ב"שינוי" לוקחים את הקלפי - הביתה
האם במפלגת "שינוי" באמת מקפידים על פוליטיקה אחרת? הסיפור המוזר הזה, על קלפי ש"נדדה" לביתה של חברת כנסת בעיצומה של ספירת הקולות, מעלה כמה וכמה תהיות. בשינוי מגיבים: "אם לא נסמוך על חברי הכנסת - על מי נסמוך?"
במפלגת שינוי מתהדרים בהקפדה על כללי מינהל תקין. "אפשר להאשים אותנו בהרבה דברים", אומרים במפלגה, "אבל כולם יודעים שאנחנו אלופים בנקיון כפיים, ביושר ובהגינות. אנחנו לא הליכוד, וגם לא מפלגת העבודה: אנחנו שינוי, וזה אחרת לגמרי".
האמנם? הסיפור הבא, שקשור לבחירות בסניף תל אביב של שינוי לרשימה שתתמודד בבחירות המוניציפליות הקרובות, מעלה כמה תהיות על מינהל תקין. אין מדובר בסיפור פלילי - אבל הוא מעלה תהיות על הדרך ה"פרטצ'ית" של קבלת ההחלטות במפלגה.
הקלפי "נדדה" הביתה עם חברת הכנסת
ביום שישי לפני כשבועיים התקיימו הבחירות בסניף שינוי בתל אביב. בסביבות שש וחצי אחר הצהריים, לאחר שהקלפי נסגרה והקולות נספרו לא פחות משלוש פעמים, החליטו שלושת אנשי ועדת הבחירות, ובראשם ח"כ מלי פולישוק-בלוך, להפסיק את ספירת הקולות ולהכריז על התוצאות באוזני המתמודדים שהמתינו מחוץ לקלפי.
למרות שמדובר במקום לא ריאלי, התבשר אחד המועמדים, עו"ד שלומי טופז, כי נבחר למקום השביעי ברשימה. בהפרש של שלושה עד ארבעה קולות אחריו נבחרה המועמדת אורית נשיא. ועדת הבחירות החליטה לערוך יומיים לאחר מכן ספירה נוספת של הקולות, כדי לוודא שלא היו הצבעות לא כשרות. ואז עלתה השאלה - מה לעשות עם הקלפי?
תקנון הבחירות הפנימיות של שינוי קובע כי "את הקלפי, טופסי ההצבעה, פרוטוקול, מעטפות, רשימות בעלי זכות הבחירה וכל מה שקשור בתהליך ההצבעה יש להחזיר למשרדי שינוי למשמרת, למקרה שיהיו ערעורים על תוצאות הבחירות ותקינותם". כדי לעמוד בחוקים, הופקד הקלפי בידי אחד העובדים של מפלגת שינוי, שאמור היה לקחת אותו לבית המפלגה ולסגור אותו תחת מנועל ובריח.
אלא שבשיחה שניהלה ח"כ פולישוק-בלוך, המשמשת כיו"ר ועדת הבחירות, עם אב בית הדין של שינוי, עו"ד גדעון קורן, החליט האחרון כי הקלפי תלך הביתה עם חברת הכנסת. נשמע מוזר? זה עוד לא הכל. ביום ראשון, כמתוכנן, נערכה ספירה נוספת של הקולות, הרביעית במספר, ואז התברר כי המועמדים טופז ונשיא הגיעו לתיקו.
ביום חמישי האחרון הגיש טופז ערעור לבית הדין של המפלגה, בדרישה לפסול את הספירה האחרונה. לפי שעה, טרם התקבלה החלטה בעניין זה. ללא קשר להחלטה שיקבל בית הדין של שינוי, העברת הקלפיות לביתה של ח"כ פולישוק-בלוך, למשך קרוב ליומיים, גם אם היא כשרה - איננה מריחה טוב. מבדיקת ynet במפלגות אחרות עולה כי מדובר במעשה שאיננו מקובל - ונוגד לחלוטין את רוח הבחירות.
בתגובה לפניית ynet בנושא אמרה ח"כ פולישוק-בלוך: "אב בית הדין ביקש ממני שאקח את הקלפי הביתה. הוא ביקש שזה יהיה תחת עיני כל הזמן. זה היה כבר בדרך למשרד, וביקשתי מהבחור שלקח את זה שיעביר את זה אליי".
ידוע לך שהתקנון קובע כי הקלפי צריכה להיות במפלגה?
"אני לא יודעת מה התקנון קובע. בית הדין הוא זה שקובע בשבילי. בית הדין ביקש שאקח את זה אליי. הוא יודע שעליי הוא יכול לסמוך, ואכן כך אפשר. אין כאן שום דבר מוזר, וחבל להשקיע זמן בעניין הזה. זה בשוליים של השוליים. הכל נעשה כדת וכדין".
וזה לא נראה לך מוזר שהקלפי הולכת לביתו של אדם פרטי?
"מה זה אדם? זה יו"ר ועדת הבחירות. אין אדם יותר אמין ויותר בעל אחריות מאשר יו"ר ועדת הבחירות. לכן בחרו אותי, מתוך היושר שלי, וידעו שרק עלי אפשר לסמוך. אין לנו כספת בשינוי שאני אוכל לשים את זה מאחורי בריח וכספת. אין. לכן המקום
הכי בטוח מבחינתי שעליו אני יכולה לסמוך זה עלי".
מדוע לא העברתם את הקלפי לאדם חיצוני, נייטרלי, לנאמן כלשהו?
"בתל אביב אין בן אדם נייטרלי. מישאל חשין היה יו"ר ועדת הבחירות הארצית, וכאילו תבוא ותגיד שאי אפשר לסמוך עליו. הוא לקח דברים לא פחות רגישים הביתה. ברגע שאני יו"ר ועדת הבחירות, אין לי דעות ולא שיקולים כאלה ואחרים. אני אובייקטיבית. אני עדיין יו"ר ועדת הבחירות, עורכת דין במקצועי. את הרקורד שלי לא בניתי בשבועיים האחרונים. יש לי 22 שנים של פעילות פוליטית וציבורית בכלל. בית הדין ידע בעיניים עצומות שלא אעשה משהו לא חוקי".
מה היה קורה לו היו פורצים לביתך, או לרכב וגונבים את הקלפי?
"הקלפי לא זזה ממני. הקלפי לא זזה עד יום ראשון. שמתי אותה במקום כזה בביתי, מתוך ידיעה שהקלפי הזאת תהיה תמיד תחת השגחה".
ולא עזבת את הבית כל הזמן הזה?
"לא, אני עזבתי, אבל היה מישהו אחר מבני ביתי. אל תדאג, זה לא היה קורה. הקלפי לא נשארה לבד שחס וחלילה מישהו יגיע אליה".
את יודעת שבמפלגת העבודה קרה פעם דבר דומה?
"שינוי זה לא מפלגת העבודה. חד משמעית. אין אצלנו כאלה דברים. בחיים לא היה וגם לא יהיה. אתה רוצה להגיד שזייפנו? לא היה ולא נברא ולא יהיה גם".
חבר ועדת הקלפי, איקי אלנר, מסר בתגובה כי "אב בית הדין הורה לקחת את הקלפיות הביתה. על פי התקנון הספירה צריכה להסתיים במקום, הטפסים צריכים לחזור לבית שינוי. קרה מצב שהיינו צריכים להתכנס שוב. אני לא מצאתי שום פסול בזה שאנחנו לא מצליחים להגיע להכרעה באותו יום. השעה היתה בערך שש וחצי, והחלטנו לפרסם את תוצאות ספירת הקולות כי אנשים עמדו בחוץ וחיכו לראות איפה הם נמצאים.
"יכולנו להיות מניאקים, לא להגיד שום דבר, ולומר שנתכנס ביום ראשון כי לא סיימנו התהליך. אז במה מאשימים אותנו? זה שאנחנו בני אדם. אם אנחנו לא יכולים לסמוך על חברת כנסת, שהיא האחרונה לגנוב עיפרון ממישהו, שהיא יו"ר ועדה בכנסת שלא 'תטפל' בטפסים, אם זו הבעיה שלנו, אז אנחנו בכלל לא שווים שום דבר".
דובר שינוי, גל סגל, מסר כי "הקלפי אכן הועברה לח"כ מלי פולישוק-בלוך על פי החלטה שנתן בית הדין, בעקבות עתירה שהוגשה על ידי רון לוינטל, אשר הציג השגות כלפי עובדת המפלגה שהיתה אמורה לטפל בהעברת הקלפי לבית המפלגה. בשל העובדה שהשעה היתה מאוחרת בערב יום שישי, הוחלט להפקיד את הקלפי בידי חברת הכנסת".
לפנייה לכתב/ת 
