נפתח פסטיבל הג'ז בים האדום
הערב הראשוון הציג הופעות מעולות של דנה דירוז ודויד אל-מאלק. בואו לקרוא איך היה
הערב הראשון של פסטיבל הג'ז באילת נפתח אמש (א') עם צמד גיטריסטים ענקים, כל אחד בתחומו. דואו אברקומבי ויטוס – אברקומבי בגיטרה, ויטוס בבאס, סינטי והקשה על הבאס. הם ניגנו קטעים שהכינו במיוחד לפסטיבל וגם קטעים יותר מוכרים (Autumn Leaves) כאשר אברקומבי מוביל את הדיאלוג בין שני הפורטים. הקהל מילא את האולם במופע הראשון, אבל למופע דואו כזה צריך הרבה שקט וריכוז - וכבר בסוף הקטע השלישי רבים התייאשו ועזבו את האולם, וחבל. זה היה מופע מיוחד, עם ביצועים ואלתורים מלוטשים ומדודים לבעלי נשימה ארוכה וסבלנות.
אלי דג'יברי עם תזמורת הג'ז של חולון – דג'יברי, סקסופוניסט מעולה, גם בקנה מידה עולמי, חי ויוצר בניו יורק, ומכאן באה ההשראה בקטעים פרי עטו. התזמורת בניהולו של גורי אגמון זרמה והשתלבה יפה עם דג'יברי (במיוחד המתופף) במופע קצבי, שוטף ומלא אנרגיה שנתן לקהל הרבה כוח להמשך הערב.
שלישיית דנה דירוז – כבר לא הפתעה. לאחר הפסטיבל כל חובבי הג'ז שהיו שם יוכלו לומר שראו את הזמרת הבאה בג'ז העולמי. פסנתרנית וזמרת מחוננת ומוכשרת בעבודת צוות עם המתופף האגדי אליוט זיגמונד והבסיסט הישראלי המוכשר ברק מורי ,בהופעה מלאת חיים, משלהבת ומעוררת ריגוש. כדאי לשמוע אותם היום, באותו מקום באותה שעה, כי אולי לא יהיה עוד דבר כזה באילת.
סווינגל סינגרס – מודל 2003, שמינייה לוהטת וצעירה של זמרים וזמרות (ביניהם כינרת ארז-מאור הישראלית, זמרת שהצטרפה ללהקה לפני חצי שנה ומופיעה איתה בכל העולם), בלהיטים אהובים באנגלית (My Funny Valentime) בפורטוגזית (The Girl From Ipanema), בעיבודים מקוריים. נעים, נחמד - אבל חסר איזה ניצוץ.
מינגוס ביג בנד – מאורגנים, מקצועיים, אנרגטיים ונחמדים - אבל את המהות הבסיסית של מינגוס פספסו והעוצמה האדירה של מינגוס לא באה לידי ביטוי במופע, אולי הם התעייפו מהחום באילת.
רביעיית דויד אל-מאלק – לאחר איחור של 25 דקות נפתח המופע: בלי קטעי קישור, עם קצב שמתגבר מקטע לקטע ונראה שהנגנים יכולים להמשיך לנגן הרבה, עד שמישהו יעצור אותם. אל-מאלק בוירטואוזיות אישית מדהימה מחלק ונותן את הבמה לשלישיית המלווים שלו, כל אחד זורם לכיוון אחר וביחד נוצר "בלגן מאורגן".
לצד יצירות מקוריות שלו, ישנם עיבודים מפתיעים (עם פזילה למקורות של אל-מאלק בישראל), לקטע "כבוד" (של יהורם גאון), וגם ביצוע מרגש של "התקווה". מופע נהדר, לסיום הערב ולהתחלת הפסטיבל.
ג'ם סשן במלון ריביירה בניצוחו של עופר פורטוגלי התחילו צעירי בי"ס תלמה ילין ואליהם הצטרף דניאל זמיר. לאט לאט הקצב מתגבר, מפלס הגילאים עולה ונוצרים חיבורים קצביים, מהנים ובעיקר מעניינים כמו: שני המלווים של אוטה למפר ביחד עם שלושה ישראלים, שני המלווים של דויד אל-מאלק עם שלושה ישראלים ודנה דירוז עם ארבעה נגנים וישראלי אחד.