האוצר יקבע לראשונה יעד צמיחה גם לסקטור העסקי

במסגרת הדיונים על תקציב 2004, מתכוון האוצר להנהיג חידוש, ולקבוע יעד צמיחה גם לסקטור העסקי. זאת בשל ההבדלים הגדולים שנרשמו השנה בין שיעורי הצמיחה של הסקטור העסקי לבין הצמיחה של כלל המשק.

הצמיחה מוגדרת כשינוי בגודלו של התוצר, שהוא סך הסחורות והשירותים שמייצר המשק. התוצר העסקי, המודד את מה שהמשק באמת מייצר, מהווה בישראל כשני שליש מסך התוצר הכולל. היתרה היא התוצר של שירותי הממשלה, המחושב כסך המשכורות בשירות הממשלתי.

השנה נרשמו, כאמור, הבדלים גדולים בין שיעורי הצמיחה של כלל המשק ושל הסקטור העסקי: במחצית הראשונה של השנה גדל התוצר של כלל המשק, בהשוואה למחצית השנייה של השנה שעברה, ב- 1%, בעוד שהתוצר העסקי גדל בתקופה זו רק ב- 0.2%.

הצעת התקציב לשנה הבאה תכלול, בפעם הראשונה, 2 תחזיות צמיחה רשמיות: גם כלל המשק וגם של הסקטור העסקי. תחזית הצמיחה הרשמית של כלל המשק תקבע את תחזית ההכנסות ממסים – וממנה ייגזרו כל המשתנים העיקריים של התקציב, כגון היקף הוצאות הממשלה, גודל הגירעון, היקף הקיצוצים בתקציב ודרכי ביצועם.

בינתיים נכנסים דיוני התקציב באוצר להילוך גבוה, לקראת תחילת דיוני התקציב בממשלה - ביום ב' בשבוע הבא. גורם בכיר באוצר אישר אתמול (ג') את מה שפורסם לפני כשבועיים ב- ynet: יעד הגירעון בתקציב 2004 יוגדל בכ- 1% ויסתכם בכ- 4% מהתוצר (כ- 20 מיליארד שקל). לדברי אותו גורם, "לא נורא אם הגירעון בתקציב יהיה גדול ב- 0.5% או ב- 1% נוסף, מעבר ליעד הנוכחי של 3% מהתוצר".

מהלך כזה יאפשר לאוצר להקטין את הקיצוץ המתוכנן בתקציב בכ- 5 מיליארד שקל. חלק מהכסף שייחסך בעקבות המהלך החשבונאי של הגדלת יעד הגירעון מתכוון האוצר להפנות להשקעות בתשתיות מוטות צמיחה.

אחד המתנגדים הגדולים להגדלת יעד הגירעון הוא נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, שהזהיר מפני מהלך כזה כמה פעמים בעבר. רק שלשום שיגר הנגיד הזהרה נוספת לעבר האוצר, כאשר קבע כי "היעדר קיצוץ מתאים ונחישות לחזור לתוואי יורד של גירעון בתקציב 2004 עלול להביא להמשך העלייה בריבית לטווח ארוך, דבר שיפגע בסיכויי המשק לחזור למסלול של צמיחה והגברת התעסוקה".

תגובת ראשי האוצר להזהרות הנגיד: "כאשר יתברר שהגדלת הגירעון נועדה להגדלת השקעות בתשתית – גם נגיד בנק ישראל לא יתרגש מהמהלך הזה".

הנהלת האוצר נחושה לבצע בשנת התקציב הבאה קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון, בין היתר לאור השינויים שחלו ביחסי הכוחות באזור לאחר סיום המלחמה בעיראק. לפיכך יציע האוצר לקצץ בתקציב מערכת הביטחון סכום גדול יחסית של כ- 4 - 3 מיליארד שקל.

יתרת הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ- 6 - 5 מיליארד שקל, תבוצע, ככל הנראה, בשיטה הרגילה של קיצוץ בשיעור אחיד בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה, יחד עם קיצוצים ספציפיים בשורה ארוכה של סעיפי הוצאה מוגדרים.