אכלו כמו חזירים בלילה ועוד תרדו במשקל. תומר ספינר בדק איך זה יכול להיות

    בכתבה שפרסמנו כאן בעבר הזהירו טובי המומחים של "מנטה" מפני ה"זלילילה" (זלילה בלילה), שסומנה כאויבת מספר אחת של כל שוחר הרזיה. והנה בא ספר (שטרם תורגם לעברית), מאת הקריקטוריסט והמאייר הישראלי אורי הופמקלר, המתגורר בניו יורק, הקורא תגר על השתלטנות התזונאית, שתמיד מקלקלת את חדוות האכילה במיני איסורים.

     

    "דיאטת הלוחם" קוראים לספר שכתב הופמקלר - פריק של בריאות בעצמו, שערך עד לאחרונה את מגזין השרירנים האמריקאי "פאוור", והיא זו שאמורה, לדבריו, להעיר בכם את היצר הקדמון של הלוחם הצייד, שחי ואכל על פי אינסטינקטים בריאים וצווי הישרדות קמאיים.

     

    לפי התיאוריה של הופמקלר, כל מה שצריך לעשות כדי לרזות הוא לחקות את אורח החיים של הלוחמים הקדמונים. אלו שבמשך "יום העבודה" לא מצאו זמן לארוחות, אלא רדפו וצדו עד רדת ערב, ולכל היותר הספיקו להושיט יד ולחטוף פה ושם אשכול פטל בר מזדמן. רק לעת ליל, כשתמה המולת מלחמת הקיום, יכלו אנשים אלו להירגע ולהתמכר עם בני משפחתם לסעודת מלכים מבשר הציד שנלכד.

     

    בבוקר נזיר, בלילה חזיר

     

    הספר "דיאטת הלוחם" משך לא מעט אש כשיצא לאחרונה בארצות הברית. האמת שקל מאוד להבין מדוע: זהו ספר שמציע לנו לעשות בדיוק מה שרוב התזונאים מזהירים מפניו. אם צריך לצמצם את עיקרי "דיאטת הלוחם" לשורה אחת, היא תהיה פשוטה למדי: צומו כל היום ואכלו ארוחה אחת גדולה ומפצה בלילה.

     

    רוב הדיאטנים יסבירו שמדובר במתכון בטוח להשמנה, משום שרוב האנשים מגיעים לארוחה הזו כה רעבים, שהם יכולים לטרוף מקרר שלם. עמדתו של הופמקלר שונה. לדעתו, דיאטה כזו משמשת דווקא כמנוף לשריפת שומנים, והוא מוכיח זאת באמצעות דוגמאות מההיסטוריה.

     

    "אלפי שנים חיו קבוצות לוחמים על פי האינסטינקט הטבעי", הוא כותב. "הם נעו, צדו או נלחמו במשך היום, ובדרך כלל אכלו רק ארוחה גדולה אחת, בלילה. הודות לכך גופם היה רזה ושרירי".

     

    מכיוון שנימוקים היסטוריים הם לא משהו שהרפואה המודרנית ששה לקנות, מביא הופמקלר גם הנמקה מדעית לתיאוריה שלו: "ידוע שאימון על בטן ריקה מעודד יותר שריפת שומן. דיאטת הלוחם מבטיחה יותר שעות של שריפת שומן ביום, וזו גם מתוגברת על ידי הורמונים שורפי שומן שרמתם בגוף עולה בעת צום".

     

    עם זאת, גם הופמקלר מודע למחקרים הגורסים כי צום ממושך עלול לגרום לתהליכי פירוק רקמות, בעיקר רקמת השריר בגוף. לכן הוא מגביל את הצום ללא יותר מ-16 שעות, ואף קובע שיש לאכול מדי פעם מעט פירות וירקות, שיש להם אינדקס גליקמי (רמת סוכרים זמינה) נמוך, כדי להוסיף לגוף פחמימות. אחרי הכל, אם הלוחמים העתיקים הרשו לעצמם לנגוס בתפוח, גם אנחנו רשאים.

     

    להרוג פיצה ולנוח

     

    "בואו ניקח לרגע פיצה חמה ונתבונן בה בדרך שונה", כותב הופמקלר. "הקרום של הפיצה יבש, ולי הוא מזכיר את עורה של חיה שניצודה; התוך רך וחם, עם גבינה מותכת ורוטב עגבניות אדום, המזכירים את בשרה ודמה החם של החיה שאת בשרה אנחנו אוכלים. אנשים אוכלים פיצה בידיים, כאבות אבותיהם, שהחזיקו את בשר הציד הטרי והמדמם בידיהם ונגסו בו. אפשר אפילו לומר שאכילת פיצה טרייה היא מעין הדמיה למעשה הציד. זה לא ש'דיאטת הלוחם' ממליצה להרבות באכילת פיצה, אבל מדי פעם זה בסדר לאכול פרוסה או שתיים".

     

    או.קיי, מותר לאכול פיצה מפעם לפעם, אבל אפשר לקחת ממנה ביס במשך היום? בשום אופן לא, קובע הופמקלר. פיצה מותר לאכול רק בלילה.

     

    למעשה, "דיאטת הלוחם" יוצאת גם נגד ההמלצה של רוב הדיאטנים לאכול שש ארוחות קטנות. הן לא משקיטות רעב אלא רק מזינות אותו, אומר הופמקלר, ובנוסף, לא מאפשרות לגוף לפנות זמן כדי להתנקות מרעלים.

     

    "בדיאטה כזו ההורמונים הם אלו ששולטים בך, ואילו בדיאטת הלוחם אתה יכול ללמוד לגייס את ההורמונים שבדמך להקטנת תחושת הרעב ולזירוז חילוף החומרים",
    כותב הומפקלר. הוא אף טוען שבכולנו טבוע אינסטינקט רדום לצום ולשבוע במעגל יומי, שאותו מעודדת הדיאטה שלו. "בזכות העובדה שהגוף לא טרוד בעיכול במשך כל היום, מתפנה המון אנרגיה לחשיבה, ליצירה ולפיתוח אמביציות", הוא כותב. "כתוצאה מכך, במשך היום, במהלך הצום, מצויה מערכת העצבים, האחראית על מצבי חירום כמו לחימה ומנוסה, בפעולת שיא ולכן כדאי לנצלה. בלילה, לעומת זאת, יורדת הפעילות שלה, ולכן הגוף צריך לנצל את הזמן הזה להחלמה וכדי להיבנות".

     

    קדימה, אוכל!

     

    האמת היא שדי נחמד לאמץ את התיאוריה של הופמקלר. לא כל כך בגלל הצום, אלא מפני שהיא נותנת לגיטימציה לאכול בלילה. כחובב סעודות לילה (ובינינו, מי לא כזה?), אני באמת מקווה שהמחבר צודק ושכל תזונאי העולם טועים. עם זאת יש להבהיר: כשדיאטת הלוחם מתירה לאכול "כמה שרוצים" בלילה, היא לא מתכוונת בשום פנים ואופן לג'אנק פוד. הופמקלר הוא פנאט של מזון בריאות, והוא מדגיש את חשיבות הצריכה של מזונות אורגניים. במשך שנים אף פיתח קו של מזונות, שהם, לטענתו, הטובים מסוגם.

     

    את הסעודה הגדולה ממליץ הופמקלר לפתוח בסלט ירקות עליים או בפירות. רק בהמשך, הוא אומר, יש לאכול את המזונות הכבדים יותר, כמו חלבונים, ירקות מבושלים, ולקראת הסוף - פחמימות. כך שגם רעיון ההפרדה (לפחות החלקית) של פחמימות וחלבונים שולב בדיאטת הלוחם. ובתרגום ללשון עממית, זה אומר שאם כבר טוחנים לאפה, עדיף שיהיו בה שיפודי פרגיות ולא קבב שמן, ומוטב לדחוס בה סלט ירוק ולא צ'יפס.

     

    ומתי מפסיקים לאכול? להופמקלר יש תשובה מקורית, ששווה לנסותה ללא קשר לסוג הדיאטה: "בדיאטת הלוחם מותר לך לאכול כאוות נפשך, מבלי לחוש רגשות אשם. עם זאת, ברגע שתחוש כי אתה יותר צמא מאשר רעב, זהו אות לכך שאתה עומד לשבוע. פירושו של דבר הוא שעכשיו גופך זקוק ליותר מים מאשר מזון. השימוש בצמא כאינדיקטור לשליטה ברעב הוא עניין אינסטינקטיבי. שתה מעט, נוח, ורוב הסיכויים שלא תרצה להמשיך לאכול, אולם אם עדיין תחוש תחושת רעב, תוכל להמשיך".

     

    כאמור, הופמקלר הוא חסיד של מזון אורגני. אך מה עושה מי שמזון זה אינו זמין עבורו (או פשוט יקר מדי?). למחבר יש פתרון: לפי תזת דיאטת הלוחם הסופרמרקט המודרני הוא כמו שדה הציד הקדום. אם הגעתם לאזור של הבשרים, חשבו כמו הציידים הקדמונים. אלו בחרו תמיד לאכול את חלקי השריר המשובחים ביותר של החיה שהרגו (בדרך כלל החלקים הרזים). גם אתם צריכים לפעול כך: להקפיד לבחור את המזון המשובח, ולא להסתפק במזון תעשייתי עתיר שומן ומורעל בכימיקלים. הבחירה המושכלת הזו היא, לשיטתו של הומפקלר, מעין ציד מודרני.

     

    ונעבור להסתייגויות

     

    למרבה ההפתעה, המומחים, שחשבנו שיקטלו את "דיאטת הלוחם", לא ממהרים לעשות זאת. "אני לא כל כך מבין בעניין האינסטינקט של הלוחם, ואני גם לא בטוח שציידים ולוחמים נהנו מבריאות טובה", אומר למשל יאיר קרני, מנהל תוכנית מכון וינגייט לאורח חיים בריא. "אבל לדעתי ארוחת לילה חשובה מאוד לאנשים פעילים. כל מה שצריך להקפיד עליו הוא שהמזון לא יהיה כבד לעיכול ושלא יהיה שמן מדי. לכן, יש להעדיף אגוזים על פני בשר אדום כמו סטייק למשל".

     

    קרני גם סבור שפעילות גופנית, במיוחד בערב, מזרזת את שריפת הקלוריות כי היא מעלה את רמת הורמון הגדילה, שגורם לכך שרוב הפחמימות יעברו לתאי הרקמות הפעילות ולא למאגרי השומן.

     

    - תוך כמה זמן מסוף הפעילות כדאי לאכול את ארוחת הלילה?

     

    "חשוב שהמזון ייאכל תוך שעה עד שעתיים מתום הפעילות, משום שבפרק הזמן הזה מובטחת רגישות גבוהה להורמון האינסולין, שבעזרתו מוחדרים סוכרים לתאי הגוף. רגישות זו בדופן תא הגוף הקולט את המזון מעכבת השמנה, מפני שתוצרי פירוק המזון מוחדרים בעזרת האינסולין לרקמות הפעילות ולא לתאי השומן".

     

    - צום במשך היום לא יכול להזיק לטווח רחוק?

     

    "לא ממש. צום מבוקר תורם לאיזון רמת אינסולין נמוכה בדם ולהגברת הרגישות לאינסולין במעטפת התאים הפעילים. זהו מצב חיובי להרזיה, משום שרגישות גבוהה לאינסולין גורמת לכך שבארוחת הלילה כל פחמימה או חלבון שנצרוך לא ייאגרו במאגרי השומן".

     

    למרות תמיכתו העקרונית בכמה מהחוקים שהגה הופמקלר, גורס קרני כי יש להיזהר ברעיון הארוחה הלילית הגדולה: "הפטנט של שש ארוחות קטנות ביום לא רע כמו שהופמקלר טוען. הוא אמנם מוריד במקצת את הרגישות לאינסולין, דבר שבמידה מסוימת מפריע להרזיה, אך בתמורה אנחנו מרוויחים עלייה כללית בקצב חילוף החומרים. חייבים להבין שבמחזוריות היומית בהפרשת הורמונים יש אינטראקציות מורכבות ביותר שטרם פוענחו במלואן. בחגיגה המטבולית הגדולה משתתפים המון הורמונים: איסולין, הורמון הגדילה, קורטיזול (הורמון סטרס המפרק שריר וסוכרים), גלוקוגן, אדרנלין, ואצל נשים גם אסטרוגן. הרבה מנגנונים טרם הובררו, אז לפני שאתם קופצים על התיאוריה החדשה הבאה, חשוב שתדברו עם בעל מקצוע מנוסה בתזונת ספורט".

      

    דבר הלוחם

     

    "איך שלא מסתכלים על זה, דיאטת הלוחם היא ממש צום רמדאן יומי", אני אומר לאורי הופמקלר בשיחה הטרנסאטלנטית שלנו. "כן, יש בזה משהו", הוא מודה. "צום הוא אמצעי מצוין להתעלות רוחנית ופיזית. אני משוכנע בצורה עמוקה, עקב נסיוני האישי ולימוד לקחים מההיסטוריה, שגופנו מתוכנן ובנוי למעגל יומי של צום ופעילות, ואחר כך התרגעות ואכילה".

     

    - איך השתכנעת שהדיאטה הזאת עובדת?

     

    "יש לי ידיד בשם ג'ון סלגאדו, שהוא אלוף עולם בהיאבקות סינית. לפני כמה שנים הוא סבל ממשבר אנרגיה ומעייפות עקב אימוניו המפרכים. הצעתי לו לעשות כמוני - לצום במשך היום ולאכול בלילה, וביחד ניסינו לבדוק לאן המשטר הזה לוקח אותו. תוך זמן קצר ג'ון הרגיש שרמת האנרגיה בגופו עלתה פלאים והוא רגוע ושלו יותר מאי פעם. אחרי שלוש שנים שבהן החזיק מעמד עם הדיאטה הזאת, ידעתי שהיא עובדת".

     

    - ספקנים יטענו שהדיאטה שלך יכולה לעבוד רק אצל מי שניחן בגנים מצוינים ששומרים עליו שלא ישמין.

     

    "באמת? אז איך יסבירו אותם מבקרים שהיום, בגיל 50, אני רזה יותר מאשר בזמן שבו שירתתי ביחידה מובחרת? כיום יש לי חמישה אחוזי שומן בגוף, אז היה לי יותר. אין פה בכלל שאלה של גנים, משום שהיום אני אוכל יותר ושורף יותר קלוריות מאשר כשהייתי צעיר".

     

    - אם יש משהו שרוב התזונאים מסכימים עליו, זה ההמלצה לאכול שש ארוחות קטנות ביום. אתה בעצם יוצא נגד קונסנזוס.

     

    "זה נכון שהדיאטה שלי היא בניגוד לכל החוקים, אבל צריך לזכור שלא אמרתי סתם שיש לבטל את חוק שש הארוחות. העיקרון שלי גורס שדיאטת הלוחם מגייסת אינסטינקט קמאי בעל עוצמה רבה, שמנהל את הגוף טוב בהרבה ממשטר כפוי שבו מכריחים אותך לאכול כל כמה שעות. צריך לזכור שבניגוד לרעיון הארוחות הקטנות, מעגל הרעב-שובע של דיאטת הלוחם לא רק שמחולל שינוי מטבולי אדיר בגוף, אלא אף מאפשר ניקוי רעלים יומי בעת הצום המבוקר, שמעורר תהליכי אנטי אייג'ינג בגוף. בכל רגע ורגע על הגוף לזהות מיליוני תאים חולים מסוגים שונים, לחסלם או למחזר את החלבון שבהם לבניית רקמות בריאות. ללא 15 שעות המנוחה מעיכול וניקוי המערכת, הגוף יתקשה מאוד במשימות ההתנקות מרעלים ומתאים חולים".

     

    - בכל זאת, אתה לא חושב שההנחיה לרעוב במשך יום שלם תרחיק בסופו של דבר אנשים מלאמץ את הדיאטה הזו?

     

    "רעב הוא מושג שלילי ומפחיד בתרבות שלנו, אבל הגיע הזמן שאנשים ילמדו לגייס את תחושת הרעב לחיים כדי להעשיר את חיוניותם ויצירתיותם. אני מקיים את דיאטת הלוחם כבר 20 שנה, וכאמן למדתי שרעב מבוקר נותן דחיפה אדירה למעיינות היצירה. אני מציע לקוראים תרגיל פשוט: להתחיל להוריד במתינות ובהדרגה את כמות המזון במשך היום, לתגבר את תזונתם בממריצים הטבעיים המפורטים בספר, לסיים כל יום בארוחת 'הפי אנד' בריאה ועשירה ולחוות את רמות האנרגיה הבלתי רגילות שמפיק התהליך. אני מבטיח לך שמי שיתנסה בזה לא יחזור בחיים לאכול במשך היום".

     

    "דיאטת הלוחם" - הכללים:

     

    • צומו כמה שאפשר במשך היום - אך לא יותר מ-16 שעות במשך היממה כולה.
    • אם בזמן הצום הרעב מטריף אתכם, אכלו פרי בעל ערך גליקמי נמוך, כמו אגס או תפוח.
    • התאמנו על בטן ריקה. הדבר יעודד שריפת שומן.
    • את הסעודה הלילית הגדולה התחילו בסלט או פרי, המשיכו במזון המכיל חלבון וקנחו בפחמימות.
    • השתדלו להפסיק לאכול ברגע שתחושו צמא. עשו מאמץ לאכול רק מזון אורגני.

     

    רוצים לדבר על זה? יש לכם שאלות בנושא? היכנסו לפורומים בעמוד זה ותקבלו תשובות און-ליין
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איתן טל
    רעב? אפשר לאכול סעודת מלכים בלי נקיפות מצפון
    צילום: איתן טל
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים